המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין שבשכונת בית הכרם בבירה היא מגדלור של חינוך עברי, וכבר 112 שנים מכשירה ומצמיחה דורות רבים של מורים ומחנכים מהשורה הראשונה למערכת החינוך הישראלית.
המכללה, שנוסדה בשנת 1913 תחת השם "בית המדרש למורים העברי", הייתה ניסיון חלוצי ליצור תוכנית להכשרת מורים שילמדו בשפה העברית. ברבות השנים יצאו ממנה בוגרים, שהפכו לאנשי רוח, סופרים ומשוררים ולאלפי מורים ומקבלי החלטות בתחום החינוך בארץ.
על דגל המכללה חרוטים ערכי הליבה שלהם היא מחויבת תמיד: חינוך לסובלנות ואי־אלימות; שאיפה למצוינות; חינוך לקיימות; חינוך לרב־תרבותיות בחברה הישראלית; מעורבות חברתית; הובלה וחדשנות בפיתוח מקצועי של עובדי הוראה; ושילוב אנשים עם צרכים מגוונים בחברה. לאור ערכים אלה, מלמדים בה כ־600 מרצים ולומדים בה כ־5,000 סטודנטים מכל קשת המגזרים בחברה: יהודים דתיים וחילונים, מוסלמים, נוצרים ועולים חדשים.
במסגרת הלימודים, מוצעים לסטודנטים מסלולים ייחודיים לקראת תואר ראשון, תעודת הוראה, תואר שני בחינוך ותואר שני בטיפול באמצעות אומנויות (אומנות חזותית, תנועה ומחול, מוזיקה וביבליותרפיה), זאת לצד מגוון רחב של לימודי תעודה, השתלמויות בתחומים שונים, תוכניות ייחודיות וכן מכינה קדם־אקדמית.
כל תוכניות ההכשרה להוראה אושרו על־ידי משרד החינוך והמועצה להשכלה גבוהה (המל"ג).
וזה לא הכול. המכללה מפעילה יחידות נוספות וביניהן: מרכז אתגר לתמיכה בסטודנטים לקויי למידה וסטודנטים עם צרכים מיוחדים; יחידת נטעים לליווי מתמחים בהוראה ומורים וגננות בשנת ההוראה הראשונה שלהם; רשות המחקר; היחידה להוראה מיטבית וחדשנית; יחידה לטיוב הוראה ומרכז סימולציות בהוראה.
גם תחום המעורבות החברתית והיזמות החינוכית־חברתית זוכה לתשומת לב מיוחדת ומשמעותית, בזכות פעילות היחידה למעורבות חברתית, הרוקמת שיתופי פעולה עם ארגוני החברה האזרחית בירושלים בפרט ובישראל בכלל, והסטודנטים תורמים במסגרת זו אלפי שעות התנדבות מדי שנה.
"קבוצה ייחודית וחדורת שליחות"
לרגל יום חגה של ירושלים, קיימנו ריאיון עם נשיא המכללה, פרופ' יוסף פרוסט.
אילו תוכניות מאפיינות את המכללה, ואילו תוכניות ייחודיות אתם מציעים ללומדים?
"לצד התוכניות הרגילות, שקיימות ברוב המכללות לחינוך, בדוד ילין בירושלים יש דגש על מספר תוכניות ייחודיות ומאפיינות. הראשונה עוסקת בייחוד ובדגש על הלשון העברית. בזכות דוד ילין, באופן מסורתי והיסטורי, המכללה שלנו הייתה בין הראשונות בארץ שהחלו ללמד בשפה עברית, ומשכך החוג ללשון עברית שלנו הוא חוג חזק מאוד, שמקרין על יתר החוגים במכללה, ואנשי הסגל בחוג הם גאווה גדולה לכולנו ולכל תהליך הכשרת המורים בישראל.
"במקביל, במסגרת הלימודים לתואר ראשון, יש לנו סדרה של תוכניות ייחודיות, דוגמת התוכנית הייחודית שמכשירה מורים במסגרת החינוך האנתרופוסופי (חינוך וולדורף). למעשה, חלק גדול מדור החינוך האנתרופוסופי בישראל הם בוגרים שלנו, וההיקף של בתי הספר הללו בישראל הולך וגדל.
"אנחנו ייחודיים גם בדגש שאנחנו מייחסים לתחומי החינוך המיוחד. שנים רבות קיימת אצלנו תוכנית ייחודית לילדים מרובי מוגבלויות, שמכשירה לתואר ראשון סטודנטים, שהתמחותם היא טיפול בילדים עם מוגבלויות מרובות, עם הפרעות פיזיות קוגניטיבית. הסטודנטים, שמקדישים את עצמם לטובת הטיפול בילדים אלה, הם באמת קבוצה ייחודית וחדורת שליחות. בדרך כלל לסטודנטים שבוחרים ללמוד בה, יש עבר של התנדבות עם ילדים כאלה, למשל בתנועת הנוער 'כנפיים של קרמבו'.
"כמו כן אנחנו מפעילים במרכז ירושלים את מכון כרם, שמכשיר מורים במסגרת הסבות אקדמאים. מדובר באקדמאים שמאחוריהם כבר קריירה אקדמית ראשונה בתחום מדעי היהדות והרוח בגישה פלורליסטית, שבאים ללמוד לימודים משמעותיים בהכשרה להוראה. התוכנית הייחודית הזו מכשירה מדי שנה נבחרת של מורים, המהווים עמודי תווך בתחום הניהול והניהוג החינוכי במדינת ישראל.
"בד בבד יש סדרה של תארים שניים במכללה, שאנחנו מצטיינים בהם, ושמהווים מוקד משיכה לסטודנטים מכל הארץ - אלו התוכניות שבהן אנו מכשירים תרפיסטים מטפלים, בעזרת אומנות, מוזיקה, מחול, ביבליותרפיה. לאחרונה התחלנו גם בתהליך של אישור ורישום תוכנית חדשה של טיפול בעזרת בעלי חיים".
"שליחות, מאמץ ומסירות אין קץ"
לשאלה, כיצד הוא רואה את מקצוע ההוראה על רקע המלחמה והמשבר המתחולל בימים אלה במערכת החינוך, עונה פרופ' פרוסט: "אנחנו חלק מהמדינה ונמצאים בעיצומה של מלחמה, שמשפיעה, כמובן, על כולנו וגם על מערכות הלימוד. נערכנו, בדומה למכללות אחרות, לעשות הכול כדי לאפשר למי שנמצא בשירות מילואים או לנשותיהם של אנשי המילואים, שגם הן חלק נכבד בנטל הזה, כך שיוכלו לסיים את הלימודים כתף אל כתף עם שאר הלומדים.
"עם זאת משבר גדול עומד בפני עם ישראל כולו - והוא המחסור במורים, שנותן אותותיו גם בקרב המועמדים ללימודים במכללות". לדבריו, המשבר נובע מסיבות רבות, שהמרכזית והגדולה שבהן היא מעמד המורה. "מעמד המורה עדיין לא תפס מקום מספיק מרכזי, חשוב וחיוני, כמו שכולנו מאמינים שצריך שיהיה לו, ולכן לימוד המקצוע איננו אטרקטיבי מספיק.
"המדינה, משרד החינוך ואנו כולנו, מצווים לעשות הכול כדי להעלות את רמת האטרקטיביות של מקצוע ההוראה. המכללה האקדמית ע"ש דוד ילין מצטיינת בסגל מרצים ומורים יוצאי דופן, אנשים חדורי שליחות ברמה אקדמית גבוהה מאוד, המאמינים בשליחותם ומאמינים שתהליך הכשרת המורים בישראל הוא נושא שדורש מכולנו מאמץ ומסירות אין קץ, כדי להוביל את הדור הבא של אנשי החינוך, החל מהגיל הרך עבור דרך כל השנים שלאחר מכן, כולל אפשרות להרחיב את רמת ההשכלה וההכשרה של מורים שכבר עובדים במערכת".
"אני מאמין"
קידום, פיתוח ויישום שיטות הוראה, למידה ומחקר עדכניים וחדשניים
העמקת הפלורליזם והסובלנות בחברה רב־תרבותית והשתלבות בכפר הגלובלי, לצד שמירה על ייחודיות תרבותית־ערכית.
הנחלת דעת ומתודות פדגוגיות, פיתוח חשיבה ביקורתית, סקרנות אינטלקטואלית ויצירתיות בכל אחד מתחומי הדעת הנלמדים בקרב הסטודנטים.
הכשרה של מורים ומחנכים רחבי אופקים, הבקיאים בתחומי הדעת שהם אמונים עליהם, בערכי ליבה תרבותיים־כלליים ובתרבות ישראל, וקשובים לכל אחד מתלמידיהם.
הצמחת בוגרים, שהם אזרחים אחראים, המגלים מעורבות חברתית ותורמים לקידום החברה והקהילה.
הכשרת מורים ובעלי מקצוע המשיקים לחינוך, שיוכלו להשתלב במערכת החינוך הפורמלית והבלתי פורמלית, ומתן מענה לכל הגילאים ולכל קשת היכולות, מילדים מוכשרים ועד למי שמתמודדים עם לקויות משולבות.
