מגמות הלחנה ועיבוד, אולפן הקלטות מהגדולים בישראל ואולם קונצרטים חדש עם אקוסטיקה מפוארת ומערכות הגברה מהמתקדמות שיש, כיתות אומן עם ריטה, עידן רייכל, תמיר גרינברג ואומנים רבים נוספים מהשורה הראשונה; ימי הפקה; סדנת מוזיקה למחזות זמר עם טלי אורן ועוד שורה של אומנים מהבכירים בארץ – זה רק חלק ממה שהפך את אונו מיוזיק לאחד מבתי הספר למוזיקה המובילים בישראל.
ההתחלה הייתה צנועה. הקריה האקדמית אונו, המכללה הגדולה בישראל, רכשה לפני כ-15 שנה את מכללת הד, שפעלה באותם הימים בדרום תל אביב ומשכה אליה דורות של מוזיקאים, בניהולו של המנצח והמעבד פרופ' יהודה סומר כהן, לימים דיקן בית הספר למוזיקה. הקריה האקדמית אונו, שמציינת השנה 30 שנה להיווסדה ודורגה באחרונה על ידי מדד המותגים של "גלובס" כמכללה המומלצת בישראל, קיבצה כמה מהשמות החזקים בתחום, בהם אורי זך, רפי קדישזון, דורון קימה ואחרים, והשאר, כמו שאומרים, שייך להיסטוריה.
"להיות מוזיקאי פעיל"
ירון גוטפריד, מנהל בית הספר למוזיקה ואחד המנצחים, המלחינים והמעבדים המוזיקליים המובילים בישראל ובעל קריירה בינלאומית מרשימה, מספר על התפיסה החדשנית שרואה במוזיקה מקצוע, שיש לו הרבה רבדים מעבר לאומנות וליצירה. ״הצורך הזה במגמות החדשניות שפתחנו בשנים האחרונות נובע מכך שהמון אומנים היום צריכים לעשות כמעט הכול במטרה להוציא את הטרקים והיצירות שלהם. בדרך כלל עושים זאת בבית מסיבות של תקציב, וזה אומר שאתה חייב לשלוט בהרבה אלמנטים טכנולוגיים ומוזיקליים. יש קורסים, שבעיניי, הם היום מאסט, בעיקר כאלה שעוסקים ביזמות עסקית ואיך אתה מתקדם בתעשייה. יש קורס שמתמחה בצד המשפטי של תעשיית המוזיקה, וגם קורס חדש של נדב גזונטהייט, "אני כאומן ברשת". "כאומן אני מותג, איך אני מתפעל את זה? המשמעות של להיות מוזיקאי פעיל היא לא רק לכתוב מוזיקה ולפתוח פרופיל ברשת החברתית, אלא להבין גם איך לצלם את עצמך, מתי להעלות את הפוסטים ואיזו אינפורמציה לקדם״, הוא מסביר.
גוטפריד, שמכהן בתפקיד בשלוש השנים האחרונות, לקח את אונו מיוזיק למחוזות אקדמיים שהפכו אותה לייחודית ורלוונטית. מסלולי ההתמחות בתואר הראשון כוללים ווקאל פרפורמנס, זמר יוצר ומבצע, הפקה מוזיקלית, הלחנה ועיבוד קלאסיים וכמובן, מסלול נגנים. אונו מיוזיק היא היחידה בישראל עם תואר בהפקה ותואר אקדמי לזמר יוצר מבצע.
״להכין סטודנטים לעולם שאחרי האקדמיה״
מה מניע אתכם בבחירת מסלולים לדור העתיד של המוזיקאים, שמבקשים להפוך את אהבתם למוזיקה לתואר אקדמי ולמקצוע?
"המצב של תעשיית המוזיקה בישראל ובעולם, אגב, הוא כזה שמחייב מוזיקאים ובעיקר מתחילים להגיע עם תיק עבודות מדויק מאוד שלהם. בהקשר הזה כל אחד מהמסלולים שלנו מציע הרבה פרקטיקה ותיק עבודות מרשים בסוף המסלול. דרך משמעותית להגיע לכך הייתה להכניס לבית הספר מלחינים ומעבדים ברמה גבוהה, כמו למשל במסלול הלחנה ועיבוד למסך ולבמה, שמושך אליו סטודנטים חזקים מאוד, חלקם כבר כותבים מוזיקה לקולנוע ולתיאטרון. אנחנו מכינים אותם לעולם שאחרי האקדמיה, בין היתר באמצעות שיתופי פעולה עם גורמים מרכזיים, דוגמת פרויקט משותף שעשינו עם סמינר הקיבוצים של הלחנת מוזיקה לסרטים, או פרויקט עכשווי עם בית צבי, שבמסגרתו הסטודנטים כותבים מוזיקה להצגה בבימויה של אלמה דישי. המוזיקה, אגב, תוקלט באולפן ההקלטות שלנו, שהוא המוביל בארץ והקליטו בו מוזיקאים מובילים, כמו תמיר גרינברג, אבי סינגולדה, עמוס בן דוד, לצד תזמורות כמו הסימפונית הישראלית ראשון לציון ואחרות. זה האולפן היחיד מסוגו בישראל, שמחובר לאולם הקונצרטים ע״ש שוליך, עם פסנתר כנף סטינוויי קונצרטנטי, מהטובים שיש בעולם".
איך מתבטא החיבור לתעשייה של סטודנטים וסטודנטיות בתחילת דרכם המוזיקלית?
"המרצים של אונו מיוזיק הם בעצמם אנשי עשייה ומוזיקאים ויוצרים פעילים, שמחוברים למה שקורה ויודעים להנכיח את זה בתוך הקורסים. זה חלק חשוב ממה שמנחה אותנו, זו הפרקטיקה של המקצוע. זאת לצד חיבורים מול גופים מקצועיים ושת"פים עם מוסדות אחרים, לא רק 'בוא נלמד ליצור מוזיקה', אלא איך לספק להם כלים שיעניקו להם חוויה של 360 מעלות של המקצוע, אם זה ביכולת לעמוד בזמנים, לדעת לעבוד מול במאים, תחרות לכתיבה סימפונית לתזמורת, ניסיון בעבודה על מחזות זמר כזמרים או כנגנים וכמובן, קונצרטים והופעות של ביצועים של עיבודים ויצירות משמעותיות, זה דבר שייחודי לאונו מיוזיק".
התפיסה הזו היא תובנה כתוצאה מביקוש קיים?
"במידה רבה, כי סטודנטים רוצים להתנסות, ואני, כאיש מקצוע שעובד בתחום המון שנים, רואה את המגמות וחי ונושם את המפגשים עם האומנים ועם אולמות הקונצרטים והמופעים. ניסיון מעשי זה מה שיקדם אותם, ולא רק תיאוריות בכיתה. ההתנסות האמיתית היא כמו המעבר בין לדבר על טיסה ובין ללמוד איך להפוך להיות טייס. אין לזה תחליף, זה מעניק לך תובנות וכלי עבודה שתיקח איתך הלאה ותתפתח כאומן.
"זה הוליד מצבים שבהם סטודנטים ובוגרים משמשים כזמרים, כמעבדים וכמנצחים, בהם ענבל רוזנהוייז ויונתן פרלמן, שעובדים עם גופים תזמורתיים, או גאיה אלבס, ניצן אופיר, תמר כהנא ועוד, שמופיעות במחזות זמר ובהפקות, ורשימה ארוכה של בוגרים שפשוט פורחים עם סיום הלימודים ולעיתים כבר במהלכם".
"להרגיש את הבמה"
"בכל מסלול אתה חייב לספק את האספקטים הפרקטיים, ומאחר שהתברכנו במתקנים ברמה הגבוהה ביותר שרק ניתן, זה מאפשר לסטודנטים להרגיש את הבמה ולחוות סאונד משובח, לפעמים אפילו יותר ממה שהם יחוו בחוץ. הסטודנטים שלנו מתפעלים בכל פעם מחדש מאיכות הסאונד וממתקני החזרות והלימודים. במקביל הרמה האקדמית מתבטאת במרצים מובילים, שמלמדים באונו מיוזיק, כמו מאיר גולדברג, דניאל סלומון, אריה וולניץ, גל דה פז, ארמת ארנהיים ועוד רבים וטובים, לצד בכירים באונו מיוזיק, בהם אורי זך, עדינה פלדמן, ד״ר אלכס וסרמן, ד״ר נדב לב, יואב שמש, יוסי בן נון ושורה ארוכה של מרצים".
דיברת על שיתופי פעולה ועל הצד הפרקטי של המקצוע. איך זה עובד בפועל?
"במסגרת הלימודים, יש מדי סמסטר פסטיבלי הפקות וימים עם כיתות אומן, בהן מתארחים אומנים מהשורה הראשונה. ישנה סדרת הקונצרטים ׳מחוץ לקופסה׳ עם התזמורת הסימפונית הישראלית של ראשון לציון ואומנים אורחים בכירים בתעשיית המוזיקה, במטרה להכניס את העולמות האלה לתוך הקריה האקדמית אונו, ובמקביל זה קורס אקדמי שמאפשר לסטודנטים בכלל הפקולטות לקבל קרדיטים תמורת השתתפות בקונצרטים. הקונצרטים האלה זוכים להצלחה מסחררת. שתי תזמורות כבר רכשו את תוכניות המופעים – סימפונט רעננה בפסטיבל קלאסיקאמרי באילת, במופע שהיה סולד אאוט ופתח את הפסטיבל, והתזמורת הסימפונית ראשון לציון, שכבר הזמינה את הגאלה הבאה של סדרת הקונצרטים למנויים שלהם. אנשים מזהים את האיכות של הפרויקטים האלה, וזה לא נשאר בין כותלי האקדמיה".
"על AI והקשר האנושי"
אילו מגמות עתידיות אתה מזהה בתעשיית המוזיקה?
"אי אפשר להימלט מהשיח על AI (בינה מלאכותית). זה מעורר חשש מסוים גם בקרב המוזיקאים. הבינה המלאכותית היא חלק מה-DNA של המכללה, וגם באונו מיוזיק אנחנו יודעים לנצל אותה מבלי לוותר על הקשר האנושי והמומחיות של האנשים העוסקים בתחום. בשכבות הנמוכות של העשייה אני מאמין שתהיה הצפה של השוק בהרבה ג׳אנק, בעיקר בתחומי המדיה, אבל ברמה הייחודית והאומנותית תמיד יהיה מקום להבעה אישית של אומן, שעבר משהו וכותב מדם ליבו וניסיונו, ולא מסתפק בשכפולים. המוזיקאי יישאר לעולם רלוונטי. אנשים אוהבים לשמוע מוזיקה, ושם אין תחליף לנגנים בהופעה חיה. הקהל מתחבר לבני אדם. בסופו של יום אנשים רוצים להתחבר לאנשים, ומוזיקה מעוררת רגש".
