בשמונה השנים האחרונות פועלת במכון מופ"ת יחידה ייעודית העוסקת באבחון ובמיון מועמדים לחינוך והוראה, תוך מיקוד בהיבטים התנהגותיים ואישיותיים. היחידה מפעילה, בשיתוף עם משרד החינוך, את תוכנית מסיל"ה – מערכת אבחון מקצועית המבוססת על מאפייני האישיות של המועמדים ללימודי מקצועות ההוראה, ומטרתה להעריך את מאפייניהם. זאת כהשלמה לציוני הבגרות והמבחן הפסיכומטרי, הבודקים בעיקר יכולות קוגניטיביות וידע. התוכנית בודקת מגוון מאפיינים, ובהם מוטיבציה להוראה, סקרנות ורצון להתפתח בתחום, יכולת אמפתית, רגישות לילדים ולאחר, סבלנות, סובלנות לשונה, עמידה בלחץ, גמישות מחשבתית, יצירתיות, כושר ארגון ועוד.
התאמה אישיותית להוראה וחוסן
"הרציונל, שאותו אנחנו מוכיחים לאורך שנות פעילותנו, הוא שאפיון האישיות משפיע על איכות כוח האדם המתקבל למסלולי ההכשרה, ובהמשך הדרך על איכותם של המורים", פותח ומסביר ראש תוכנית מסיל"ה הפסיכולוג דורון ניב. "ערכנו מחקרים רבים ומצאנו שהמבחן שלנו מנבא הצלחה בלימודי הוראה, וכן מנבא טוב יותר מכל כלי אחר שנבדק את ההשתלבות של המועמדים במערכת החינוך ואת הצלחתם המעשית. אנחנו ממש יכולים לנבא מי יישאר איתנו לאורך זמן ומי יכול להיות מורה איכותי. ואכן, מוסדות הכשרה רבים מאמצים את המבחן, והוא צובר תאוצה".
ניב מתבסס על שורת מחקרים שערך צוות תוכנית מסיל"ה לאורך השנים, ובהם מחקר מהעת האחרונה שעסק בחוסן ובתפקוד פדגוגי של מורים בתקופת המלחמה. "המחקר נולד מתוך הבנה שהמלחמה מאלצת את כולנו, ובוודאי את המורים, להתמודד עם אתגרים משמעותיים לחץ נפשי בקרב תלמידים ובקרב המורים עצמם, התמודדות עם שינויים, תלמידים ומורים המפונים מבתיהם, עומס הוראה גדול יותר שנוצר עקב גיוס למילואים של המורה עצמו או של עמיתיו, שינויים, ביטולים ועוד", אומר ניב. לדבריו, במציאות הקיצונית שאנו נתונים בה יש ציפייה גבוהה ממורים לגלות התחשבות, סבלנות ותמיכה יותר מתמיד: "ברור לכולנו שהמורים בתקופה כזו נאלצים להתמודד עם לחצים חיצוניים ופנימיים, ואלה משפיעים על יכולתם להתמודד ולתמוך בתלמידים".
במחקר בדק צוות מסיל"ה מה נדרש מהמורים כדי לצלוח את משבר שבעה באוקטובר ואת מלחמת "חרבות ברזל" ברמה האישית, ולתפקד טוב יותר. ניב: "בחנו את דמות המורה באופן הוליסטי, תוך שאנחנו מביאים בחשבון מדדי אישיות, והבנו שהמורים נדרשים לגלות חוסן. אומנם זהו מושג רחב מאוד, אבל אנחנו מתייחסים אליו כאל תהליך דינמי המאפשר לאדם להסתגל באופן חיובי למצבי לחץ ומשבר, וכן להיות מסוגל לתפקד ביעילות ולשמור על בריאות נפשית תקינה חרף התנאים המאתגרים. בשלב הראשון בדקנו את החוסן האישי של המורים בתקופה הנוכחית, במטרה לראות אם יש קשר בין תחושת החוסן של המורה לבין תפקודו כמורה בזמן המלחמה".
במסגרת המחקר, קיבלו מורים וסטודנטים להוראה שאלונים הבודקים את השאלות שצוינו. ממצאים בקרב כ-270 מורים העלו כי 20% מהם מתגוררים באזורי עימות, 20% מלמדים בכיתה שיש בה תלמידים מפונים, ו-30% מלמדים בכיתה שיש בה תלמידים שנפגעו במלחמה או שקרוביהם נפגעו. "נתון זה הוא משמעותי מאוד, והוא ממחיש את המציאות שאנחנו חיים בה ושהמורים נדרשים לתפקד בה", אומר ניב. הוא מציין, כי "לשמחתנו, בהיבט של תפקודי מורים נוכחנו לגלות מדדי תפקוד גבוהים, דוגמת הזדהות ומחויבות למקצוע בעיקר בעת הזו. לעומת זאת היו תחומים שבהם המורים הביעו רצון בחיזוקים נוספים, כגון תמיכה והכשרה להתמודד עם משברים, או קבלת כלים לתמיכה בתלמידים. אלה הם ממצאים מעניינים שהמערכת יכולה ללמוד מהם. ראינו שהתפיסה של החוסן האישי קשורה לתפקוד טוב יותר ומנבאת אותו. זהו אישוש להנחה המקורית שלנו: חוסן הוא רכיב חשוב בתפקודי הוראה גבוהים. היות שמדובר לכאורה במובן מאילו, המשכנו ושאלנו אם מערכת החינוך יכולה לנבא מראש מי הם המועמדים ללימודי הוראה שניחנים בחוסן אישי גבוה ולכן עתידים לתפקד טוב יותר כמורים בזמני משבר, בהינתן העובדה שמתיחות ביטחונית ומשברים דוגמת הקורונה הם חלק מחיינו".
הפסיכולוג דורון ניב, ראש תוכנית מסיל"הצילום: עצמיבסוגיה זו נמצא במחקר, כי הצלחה רבה יותר במבחני מסיל"ה – הבודקים התאמה אישיותית להוראה – מעידה על מידת חוסן גבוהה. ניב: "בדקנו זאת כמה פעמים לאורך השנים, וראינו שככל שההצלחה במבחן מסיל"ה גדולה יותר, היא מעידה על סיכוי גבוה יותר להצליח בעבודת ההוראה במגוון קריטריונים שנבדקו. הממצאים הפעם הראו כי הצלחה במבחן מסיל"ה מנבאת גם רמת חוסן גבוהה יותר בהמשך. מעניין לציין כי מטרתו המקורית של מבחן מסיל"ה לא הייתה לבדוק חוסן, אבל הוא מצליח גם בהיבט זה".
ניב מציין, כי נוסף על כך שהמחקר מציג את תמונת מצב החוסן בקרב המורים בעת משבר, הוא מחדד את הצורך של המערכת להקדיש תשומת לב לחוסנם של המורים, באמצעות הכשרה מתאימה ותמיכה. בהמשך ישיר לכך עולה גם הצורך להרחיב את השימוש במבחני המיון. "דרך המחקר הזה ראינו דוגמה מוחשית וחשובה לערך שיש למבחן הבודק אישיות והתאמה, כמו מבחן מסיל"ה. כך אנחנו יכולים להבטיח גם התאמה להוראה וגם דורות של מורים ומחנכים שיהיו ערוכים להתמודד עם מצבי שגרה וחירום", הוא מסביר.
מקוון, מגוון, שוויוני
מבחן מסיל"ה מתקיים בפורמט של יום הערכה מקוון, וכולל מגוון תחנות: ראיונות אישיים ותרגילים השאולים מעולם המורה ומדמים מצבים שמתרחשים בחיים. את המיונים עורכים מדריכים פדגוגיים המגיעים מתוך מוסדות ההכשרה, מהשטח, והם בעלי הידע והמקצועיות לקבוע מי מתאים ומי אינו מתאים, ולצידם פסיכולוגים תעסוקתיים ואחרים, המצוידים בכלי המיון. "השילוב הזה הוא היעיל ביותר במיון מסוג זה", קובע ניב. "המועמדים שמגיעים אלינו עוברים הרבה מאוד תחנות, כולל מבחנים ממוחשבים הבודקים אישיות בהקשר של התאמה להוראה, היבטים ביוגרפיים דוגמת תחביבים, התנדבות בקהילה ועוד, ומייצרים יחד תמונה רחבה ושלמה יותר של המועמד.
מחקרים מראים, כי מבחני אישיות תורמים לצמצום הפערים בהשוואה למבחנים קוגניטיביים, ומכאן שהשימוש במבחני אישיות למיון מועמדים ללימודי הוראה עשוי לתרום להוגנות ולשוויון הזדמנויות. בהקשר זה אפשר לציין, כי בעבר המיונים היו פרונטליים ונערכו במרכז תל-אביב, כך שמועמדים מהפריפריה היו צריכים לבלות שעות בדרכים כדי להגיע לאתר הבחינה. לעומת זאת בשנים האחרונות, עקב מגפת הקורונה, הבחינה מבוצעת באמצעות הזום, מהבית. "אנחנו גאים במהלך, שכן הוא מנגיש את המיון לכולם, באופן שוויוני".
מי חיבר את מבחן מסיל"ה?
"בתוכנית פועל צוות פיתוח בראשות פרופ' ג'ודי גולדנברג. הצוות הוקם במכון מופ"ת לפני כעשר שנים בשיתוף עם משרד החינוך, והחל לחקור ולנתח את הדרכים שבהן מקבלים מועמדים למוסדות להכשרה. בעקבות לימוד הנושא נבנתה מערכת מיון אחידה ומהימנה, הפועלת לפי כללים מקצועיים למיון המועמדים ללימודי הוראה. לטענת ראש התוכנית, תהליך המיון של מסיל"ה הוא שלב מהותי המתאפיין בסטנדרטיזציה, בשוויון הזדמנויות ובהוגנות, ומוסיף את הממד האישיותי ההכרחי: "בהכשרה לחינוך ולהוראה אין די בציונים טובים. בקרב מועמדים להוראה אנחנו מחפשים גם התאמה אישיותית".
לתפיסתך, מהן הדרישות האישיותיות כיום מאלו הבוחרים במקצוע ההוראה, והאם קיים חשש שמיון מועמדים יוריד את מספר המתכשרים להוראה?
"אחד המאפיינים החשובים שאנו בודקים הוא המוטיבציה, שהיא הבסיס והמהות של מחנך המצמיח ילדים ונוטל חלק בהתפתחות הערכית שלהם. מי שיודע לספר לנו את הדברים ברוח הזאת, יזכה אצלנו להערכה גבוהה. אנחנו מחפשים יכולות בסיסיות אך הכרחיות, דוגמת יכולת להעביר מסר, אמפתיה, רגישות לאחר, התמודדות עם ילדים, הורים, עמיתים ומנהלים, ובודקים איך המועמד שומר על עצמו מחד גיסא, אך מצליח להיות גמיש ואמפתי מאידך גיסא. זו מורכבות עצומה שנוגעת בהיבטים התנהגותיים ואישיותיים, הרבה יותר מלקבל 100 במתמטיקה.
"אשר לסוגיית המחסור במורים, אנו מודעים לה, כמובן. לטענתנו, הצורך במורים אינו תירוץ לקבלת מועמדים שאינם מתאימים למקצוע. אחת התרומות של מסיל"ה היא האפשרות לקבל ללימודי הוראה מועמדים בעלי תכונות אישיות מתאימות מאוד להוראה, גם אם חסרות להם כמה נקודות בציוני המיון הקוגניטיביים. למעשה, באמצעות מבחן מסיל"ה, גם נתנו הזדמנות למועמדים נוספים וגם הכנסנו עוד אנשים למערכת, כי האישיות שלהם מדהימה והם יהיו מורים טובים. המערכת יכולה רק להרוויח מכך".
לתפיסתו של ניב, לא זו בלבד שהמיונים גורמים לכך שיותר אנשים רוצים להגיע, אלא שיותר אנשים מתאימים מעוניינים להגיע. "רבים מכירים את מודל הסיירות המובחרות בצבא. כדי להתקבל לסיירת עליך לעבור מבחני מיון מורכבים. בזכות המודל הזה, יותר מועמדים בעלי פוטנציאל התאמה גבוה מבקשים להגיע לסיירות. כשיהיה ברור שהוראה היא מקצוע יוקרתי, ושלא כל אחד יכול להיות מורה, תשתנה גם דעת הקהל. כך המיון שלנו מרחיב את היריעה ומאפשר לאתר עוד אנשים מתאימים לחינוך ולהוראה", מסכם ראש התוכנית.
