עם הרוח הגבית של זכיית "אנורה" באוסקר, וכשהם נישאים על המומנטום של ההכרזות על שובו של טום קרוז לריביירה הצרפתית עם הבכורה של "משימה בלתי אפשרית: חשבון סופי" והענקת פרס מפעל חיים לרוברט דה-נירו, התפנו היום (ה') ראשי פסטיבל קאן להצגת תוכנית האירוע שייפתח בחודש הבא ב-13 במאי ויארח הקרנות בכורה של כמה מהסרטים והיוצרים הגדול של הקולנוע הבינלאומי.
"המזימה הפיניקית" - טריילר
(Focus Features)
לצד כמה מהבמאים האמריקנים הנודעים שחפצים בדקל הזהב - והאוסקר אחריו (על פי מתווה שון בייקר ו"אנורה") - כמו ריצ'רד לינקלייטר, קלי רייכרט, ווס אנדרסון וארי אסטר, תוכנית הפסטיבל מעניקה במה ראויה לכמה כישרונות חדשים מרחבי העולם, ולא מעט נשים. אליהם מצטרפים גם הכוכבים ההוליוודים סקרלט ג'והנסון והאריס דיקינסון שיקרינו את סרטיהם הראשונים כבמאים במסגרת המשנית של מבט מסויים.
כרגיל בקאן, אור הזרקורים מופנה ברובו לסרטים, הקולנוענים והכוכבים הבולטים שנמצאים בקדמת הבמה במסגרת התחרות הרשמית. אולם תשומת הלב גולשת לא פעם ליצירות שלא יתחרו על דקל הזהב ולא הוזמנו בגלל איכויותיהן הקולנועיות אלא בגלל השערוריות הפוליטיות הפוטנציאליות שאיתן. זאת כחלק מעוז-הרוח האופיינית לפסטיבל קאן שלא חושש להזמין סרטים בנושאים שנויים-במחלוקת, בניגוד לפסטיבלים אחרים המעדיפים להימנע מכאבי ראש מיותרים. ובכן, שני סרטים שעלולים לעורר התנגדות ותלונות עבור מנהל הפסטיבל תיירי פרמו וצוותו הם הדרמה התקופתית "היעלמותו של יוזף מנגלה" של הבמאי הרוסי קיריל סרברניקוב, ומותחן הנקמה "היו זמנים בעזה" של האחים הפלסטינים טרזן ועראב נסאר. בשני המקרים מדובר בקולנוענים גולים שיוצרים מחוץ לארצותיהם.
האחים נסאר, בעלי המראה הפרוע שגרים ויוצרים בפריז, ידועים במערב כמבקרים גדולים של שלטון חמאס בעזה על המסך הגדול (ושל הכיבוש הישראלי ברשתות החברתיות). ככל שאפשר להתרשם מתיאור עלילת "היו זמנים בעזה" שיוקרן במסגרת מבט מסוים, כך גם במקרה זה. הסרט מלווה גבר בשם יחיא שיוצא למסע נקמה על הרג חברו אוסאמה, אולם תפיסתו משתנה לחלוטין כשהוא מאתר את הרוצח. כל זאת תחת הפיקוח ההולך ומתהדק של משטר חמאס באזור. צמד הבמאים פרסם ברשתות החברתיות את כרזת הסרט וכתב: "תודתנו הנרגשת לכל מי שתרם כדי להביא לחיים את הפרויקט הזה, שנוצר בזמנים קשים, במהלך רצח העם בעזה".
סרברניקוב העתיק את מגוריו ממוסקבה לגרמניה לאחר התעללות מתמשכת של ולדימיר פוטין וממשלתו, שהטילו עליו מאסר בית בגין "מעילה כספית" (ובתגובה ליצירתו "הסטודנט" נגד הכנסייה הפרבוסלבית). הוא נודע כפרובוקטור עם כישרון תיאטרלי נדיר, וב"היעלמותו של יוזף מנגלה", שיוקרן מחוץ לתחרות ומבוסס על ספרו של אוליביה גז, הוא צפוי לשלב אלה באלה כשהוא עוקב אחר מנוסת המדען הנאצי ד"ר מנגלה (בגילומו של אוגוסט דאהל) בדרום אמריקה אחרי מלחמת העולם השנייה.
כמו סרברניקוב, גם ג'פאר פנאהי נודע כמתנגד פעיל ונוקב נגד משטר האייטולות באיראן, שמנסים להגביל את תנועתו ואת יצירתו. אבל הוא שוב הצליח להערים עליהם עם יצירה חדשה שהופקה תחת מעטה חשאיות בשם "בתאונה פשוטה", אשר נבחרה לתחרות הרשמית - למגינת לבם של הבירוקרטים בטהרן. הבמאי השבדי ממוצא מצרי טאריק סאלח, שהסתבך עם השלטונות בקהיר על רקע סרטו הקודם "הנער מגן עדן" שהציג קנוניה בממסד הדתי האיסלמי, לא נרתע וחוזר למצרים בדרמה "נשר הרפובליקה". הפעם העלילה מתרכזת בכוכב קולנוע מקומי מהולל, שסר חינו בעיני הפוליטיקאים ועומד בפני הצעה שהוא לא יכול לסרב לה. אגב, מהצד הישראלי לא נרשמת נוכחות בקאן השנה, אם כי הבמאי נדב לפיד עשוי להצטרף לחגיגה החביבה עליו בהמשך עם השלמת סרטו החדש "כן", שנמצא על שולחנם של המארגנים.
את האגף האמריקני, שאינו נוטה לחולל שערוריות כמו הסרטים שמקורם בשאר העולם, מוביל כהרגלו הבמאי ווס אנדרסון שיש לו מנוי של קבע בריביירה הצרפתית, שם הוא נוהג לשגר את סרטיו לעולם. וכך גם במקרה של The Phoenician Scheme - מותחן ריגול קומי מסוגנן בכיכובם של רבים וטובים ובהם בניסיו דל טורו, סקרלט ג'והנסון, בריאן קרנסטון, מייקל סרה, בנדיקט קמברבאץ', שרלוט גינזבורג, ריז אחמד, ג'פרי ווייט וכמובן ביל מאריי, שהוא ליהוק של קבע בכל סרטי אנדרסון.
הדרמה התקופתית של ריצ'רד לינקלייטר, "גל חדש", נועדה מלכתחילה להיות מוצגת בריביירה הצרפתית, עם מנה גדושה של השפה המקומית וחנופה הנובעת מהעיסק בדמות הראשית - הקולנוען המקומי המהולל ז'אן לוק גודאר. העלילה מלווה את צילומי הפקת סרטו הראשון "עד כלות הנשימה" מ-1960 שהשיק למעשה את הגל הצרפתי החדש. את גודאר מגלם גיום מרבק האלמוני כשלצידו זואי דויטש בתפקיד השחקנית ג'ין סיברג.
הבמאי האמריקני ארי אסטר שנודע בגין יצירות האימה שלו "תורשתי" ו"מידסומר" שהפיק בחסות A24, מגיח בקאן עם דרמת המתח המדוברת "אדינגטון" מאותו פס יצור הפקתי ועם חואקין פיניקס שהפך לשחקן החביב עליו. במקרה זה מגלם פיניקס שריף ממדינת ניו מכסיקו שיוצא לקמפיין בחירות למשרה פוליטית רמה יותר. אסטר נהנה מצוות שחקנים אדיר בראשותו של פיניקס ומאחוריו אמה סטון, פדרו פסקל ואוסטין באטלר.
הדרמה The Mastermind של קליי רייכרט צנועה יותר ועלילתה עוסקת בשוד אמנות שמתרחש על רקע מלחמת וייטנאם, אולם גם לרשות הבמאית יש צוות שחקנים ראוי שכולל את הופ דיוויס, ג'ון מאג'רו, גבי הופמן, אלנה היים וג'וש אוקונור. אוקונור, אגב, מככב גם בדרמה התקופתית "ההיסטוריה של הצליל" של אוליבר הרמנוס הדרום-אפריקאי, בה הוא מככב לצד פול מסקל, כשני אמריקנים שעוסקים בהקלטות של אזרחים וחיילים במהלך מלחמת העולם הראשונה.
חברת ניאון האמריקנית, שלרוב יוצאת מקאן עם שקית קניות גדושה מכל טוב כמו "אנורה" אשתקד (וגם זוכי דקל הזהב "אנטומיה של נפילה" של ז'וסטין טריט, "משולש העצבות" של רובן אוסטלנד וכמובן "פרזיטים" של בונג ג'ון-הו), הגיעה הפעם מוכנה מראש לריביירה עם שני מסקרנים. יואכים טרייר שהניב לניאון יוקרה והצלחה מסחרית ב-2021 עם הדרמה מתוצרת נורבגיה "האדם הגרוע בעולם", קיבל מימון מפטרוניו האמריקנים החדשים לצורך יצירת סרטו החדש והמסקרן "ערך סנטימנטלי", שאותו כתב ביחד עם שותפו היצירתי המוכשר אסקיל ווגט, ובו מככבת שוב רנאטה ריינסווה - כשלצדה סטלן סקארסגארד הוותיק, אל פנינג וקורי מייקל סמית'. ז'וליה דוקורנו שזכתה בדקל הזהב באותו שנה על "טיטאן", שלוקט גם הוא על ידי ניאון, ממשיכה בשיתוף הפעולה וליהקה את גולשיפטה פרחני, טאהר ראחים ואמה מקיי לפרויקט המסתורי שלה "אלפא".
עוד בין הסרטים שנבחרו לתחרות הרשמית בזכות הקשרים ארוכי-השנים עם הפסטיבל, ואולי גם בגלל איכויותיהם הקולנועיות, הם "הסוכן החשאי" של קלבר מנדוזה פיליו הברזילאי, "פיורי" של מריו מרטונה האיטלקי, ו"שני תובעים" של סרגיי לוזניצה האוקראיני. יוצרים בעלי שמות קצת פחות מוכרים שמקבלים הזדמנות השנה הם מאשה שילינסקי הגרמנייה עם "צליל של נפילה", קרלה סימון הספרדיה עם "רומריה", צ'יה היאקאווה היפנית עם "רנואר", חפסיה חרזי הצרפתייה עם "האחרון הקטן", דומיניק מול עם "תיק 137" ואוליבייה לקס עם "סיראט". וכמובן שהאחים דארדן מבלגיה מנצלים את ההזמנה הפתוחה שלרשותם כל שנה עם סרטם החדש "אמהות צעירות" - דרמה חברתית, כרגיל. את הפסטיבל דרך אגב תפתח הדרמה "לעזוב יום אחד" של אמילי בונין הצרפתייה, גרסה ארוכה לקומדיית ההתבגרות שלה שזכתה בפרס הסזאר לסרט הקצר הטוב ביותר לפני שנתיים.
מסגרת מבט מסוים נועדה במידה רבה לתת במה לבמאים כישרוניים חדשים בעלי עתיד מבטיח, ובמקרים רבים גם הזמנה לתחרות הרשמית בשנים הבאות. קשה לומר שזה המצב של סקרלט ג'והנסון שאמנם תציג בבכורה את סרטה הראשון כבמאית "אלאנור הגדולה", אבל לחלוטין אינה אלמונית. בקומדיה הניו-יורקית, והמאוד-יהודייה שיצרה השחקנית ההוליוודית, מככבת ג'ון סקוויב בת ה-95 כאישה בת 91 בשם אלאנור מורגנשטיין, שבערוב ימיה עוברת להתגורר בעיר הגדולה כדי להתחיל חיים חדשים. שם היא מוצאת חברים חדשים, בהם צעיר בן 19. לצד ג'והנסון במסגרת זו בולט גם האריס דיקינסון כבמאי של הדרמה החברתית "קיפוד ים", על חסר בית שמנסה נואשות להיחלץ ממעגל ההרס העצמי שלו. בריטי אחר, הארי לייטון, מושך גם הוא תשומת לב עם "פיליון" בכיכובם של הארי מלינג ואלכסנדר סקארסגארד כשני גברים במשחקי שליטה.
בכל הנוגע ליצירות דוקומנטריות בפסטיבל, שלרוב אינן מקבלות את קדמת הבמה, אפשר לסמן שתי ביוגרפיות תיעודיות מעניינות: "בונו: סיפורים של כניעה" מאת הבמאי אנדרו דומניק המוקדש לפול יוסון, הלא הוא מנהיג להקת יו-2 בונו, שידוע גם כפעיל חברתי, ו"אורוול" של ראול פק הוותיק שמגולל את קורות חייו של הסופר פורץ-הדרך ג'ורג' אורוול, מי שהעלה על הכתב את כמה מנבואות הזעם הפוליטיות הקודרות ביותר בעולמנו. ומי שמעוניין להקליל את האווירה במהלך השהות בריביירה הצרפתית יוכל להתענג על הקומדיה "ספליטסוויל" של מייקל אנג'לו קובינו האמריקני בכיכובן של דקוטה ג'ונסון ואדריה ארג'ונה, או לחילופין במלודרמה המוזיקלית "הגל" של סבסטיאן לליו הצ'יליאני זוכה-האוסקר, על סטודנטית פמיניסטית. אולי אפילו בדרמת ההתבגרות מאת פאטי אקין הגרמני "אמרום" בכיכובם של דיאן קרוגר ומתיאס שנורטס, ובמרכזו נער צעיר שגדל באווירת מלחמה וצריך להסתגל לעתות שלום.
