סדרות קצרות הן לרוב עילה טובה לתלונה. אדם מעוניין לדעת שהעתיד לא צופה לו פרידה או נטישה כשהוא שוקל אם להתחייב לסדרה. אבל הנה, תקופת החגים הבאה עלינו לטובה מניחה בפנינו הזדמנות להתענג גם על סדרות קצרות - עונה אחת או שתיים גג - שמאפשרות צפיית בינג' הגונה. הנה המלצות על מבחר בינג'ים שאפשר לסיים בפולסים קצרים, מהנים בדרכם, שאפשר לחזור מהם ישירות לשגרה המשמימה והמדכאת שהיא חיינו.
נחמה (HOT)
בבסיס "נחמה", הפנינה החמודה של רשף לוי ("קרתגו", "הבורר") ותומר שני ("איש חשוב מאוד"), עומד סיפור שלקוח דווקא ממדורי הטרגדיה של החדשות - אבא לחמישה ילדים מאבד את אשתו בתאונת דרכים, ועכשיו הוא מנסה לגדל אותם תוך כדי הגשמת הפנטזיה הפרטית שלו: לעבוד בסטנדאפ. רשף לוי, שגם משחק בתפקיד הראשי, כתב את המומחיות שמאפיינת גם את הסטנדאפ האמיתי שלו - יחסי חיבה סימביוטיים בין טרגדיה לקומדיה (וקצת פנטזיה). כשחקן הוא הפתעה לא קטנה - מתברר שנוירוטיות קומית בהחלט הופכת קטעים מרגשים למרגשים אפילו יותר, תשאלו את השופטים בפסטיבל קאן לסדרות שהעניקו לו את פרס השחקן הטוב ביותר באותה השנה.
"נחמה" - טריילר
(צילום: באדיבות HOT)
לוי נהנה מתמיכה של 360 מעלות מקאסט מעולה - לירון ויסמן, שלום מיכאלשווילי, יובל סגל, גילה אלמגור וערן זרחוביץ' ואת כל היופי הזה תוכלו למצוא בעונה אחת בת עשרה פרקים של קומדיה שנונה, שלא מוותרת על צלילה לאובדן, כאב, תחושות אשם ולקיחת אחריות.
שישה אפסים (כאן)
שישה אנשים שקיבלו את הטלפון מאראלה וזכו בפרס הגדול של הלוטו, מאכלסים את הדרמה הקומית הנהדרת "שישה אפסים". אלא שכסף, כידוע, לא צומח על העצים. כדי שהסכום הענוג ייכנס לעובר ושב שלהם, הם מחויבים קודם כל לכסות את ישבנו של הממסד ולעבור קורס קצר שילמד אותם איך להפוך מסתם אנשים לאנשים רגילים בלי להתחרפן בדרך.
ששת האפסים במקרה הזה מתייחס לא רק לאפסים מסכום הפרס, אובייסלי. נויה אורן, שזו סדרת הביכורים שלה כתסריטאית, נפלה על הצטלבות אלכסונים מושלמת: כאן - הבית הטבעי לדרמות קומיות קטנות שאוהב לתת צ'אנסים, ליהוקים מושלמים - לאורה ריבלין, שלמה בראבא, רותם קינן, שני קליין ורוני דלומי בתפקיד מפתיע - וניר ברגמן כבמאי. מפה לשם, "שישה אפסים" נותנת לכם הזדמנות לברוח לכמה שעות ליקום מקביל, מקורי, מצחיק ונוגע ללב, אבל גם מאלצת אתכם לחשוב על ציפיות שמתגשמות והפחדים שמגיעים איתן.
העלאה (אמזון פריים)
המוות הוא עניין לא פשוט, אז רק על היכולת להפוך אותו לקומדיה כל כך מקסימה מגיע ל"העלאה" (Upload) דוז פואה. במובן מסוים, המוות הוא המקום היחיד שמולו כולנו שווים. הדבר היחיד שעוד לא הצלחנו להפריט. אבל מה יקרה אם הפערים של החיים, בעיקר אלה שנוגעים לכסף, יחלחלו גם לעולם שמעבר? נייתן (רובי אמל) ונורה (אנדי אלו) חיים בעידן שבו אנשים עשירים יכולים לבצע העלאה של הנשמה שלהם לעולם אחר, וירטואלי ומאוד דומה לשלנו, שבו הם יתקיימו בחיי מותרות (וימשיכו לשלם עליהם כמובן). אלא שהם נמצאים משני צידי המתרס - נייתן הועלה לעולם הזה על ידי בת הזוג העשירה שלו לאחר מותו המפתיע, ונורה היא "המלאך", כלומר אשת השירות שלו כאן, ביקום הפיזי, אבל החברות ביניהם הולכת ומעמיקה.
"העלאה" מוגדרת כקומדיה שחורה (שיצר גרג דניאלס, חצי מ"מחלקת גנים ונוף"), אבל גם את הסאטירה המתבקשת שלה על אנשים עשירים ורדיפת בצע היא מגישה בשנינות עם שלל פיצ'רים מקסימים שנגזרים מהיקום הפנטסטי שלה, היא מצחיקה ותשאיר אתכם מאוהבים. זאת הסדרה היחידה ברשימה שיש בה יותר משתי עונות (אהם, ארבע), ועל שום כך ננצל את הקרבה ליום כיפור ונבקש מכם בכנות - סליחה.
חומר אפל (אפל TV פלוס)
עוד סדרה שתיקח אתכם למסע ביקום מקביל - או אם להיות מדויקים, בהרבה יותר מיקום אחד - היא "חומר אפל" (Dark Matter), שכשמה כן היא, מעט אפלה (בעיקר בגלל הצילום) אבל מכל בחינה אחרת סוחפת ומשגעת, בעיקר אם אתם בעניין של מדע בדיוני ומשמעות החיים. ג'ייסון (ג'ואל אדג'רטון) הוא מורה לפיזיקה שחי חיים של חרטה על פוטנציאל מקצועי שלא מומש. יום אחד הוא נחטף ומתעורר ביקום אחר, שבו הוא דווקא כן מימש את הפוטנציאל הזה אבל הפסיד, כצפוי, דברים חשובים אחרים (רמז: מה באמת חשוב בחיים למרות שארוחות החג גורמות לכם לפקפק בקביעה הזאת? נכון, משפחה).
מכאן מתחיל מסע של יריות באפלה בניסיון לחזור לחייו הקודמים, תוך כדי ביקור בשלל יקומים נוספים. במקביל (חה) האיש שאחראי לחטיפה - שבעצם חשק בחייו של ג'ייסון - מנסה להסתגל למצב החדש מבלי לעורר חשד. זה אולי נשמע מורכב, וזה הרבה יותר מורכב, אבל גם מתגמל. הגמול הוא תשעה פרקים שהם מיזוג מושלם כמעט של מסע רגשי אל הבחירות שעיצבו את חיינו והמחיר של חלומות שלא מימשנו, תהיות שישארו אתכם הרבה אחרי שהחגים ייגמרו.
מתיר עגונות (כאן)
הסדרה העדינה שיצרו יוסי מדמוני, תמר קיי ודוד אופק מתאימה למי שרוצה להיכנס למסע טלוויזיוני, אבל עדיין רוצה אותו טיפה'לה מתייסר ולא מהנה מדי במובן הטהור של המילה. לא בגלל שהיא לא מהנה - להיפך, היא מענגת ורגישה וכמעט לירית. אביב אלוש, בתפקיד שתפור למידותיו היפות, הוא הרב יוסף מוראד, מעין בלש רבני שמנסה לצוד סרבני גט ולשכנע אותם לשחרר את הנשים העגונות שלהם. באופן מפתיע, הסיפור האישי של מוראד, שמשולב בעלילת העגונות שהיא מנסה להושיע, הופך בשלב די מוקדם של הסדרה לעלילת מתח.
כבוד הרב מרגיש בחושיו הבלשיים שאשתו מסתירה ממנו דבר מה, והוא מנסה לפענח במה מדובר ולוקח איתו את הצופים לדרמה מותחת נטולת זיקוקים אבל עתירת אנושיות. 12 הפרקים של "מתיר עגונות" יגרמו לכם להרהר בכוחה של הסליחה, חשיבותה של האמת והיכולת להכיר בטעויות ולתקן אותן.
כאוס (נטפליקס)
אין תקופה מתאימה מתקופת החגים לצפייה בסדרה סאטירית על מיתולוגיה של עם אחר. ואכן, שום דבר לא יכול להשתבש ב"כאוס" (Kaos) - ג'ף גולדבלום הוא זאוס, מלך האלים, פרנואידי ומגלומן, דיקטטור קפריזי שרועד מהרגע שבו יאבד שליטה. הוא מתגורר על האולימפוס בווילה ומנסה להימלט מנבואה שטוענת שהשלטון שלו עומד להתמוטט על ידי שלושה בני אנוש נבחרים.
נכון שהפנתיאון היווני ממוקם במאה ה-21 ודומה יותר ללוס אנג'לס מאשר ליוון הקלאסית, אבל הבנתם את הרעיון. "כאוס" לא לוקחת את עצמה ברצינות אבל מציעה לא מעט נקודות למחשבה על מנהיגים שמתנהגים כמו ילדים פגומים עם כוח אינסופי. אז חשבון הנפש הפעם הוא של מערכות הכוח המושחתות ששולטות באנשים אחרים. מכירים אחת?
אפלטוני (אפל TV פלוס)
עכשיו, כשעיתותיכם בידיכם, אתם יכולים להקדיש את הזמן להתעמקות באמיתות קיומיות נצחיות, ולמה לא שתתחילו בשאלה האם תיתכן חברות אפלטונית בין גבר לאישה? אתם לא חייבים לעשות את זה לבד. אתם יכולים להצטרף לסת' רוגן ורוז ביירן עם הקומדיה החמודה שלהם, "אפלטוני" (Platonic). וויל וסילביה היו בסטיז לפני 20 שנה, אבל אז החיים (ואשתו של וויל) הפרידו ביניהם וכל אחד הלך לדרכו. כשוויל מתגרש הוא וסילביה נפגשים שוב והפלא ופלא, מצליחים להתניע את הקשר הוותיק ולחזור לנישת חברי הנפש זה של זה. הם עושים הכול יחד, מפטפטים את הפטפוט הסת' רוגני הנצחי (חג שמח למי שחוגג) ובעיקר שומרים נגיעה. כלומר עד כמה שזה מגיע ל"אפלטוני", התשובה היא "כן", תיתכן חברות אפלטונית בין גבר לאישה.
למעשה, יחסים של תשוקה בין השניים בכלל לא על הפרק, ככה שהצופים לא נאלצים להתנדנד על הקרס המעייף עם השאלה "האם הם יעשו את זה או לא". הם לא. הם חברים טובים במשבר אמצע החיים, שמצליחים לתמוך אחד בשני בצורה קצת מופרעת, וזהו. יאמר לזכותה של "אפלטוני" שאם היו לה שאיפות לומר משהו משמעותי היא ויתרה עליהן די מהר לטובת דיאלוגים שנונים ופאן חסר מחויבות. שתי עונות ששותים בשלוק אחד, לאנשים שהמקסימום שהם רוצים לחשוב עליו בזמן הקרוב זה כמה נחמד שיש חברים טובים בעולם.
פיצוי יתר (אמזון פריים)
הנטייה הטלוויזיונית המוערכת בשנים האחרונות היא לנרמל יחסים להטב"קיים ("עוצר נשימה", "חינוך מיני"), אבל "פיצוי יתר" (Overcompensating) דווקא מבוססת על הנרטיב ההפוך. בני, בחור שעשוי מהחומר של מלך הנשף, מגיע לקולג' ומנסה למצוא את עצמו מבלי לחשוף את עצמו ואת הנטייה המינית שלו (למה? לא ברור. אולי כי הוא מבוסס על הסיפור של היוצר, בניטו סקינר, שגם מגלם את הדמות הראשית). הוא פוגש את כרמן, בחורה שמגיעה מרקע קצת כבד, שלא לומר טרגי, ויחד הם מנסים לנווט את החיים בקולג' בין שלל דמויות מוגזמות וקריקטוריסטיות.
אז נכון, לא מעט מההומור של הסדרה יושב על הניסיונות המגוחכים של בני להידמות לגברים הטרוסקסואליים אחרים, אבל זה איכשהו עובר הודות לחברות היפה בין בני וכרמן (וולי בארם) והאבחנות השנונות של שניהם, ובל נשכח את ג'יימס ואן דיר ביק, אהוב ליבנו, שנותן שם הופעת אורח. בסך הכול שמונה פרקים שיגרמו לכם להרהר בשאלה עד כמה שווה לכם להסתיר מאחרים את האמת שלכם ומה המחיר של העמדת פנים. שיהיה צום קל.
