הספר "ארוחת ערב" (2009) של הסופר ההולנדי הרמן קוך עוסק, כמקובל בספריו, בדמויות לא נעימות. המנעד של יחסן לאחרים נע בין חשדנות לאלימות (גם אם לא בהכרח ישירה). בספר הספציפי הזה ישנם ארבעה סועדים, המחולקים לשני זוגות, שסועדים יחד במסעדת יוקרה באמסטרדם. הזוג הראשון כולל מורה להיסטוריה ואשתו, והשני פוליטיקאי מצליח (שהוא גם אחיו של המורה) ואשתו הצעירה. בין שלביה המפורטים בדקדקנות של ארוחת הערב הם דנים בתסבוכת הנובעת ממעשה פשע שביצעו הבנים של שתי המשפחות. במהלך הערב השכבות מתקלפות: הקנאה והשנאה של אח אחד לאחיו, המנטליות של הבורגנות האירופית וצדדים לא מחמיאים בהיסטוריה ההולנדית – כולם נכרכים זה בזה בניתוח הסאטירי של קוך.
"משפחה נורמלית" - טריילר
(באדיבות סרטי נחשון)
אופי העלילה של "ארוחת הערב" מזמין עיבוד לתיאטרון, וכזה נעשה לראשונה ב-2012. האתגרים של העיבוד מתחילים להיות מהותיים יותר כאשר יש ניסיון לעבד לקולנוע – בהיותו מדיום קצת פחות ידידותי ללוקיישן בודד. אתגר נוסף נובע מהניסיון להתיק את העלילה מהתרבות המקורית של הדמויות לארצות אחרות. חרף אתגר זה, ב-15 השנים שלאחר יציאת "ארוחת הערב" הוא זכה ללא פחות מארבעה עיבודים לקולנוע בארבע ארצות שונות. האחרון, והמוצלח שבהם, הוא הסרט הדרום-קוריאני "משפחה נורמלית" (A Normal Family) בבימויו של הר ג'ין-הו.
שניים מהעיבודים נותרו פחות או יותר צמודים לעלילת הספר (ולשמו): עיבוד הראשון שנעשה בהולנד ב-2013 (בבימויו של מנו מייחס) ושלא היה מוצלח במיוחד. כך גם העיבוד השלישי שנעשה בארצות הברית ב-2017 על ידי אורן מוברמן עם סטיב קוגן וריצ'רד גיר בתפקיד צמד האחים, ולורה לייני ורבקה הול בתור בנות הזוג. בעודו מוצלח יותר מהסרט ההולנדי, הוא עדיין לא התגבר על בעיית הלוקיישן הבודד.
4 צפייה בגלריה
המשפחות האומללות אומללות כל אחת בדרכה. מתוך "משפחה נורמלית"
(צילום: באדיבות סרטי נחשון ורד קייפ)
הגרסה השלישית בוימה ב-2014 באיטליה על ידי איוואנו דה מתיאו ונקראה "הבנים שלנו". גרסה זו, שהושפעה גם מסרט איטלקי מצליח שנעשה שנתיים קודם ושנקרא "הון אנושי", הרשתה לעצמה לא מעט חריגות מעלילת הספר. הדבר המעניין הוא שהגרסה הדרום-קוריאנית היא יותר עיבוד מחדש של הסרט האיטלקי מאשר של המקור הספרותי.
בגרסה האיטלקית, כמו הקוריאנית, האח "הפשוט" הוא רופא ילדים, והאח בעל המעמד וההון הוא עורך דין. בשניהם יש סיטואציה שמתניעה את העלילה ובה מתרחש אירוע אלים בכביש, כאשר בצד אחד שלו נמצא האח עורך הדין שצריך להגן על הנאשם, ובצד השני הרופא שצריך לנסות ולהציל את מי ששרד את האירוע. כל זה משמש כרקע המאפיין את הדינמיקה בין האחים, לקראת האירוע האלים הנוסף שקושר את שני ההורים/שני האחים.
בשונה מהספר אלו לא שני בנים שמבצעים את המעשה הנפשע, אלא בן ובת. מה שמוסיף רמה נוספת של קדרות הקשורה לפוטנציאל האלימות של שני המגדרים. בנוסף יש עיצוב פרופיל פסיכולוגי של הבן והבת שקושר ומגדיר את נטייתם האלימה באמצעות סדרת רשת שבה השניים צופים. כל השינויים, החורגים משמעותית מספרו של קוך, רלוונטיים (בשינויים קלים) גם לסרט הדרום קוריאני.
4 צפייה בגלריה
יותר עיבוד של הגרסה האיטלקית. מתוך "משפחה נורמלית"
(צילום: באדיבות סרטי נחשון ורד קייפ)
הר, והתסריטאים פארק איון-קיו ופארק ג'ון-סיוק מרחיבים את הסיפור על פני מספר ימים ומיקומים רבים. ארוחת ערב אחת הופכת לשלוש ארוחות באותה מסעדה, כשכל אחת מהן מתרחשת על רקע התפתחות ההסתבכות הפלילית והמוסרית.
ברקע מצויים המשקעים הנובעים מהפער הכלכלי בין שני האחים למשפחת יאנג. האח הבכור ג'ה-וואן (סול קיונג-גו) הוא עורך דין מצליח וחסר-מצפון, שמוכן לתמרן את מערכת המשפט כדי להבטיח תוצאות חיוביות עבור לקוחותיו. בתחילת הסרט הוא מעורב בהגנה על בחור אגרסיבי וחצוף מבית עשיר במיוחד, שביצע מעשה הרג בכוונה תחילה. למרות שג'ה-וואן עבר את גיל 50 הוא הפך לאב טרי לתינוק מאשתו (השנייה) הצעירה והיפה ג'י-סו (קלאודיה קים). האישה הצעירה עושה בהתחלה רושם ריקני אבל תתגלה כדמות הכנה והחיובית בין ארבעת דמויות המבוגרים. ישנה גם בתו מנישואים קודמים - התיכוניסטית היי-יון (הונג יה-ג'י) שמצפה לתשובות בנוגע למועמדות שהגישה ללימודים באוניברסיטאות יוקרתיות.
4 צפייה בגלריה
כן, פערים כלכליים יוצרים משקעים. תשאלו את הדוד שלכם עם הריינג' רובר. מתוך "משפחה נורמלית"
(צילום: באדיבות סרטי נחשון ורד קייפ)
האח הצעיר ג'אי-גיו (ג'אנג דונג-גון) הוא רופא שמרוויח פחות מאחיו, אבל הוא פטור מחיבוטי מצפון. באותו מעשה הרג של בחור עשיר, זה שג'ה-וואן מגן עליו, יש גם ילדה פצועה – וילדה זו נמצאת בטיפולו של ג'אי-גיו. בשונה מאחיו הנשוי לאישה שצעירה משמעותית ממנו, הרופא נשוי ליאון-קיונג (הי-אי קים – שחקנית דרום-קוריאנית בכירה) שמבוגרת ממנו בשלוש שנים. יאון-קיונג המבוגרת מתקשה להסתיר את הקנאה שלה ב-ג'י-סו הצעירה. יש להם בן סי-הו (קים יונג) – בגיל של בת הדוד, אך בשונה ממנה הוא לא חונן לא במראה ולא בשכל, והוא קורבן קבוע ללעג והקנטה של תלמידים אחרים. בנוסף ישנה גם אם דמנטית שכל הטיפול בה נופל על הכתפיים של הרופא, ועוד יותר מכך של אשתו. יש מספיק סיבות לצבירת טינה בין שתי המשפחות, רק צריך טריגר שיאפשר למה שעצור להשתחרר.
ההתמודדות של שתי המשפחות עם המעשה הנפשע שבצעו ילדיהן, מאפשרת לבחון גם את יחסי ההורים והילדים, גם את אתגרי ההורות עבור שני האחים, וגם את ההתחשבנויות ודינמיקת יחסי-הכוח בין המשפחות. בנוסף, קיימת שאלת הליבה אודות מורכבות ההגדרה של אתיקה חברתית, ושאלת הנכונות של אדם לפעול למען ערכי הסדר החברתי כשמנגד ניצבים שיקולים אישיים-משפחתים.
מחלוקות יומיומיות קטנות יכולות להסלים לטריגרים רגשיים משמעותיים, ואלו בתורם מובילים לתוצאות בלתי-צפויות. המבנה העלילתי כולל נקודת התחלה וסיום שמתפקדים כשיקופי מראה האחד של השני. מבנה שמדגים את המרחק בין עמדה מוסרית מוצהרת והיכולת להידחף לפעולות שסותרות אותה בתגובה לנסיבות יוצאות-דופן. אירועים שמתרחשים בין הורים וילדים עשויים לנפץ את הסטנדרטים המוסריים שלאורם, כך נדמה לנו, אנו חיים.
כדי לבטא כל זאת השחקנים, בעיקר ארבעת השחקנים המבוגרים, משתמשים באופן מעורר התפעלות בשפת-גוף וטון דיבור. גם ברגעים של התנהגות לא-ראויה, שלא לומר מתועבת, ההופעות עשירות להפליא. הדבר נכון במיוחד לשתי השחקניות הראשיות שמצטיינות בעיצוב הפער בין הפנים התומכות שהן מציגות כלפי חוץ ושכבות הספק והפשרה שמתקיימות מתחת לפני השטח. "משפחה נורמלית" הוא לא רק דרמה משפחתית אלא סאטירה שנונה ומעוררת-מחשבה.
