שעות בודדות לפני שהוא נכנס לבית "האח הגדול", אנחנו פוגשים את נתנאל דהאן, בן 25 מאילת. דהאן מוזיקאי ודיג’יי, עזב לפני חצי שנה את העיר הדרומית - אחרי פרידה קשה. הוא לקח את האוטו, זרק תיק, ונסע בלי לדעת לאן - והגיע לתל אביב. "באתי להתחיל מחדש", הוא אומר, "להכיר אנשים חדשים, להתחיל דרך חדשה".
מתוך "האח הגדול" - פרק הפתיחה
(צילום: באדיבות רשת 13)
זוהי אינה פעם ראשונה שדהאן עוזב את הבית שמוכר לו, בגיל תשע בלבד הוא הוצא מהבית והועבר למשפחת אומנה - חצי שנה שבה חי אצל אנשים שהוא לא הכיר ו”לא סבל”, כפי שהוא מתאר. ״היה לי קצת בעייתי, נקרא לזה ככה", הווא מספר. "הרבה אלכוהול בבית, הרבה אלימות. בכיתה ה’ מצאתי את עצמי נכנס בפעם הראשונה למשפחת אומנה. וזה מוזר - אתה ילד בן תשע, באים אליך לבית הספר, אומרים שלוקחים אותך למקום בטוח. אתה לא יודע לאן, לא יודע למי. ופתאום אתה ישן במקום אחר, באמצע החיים שלך. זה מפחיד. אבל אתה מוצא את הדרכים להתמודד. כל מה שעברתי בחיים, בעיניי, זה מה שבנה אותי ויצר את מי שאני היום.
"אתה פשוט לא יודע - דברים קורים כל הזמן, מתגלגלים. כל פעם יש מסגרת אחרת, כל פעם באה עובדת סוציאלית אחרת, אנשים אחרים מהרווחה. אתה מוקף באנשים שאתה לא מכיר. אז אתה פחות מתעסק בלהרגיש מה קורה - אתה פשוט נאחז באיזושהי תקווה שהכול יהיה בסדר״.
כשחזר להורים, המציאות לא השתנתה: “מספיק שהייתי מאחר הביתה בחמש דקות, והדלת של הבית כבר לא הייתה נפתחת". לדבריו, העונשים הפיזיים והתחושה שאין מי שמקשיב הובילו אותו לרחוב. "בסוף אתה מתעייף מלצרוח ולבכות - אז אתה פשוט הולך. ישנתי על ספסלים, ולמדתי להסתדר לבד״. על גופו אפשר למצוא קעקוע עם הספרה 5 - מספר הפעמים שבהן הוא מצא עצמו ברחוב. ״ישנתי ברחוב, כן. זה היה בסביבות גיל 16-14. היו כמה פעמים כאלה. אתה פשוט מתפלל לאלוהים. וברוך השם, אלוהים שמר עליי״.
אתה בקשר עם ההורים?
״היום אני בקשר עם אימא. זה און-אנד-אוף כזה. אתה יודע, אני ואימא שלי זה כמעט אותו בן אדם. אבל באותו חדר חמש דקות - זה לא עובד. ואני שרוף לה על הצורה, היא החיים שלי, אבל זה קשה. האמת שהשנה חזרנו לקשר אחרי כמה שנים, וברוך השם - הכול בסדר. היא ממש ריגשה אותי כשאמרה לי שהיא מאחוריי, שהיא מאחלת לי בהצלחה בכל מה שאני אעשה, והיא באמת תומכת בשטויות שלי, בדברים שאני עושה. והיא ממש מאחוריי בקטע של 'האח הגדול'. וזהו - הכול קול, כאילו. כפרה על אימא, אני אוהב אותך״.
בתקופה ההיא - היו לך רגעים שהרגשת שאין סיכוי? שכאילו הלכה האופטימיות?
״קודם כל, תמיד הייתי אופטימי. אני בן אדם מאוד מאוד אופטימי כל החיים שלי. כל מי שמכיר אותי גם יגיד את זה. אני לא אגיד שלא היו רגעים שלא הייתי אופטימי - כמו שפשוט הייתי מיואש מאוד. אבל עם הזמן למדתי שאין ייאוש בעולם״.
אם עכשיו היית יכול לפגוש את נתנאל הקטן - מה היית אומר לו?
״שהוא הולך לעבור דרך מטורפת. ושהוא חזק רצח. ושהוא רגיש. ושהוא יפה. ושהוא טוב כמו שהוא. ושיהיה חזק, אבל בסוף זה ייגמר, והוא יפרק לעולם את הצורה״.
יצא לך לדמיין מה הדיירים האחרים יחשבו על הסיפור שלך? מה הקהל בבית יחשוב? איך הם יגיבו?
״האמת שלא. אני לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד, בטח ובטח שלא להרשים אף אחד בדרך כזאת או אחרת. אז לא, לא חשבתי על זה״.
אתה מרגיש שהעבר שלך מגדיר אותך?
״אני כמעט בטוח שכל ילד שגדל בפנימיות ועבר משהו דומה למה שאני עברתי יגיד את אותו דבר: שהעבר שלו הוא הבסיס להכול. גם אצלי, העבר הוא מה שמניע אותי. אבל בסוף אתה בוחר איך לנתב את זה. כל התגובות שלי - כשאני מתעצבן, מתרגש, בוכה, מתאהב - הכול מושפע מהעבר שלי. אבל אני בוחר לקחת את זה למקום טוב, להסתכל על זה בצורה חיובית. להיות פחות אלים, פחות אגרסיבי. יכולתי ליפול למקומות מאוד קשים, אבל בחרתי שלא. לקחתי את הרגישות, את השמחה, את הצחוקים, את האופטימיות - וכן, לפעמים אני עוקף, אבל אני משתדל שלא״.
״הדבר שבאמת הכי מפחיד אותי זה פשוט להיות אאוטסיידר״
דהאן הוא טיפוס של לילה - ישן ביום, ער בלילה, ובין סשנים באולפן או הופעות הוא מתפרנס כשליח וולט, ״פעם הייתי אומר שאני ראפר. אבל אני לא אוהב להיסגר במשבצת אחת, אז אני אומר שאני מוזיקאי וזמר יוצר, כותב, מקליט", הא מספר. "אני כותב על החיים, על נשים, על כל מה שהלב שלי מרגיש. אתה יודע, אין דרך להחליט על מה אני כותב היום, זה פשוט נוחת מהשמיים״.
אתה מצליח לשלב בין התשוקה למוזיקה לצורך להתפרנס?
״קודם כל, אם אתה לא מפורסם רצח אז אין בזה כסף בשום צורה, ואתה רק מוציא כסף. אבל זה הלב, זה הנשמה, זה הדלק שלך ליום-יום. אם אתה לא יושב לכתוב או סתם נכנס לאולפן לסשן עם עצמך ומנסה להוציא משהו - עצם החוויה, עצם העשייה, עצם זה שאתה מנסה לעשות שיר - זה כבר בשביל הלב, זה הדלק ממש״.
איך נראה היום שלך?
״האמת בגדול אני קם בערב ואז מתחיל את הלילה, מה שנקרא. אם אני מתקלט או שאני יוצא עם חברים או שאני סתם עושה משלוחים על האופנוע. אני יותר בן אדם של לילה".
להיות שליח זה גם סוג של הרפתקה, אתה אף פעם לא יודע מי יפתח לך את הדלת.
״אתה לא יודע את מי תפגוש, אתה לא יודע לאן תיסע. אתה יכול למצוא את עצמך כל פעם בעיר אחרת. כן, זה מעניין, זה כיף, זה חוויה, ושוב - אני אוהב חוויות".
מה המשלוח הכי הזוי שהיה לך?
״וואו, היו לי דברים ממש ממש מוזרים. האמת שמישהי פתחה לי את הדלת כשהייתה ערומה לגמרי. אני פשוט לא ידעתי איך להגיב כי היא הייתה קצת מבוגרת, ואתה יודע, זרמתי עם הסיטואציה ופשוט נעלמתי משם בלי לקחת את הטיפ אפילו״.
בבית "האח הגדול" קמים בבוקר - מה תעשה?
״עכשיו אנחנו נהיה בבעיה, כי אני לא בן אדם של בוקר בשום צורה, וקשה לי לתקשר בבוקר. אבל אני יודע לאן באתי, ואני אוהב הרפתקאות ואני אוהב אתגרים, ונעמוד במה שצריך. אם לא -אז אנחנו בבעיה״.
אנחנו נפגשים, כאמו, שעות ספורות לפני שדהאן נכנס לבית המתוקשר במדינה."יש חששות, אבל נתמודד עם מה שיבוא", הוא מספר על התחושות. "זה ממש ממש מרגש, ובאתי למצוא את נתנאל. באתי להכיר את נתנאל. אני מחפש את נתנאל כבר המון שנים, ועכשיו זה הרגע להכיר אותו״.
5 צפייה בגלריה
"אני בא פשוט להיות, פשוט לחוות, פשוט לעשות". נתנאל דהאן, "האח הגדול"
(צילום: באדיבות רשת 13)
למה החלטת להיכנס בעצם?
״כאמור, אני בא לחפש את נתנאל. ואני אסביר מה זה אומר. גדלתי בפנימיות ומסגרות והייתי ברחוב ועברתי את כל השיט הזה. אז כל הזמן הייתי ברדיפה אחרי משהו, כל הזמן רצתי אחרי משהו, כל הזמן לא הייתי במודעות. ובאיזשהו מקום אני מרגיש שאיבדתי את נתנאל בדרך - והגיע הזמן למצוא אותו״.
מה הציפיות שלך מהתוכנית? מה אתה מקווה שיקרה לך בבית?
״האמת שאני לא יודע להגיד. אני בא פשוט להיות, פשוט לחוות, פשוט לעשות. זה הכי חשוב - להיות הכי אותנטי ולהיות מי שאני, כמו לצאת למשלוח".
ומה הכי מפחיד אותך שיקרה שם?
״הכי מפחיד… אוי, איזו שאלה טובה. אני אפילו בטוח בתשובה שלי. אני פשוט מפחד להיות אאוטסיידר. אני יודע שאני לא, אבל הדבר שבאמת הכי מפחיד אותי זה פשוט להיות אאוטסיידר״.
לאיזה אנשים אתה חושב שלא תתחבר בבית "האח"?
״תשמע, זה קצת מצחיק להגיד, אבל קשה לי עם אנשים קולניים, עם אנשים שמזלזלים, עם אנשים מתנשאים. אבל אני יודע לאן באתי, אז אני לא יכול להגיד דבר כזה. קשה לי ממש עם אנשים שדורכים על מישהו אחר כדי להשיג את המטרות של עצמם. זה גבול אדום. עם זה לי קשה״.
אגב גבול אדום - מה תעשה אם מישהו בבית ינסה לנצל את העבר שלך ויזרוק איזה משהו במהלך ויכוח או ילעג למה שעברת?
״תשמע, אני אתחיל ואני אגיד שאני יודע שאני נשמע חמוד רצח, אבל אני גם נתנאל דהאן מאילת. אני לא מפחד להעמיד בן אדם במקום שלו, אני לא מפחד לצאת ולהגיד מה שאני חושב. זה פשוט מאוד - תהיה גבר איתי, אני איתך הכי גבר עד הסוף. תרד איתי לרמות נמוכות - תאמין שאני יודע לרדת ממש ממש נמוך״.
בעבר נוצרו חברויות וזוגיות בבית האח הגדול. אתה מאמין בזה? אתה חושב שזה יכול לקרות? אתה מחפש?
״תשמע, אני לא שולל. אם תבוא מישהי שתהיה לטעמי ותעשה לי טוב, ואני ארגיש שזה נכון לי - אז אני מחבק את זה בשתי ידיים״.
יש קונפליקט בבית. מה תעשה? תתעמת? תתרחק? תתפרץ?
״הכול תלוי בכמה זה עבר את הגבולות שלי. אני נחמד, אני אתרחק ואמנע מעימות - עד ש… אני לא יודע. באתי לגלות מי זה נתנאל״.
יש איזושהי אסטרטגיה שמנחה אותך, או שאתה פשוט זורם עם הלב?
״שום דבר, בשום צורה. אני חושב שאם מלכתחילה הייתה לי איזו אסטרטגיה, והייתי חושב מה אני יכול לעשות כדי להיות הדייר שיאהבו או שיתחברו אליו – אז זה מלכתחילה היה מגדיר אותי, וזה כבר היה גורם לי להתנהג כמו לא מישהו שהוא אני. אז אני פשוט בא כמו שאני, איך שאני - פשוט להיות, פשוט לחוות, ופשוט להיות הכי אותנטי שאני יכול״.
ובכל זאת – מה יהיה הגבול מבחינתך במשחק הזה? משהו שלא תסכים לעשות בשום מצב?
״יש לי פחד גבהים מטורף, ואני שונא ג’וקים. אז עם הפחד גבהים - אני עוד יכול להתמודד, אני חושב, אני רוצה. אבל ג’וקים וחרקים וכאלה - פחות״.
"בעזרת השם, כשאני אצא - כולם יחזרו הביתה"
זוהי העונה השנייה של תוכנית הריאליטי הפופולרית שמתקיימת בצל המלחמה, כשעדיין יש 58 חטופים בעזה, ודהאן משתף כיצד זה מרגיש להיכנס לבית המנותק במצב המורכב שאנחנו נמצאים בו כבר למעלה משנה וחצי. "הדבר הזה גורם לך להעריך הכול יותר. כאילו, ממש החיים עצמם. כשהתחילה המלחמה הרגשתי מאוד מאוד אשם על זה שבואנ'ה, אחי, אנשים נרצחו, ואני יושב בבית, חי בכיף שלי, בפקקים, אוכל גלידה - ואנשים בשבי. ופתאום יש לי איזה יום מעצבן בעבודה או לא קיבלתי טיפ באיזה משלוח, ואני כאילו מבלבל את המוח - אחי, אנשים יושבים בשבי, אנשים נרצחו, אנשים איבדו את היקרים שלהם. לגבי 'האח הגדול' - זה לא שינה את ההחלטה, אבל כמובן שזה חרוט בלב. אני מכיר אנשים שנרצחו, אנשים שגדלתי איתם. זה פשוט נותן פרופורציות. ובעזרת השם, כשאני אצא משם - הדבר הזה ישתנה וכולם יחזרו הביתה״.
חוץ מלהיות ער כל הלילה - מה הדבר שיהיה הכי קשה לך לוותר עליו בבית?
״סיגריות, סיגריות, סיגריות, סיגריות, סיגריות. קודם כל, גם לא מומלץ לעשן, חברים. זה כאילו… מי שיכול שלא - אז שלא. אני פשוט נפלתי״.
יש מצב שכשאתה יוצא מבית האח הגדול המלחמה מסתיימת ואתה מפסיק לעשן?
״תשמע, אני לא עישנתי שנה וחצי לפני שהגעתי לתל אביב. מה קרה בדרך – אני לא יודע. אבל אני יכול לא לעשן. אבל בבית האח הגדול? נראה לי קצת קשה. לא יודע… והלוואי שהמלחמה תסתיים. קודם כל - זה יותר מעניין וזה יותר חשוב״.
בוא נעשה עסק - המלחמה מסתיימת ואתה מפסיק לעשן.
״קודם כל שהמלחמה תסתיים - ואז נדבר עליי. זה יותר חשוב״.
טוב, תגיד, אם אתה זוכה מה אתה עושה עם הכסף? חשבת על זה? תהיה כנה.
״קודם כל מעשר, קודם כל תורם. אתה יודע, איזה סכום יפה. לא חסר מקומות לנוער בסיכון. ומה אני עושה עם הכסף? לא יודע - הולך לאיזה יועץ פיננסי או משהו כזה, משקיע קצת פה, משקיע שם, שם כסף בצד, קונה איזה אוטו, ואתה יודע – מתחיל את החיים, כאילו הופך אותו ליותר כסף״.
הרבה אנשים הולכים לקרוא את הכתבה הזאת, אתה כבר יחסית מוכר. משהו שאתה רוצה להגיד להם?
״תנו הזדמנות לכל דייר, תכירו אותנו. וזהו, מקווה שנצליח לגעת בכם ולרגש. וזהו. שיהיה בהצלחה לכולם״.
יש משהו שאתה רוצה להגיד לילדים שנמצאים עכשיו בפנימיות או שעוברים משהו דומה למה שאתה עברת - ובמקרה קוראים את הכתבה הזאת?
״הכי חשוב לי להגיד זה שאני יודע ומזדהה כמה שקשה לכם, ומה שאתם עוברים עכשיו – אני הייתי שמה. ואתם חזקים, ואין ייאוש. ותמצאו בן אדם אחד - אחד שמאמין בכם, ותסמכו עליו, ותתנו לו להוביל אתכם, והכול יקרה לבד״.
