ההחלטה של דנה אינטרנשיונל לקבל את ההצעה להשיא משואה חשובה מאוד, והיא אף חשובה שבעתיים באקלים הנוכחי.
ההחלטה של אינטרנשיונל, שהגיעה בתום שעות ארוכות של התלבטות בלב העין הציבורית, חשובה עוד יותר דווקא בגלל נוכחותו בטקס של איש התקשורת בן שפירו, שהתבטא נגד קהילת הלהט"ב בכלל וקהילת הטרנסים בפרט.
הרבה יותר חזק להישאר בחדר ולהשמיע את עמדתך מאשר לצאת ממנו ולהחרים.
נכון, קשה לשכוח כיצד ביקרה בחריפות בשנה שעברה את עברי לידר על כך שקיבל את המשואה. "עשית מורל לחיילים ואתה גיי, ולעולם זה בכלל טוב. אבל זה לא טוב לך, עברי", כתבה אז. "אבל לא לנו ולא לחטופים ולא לארץ שלנו, הנואשת לתיקון. אל תרים את המשואה שעידן עמדי השאיר בענווה ובחוכמה בצד כשהציעו לו, למי שהיה שם עם הלוחמים. החטופים לא כאן, אז לא השנה. לא ביום העצמאות הזה. אנחנו, עברי, מדינת ישראל. אנחנו תפארתה".
גם היום, שנה אחרי, עדיין 59 מהאחים והאחיות שלנו נמקים בשבי ארגון הטרור חמאס, ואפשר לומר שהטקסט של אינטרנשיונל נכון גם בעת הזו. אבל דנה כנראה שינתה את דעתה - וזה בסדר, כי כמו שאמר פעם משה דיין "רק חמור לא משנה את דעתו". אינטרנשיונל משמשת דוגמה לכל הילדים והילדות, הבוגרים והבוגרות שמרגישים שנולדו עם נשמה בגוף הלא נכון.
חשוב לא פחות שאינטרנשיונל תשיא משואה דווקא בזמן כהונה של הממשלה הקיצונית והימנית ביותר שהייתה כאן. יש מי שיגיד שהיא עלה התאנה של הממשלה, ויש מי שיגיד שהיא עומדת דווקא בגאווה - אני משתייך לאלו האוחזים בדעה השנייה.
החברה הישראלית לא זקוקה לחרמות. היא זקוקה לשיח ולהכלה. זה לא פשוט כשהכול כל כך בוער, ויש אנשים בהנהגה ובכלל שעסוקים בקידום אינטרסים אישיים, ומלבים את הפילוג הבלתי פוסק בתוכנו. לכן, ההחלטה של אינטרנשיונל כל כך חשובה ואמיצה, ההחלטה הזאת היא אצבע בעין לכל מי שניסה בתחילת הקדנציה לפגוע בזכויות הלהט"ב להיות עם חופשי בארצנו.
יש אנשים שנולדו לשנות, ודנה אינטרנשיונל היא אחת כזאת. היא שינתה כשייצגה את ישראל באירוויזיון וזכתה להתעלמות כמעט מוחלטת מהממסד, והיא הייתה כזאת כשזכתה למרות כל הקשיים. היא כזאת כי היא עומדת מול הביקורות שהיא צפויה לקבל גם מחבריה מהברנז'ה, וכשהיא עומדת מול המתנגדים הרבים שחשבו שהיא הייתה צריכה להחרים.
אי-אפשר שלא להתייחס גם לוועדה שהמליצה על אינטרנשיונל ועל השרה רגב. למרות התנהלות שנויה במחלוקת בכל מה שקשור להנחיית הטקס ולתוכן האמנותי שלו, השרה הבינה את חשיבות השתתפותה של אינטרנשיונל, ואף כינתה אותה "פורצת דרך".
גם בימים קשים אלו, עם המלחמה המתמשכת והחטופים שנותרו בעזה - יום העצמאות הוא יום ההולדת של המדינה שלנו, והתייצבותה של אינטרנשיונל בטקס הדלקת המשואה מזכירה ומוכיחה שבמדינה שלנו לכולם יש מקום. המדינה הזאת היא שלנו - של כולנו. בטוב, ברע, בשמחה ובעצב.
לתפארת מדינת ישראל!
