החיים אילצו אותו לצאת לעבוד כבר בגיל 13. בזמן שילדים אחרים מתכננים טיולי בר מצווה עם ההורים - הוא עבד ברפת כדי לכלכל את עצמו, ולהסיר מאמא שלו את הדאגות הכלכליות. "הייתי רפתן בפנימייה", מספר הדייר החדש שנכנס לבית "האח הגדול", שון יפישין. "קיבלתי 13 וחצי שקל לשעה. בגיל 14 כבר עברתי לשטוף מכוניות. נגיד הרווחתי 600 שקל, 200 שקל מהם הלכו למתנה לאמא".
שון יפישין מתוך "האח הגדול"
(צילום: באדיבות רשת 13)
מה קנית לה?
"זה היה סט כזה לשירותים שהיא רצתה. זו הייתה המתנה הראשונה שקניתי לאמא מהכסף שלי. הלכתי לעבוד לא כדי לתת לה את הכסף, אלא כדי שהיא לא תדאג לי כלכלית. למעשה מגיל 13 אני עצמאי כלכלית. אני מסתכל על אחי הקטן שהיום בן 13, הוא עובד בשוק ומקבל הרבה יותר ממה שאני קיבלתי. אבל יום אחד ממש ראיתי בו את עצמי. הוא חזר מהעבודה עם מתנה שקנה לאמא. היום זה נראה לי הזוי שבגיל 13 הוא צריך לעבוד".
"בסופו של דבר אמא ניקתה בתים כדי שלנו לא יחסר כלום"
יפישין בן 25, רווק, מתגורר באשקלון, יש לו שתי אחיות ואח אחד. אמא שלו עבדה בחנות חשמל וניהלה משקי בית. "בסופו של דבר היא ניקתה בתים כדי שלנו לא יחסר כלום. היא תמיד הייתה טובה בהכול, אנשים אהבו אותה. נכון מנקות באות, מנקות והולכות? אז אצל אמא שלי זה לא היה ככה. המשפחות שהיא הייתה מנקה אצלן שלחו לה מוניות, מזמינות אותה לאירועים משפחתיים. היא אישה מאוד אהובה".
במהלך כל הריאיון, שהתקיים במלון שבנווה אילן טרם כניסתו ל"האח הגדול" (שתשדר היום [שבת] פרק הדחה), יפישין מקפיד לדבר על אמו, ומראה סף רגישות גבוה בכל פעם שמדובר עליה. אביו עזב את הבית כשהיה בן שש, והותיר אותם לבד עם חובות ענק. "בוקר אחד הוא ברח מהבית בלי שום סימן מקדים", הוא מספר. "אמא שלו, שלא ראויה שאקרא לה סבתא, ברחה איתו, והם השאירו את אמא שלי עם חובות של בערך רבע מיליון שקל עם שלושה ילדים קטנים. אמא הייתה צעירה כשזה קרה, היא לא ידעה כל כך איך להתמודד עם זה אבל תמיד אמרה שלא משנה מה יהיה, היא כאן בשבילנו".
יש סיפור שאתה זוכר בתור ילד שמתקשה להתמודד עם הסיטואציה?
"יש שניים שאני זוכר. ושניהם קשורים לנעליים. אחד הילדים היותר מקובלים בבית הספר נכנס עם נעליים של טימברלנד. ידעתי שהן יקרות, באזור ה-550 שקל. ואני בתור ילד רוצה את הנעל הזאת. שתבין שבאותם ימים 550 שקל היה חלק משמעותי מהשכירות על הבית שלנו. למחרת אמא קנתה לי נעליים. הלכתי מאושר לבית הספר. זרחתי. ואז אחד החברים לקח אותי הצידה ואמר לי, 'שומע? זה לא טימברלנד. אפילו לא קרוב'. באותו יום השארתי את הנעליים בבית הספר מהפאדיחה ולא נעלתי אותן. גם לא סיפרתי לאמא. לא רציתי להעציב אותה. לא נעלתי אותן יותר והיא לא ידעה על זה.
"נכנסנו לחנות וראיתי נעלי נייק חדשות שיצאו. התלהבתי ברמות שאתה לא מבין. המוכר קלט את הסיטואציה ואמר לאמא שלי, קחו את הנעליים, את ואני נסתדר אחר כך. הייתי מאושר. הגענו הביתה והנחתי את הנעליים בכניסה כדי לא להיכנס איתן לבית. אחרי עשר דקות באתי לנעול אותן ואני רואה שהן נעלמו. גנבו אותן"
"הסיפור השני היה כשגרנו בנתיבות. נכנסנו לחנות וראיתי נעלי נייק חדשות שיצאו. התלהבתי ברמות שאתה לא מבין. המוכר קלט את הסיטואציה ואמר לאמא שלי, קחו את הנעליים, את ואני נסתדר אחר כך. הייתי מאושר. הגענו הביתה והנחתי את הנעליים בכניסה כדי לא להיכנס איתן לבית. אחרי עשר דקות באתי לנעול אותן ואני רואה שהן נעלמו. גנבו אותן".
איך הרגשת?
"אני בסדר, אני אתמודד. אבל לא רציתי לאכזב את אמא שלי, אתה יודע מה זה היה להגיד לה שגנבו לי את הנעל הזאת? אתה אומר לעצמך, יא אללה, עד שסוף-סוף יש קצת טוב - גם את זה לקחו".
5 צפייה בגלריה
"אתה אומר לעצמך, יא אללה, עד שסוף-סוף יש קצת טוב - גם את זה לקחו". שון יפישין, מתוך "האח הגדול"
(צילום: רן יחזקאל)
יפישין מתאר ילדות לא קלה של מעבר דירות בערים שונות, מנתיבות לאשדוד ולאשקלון. "חיינו בשכירויות כל הזמן. אמא רצתה שיהיו לנו בתים שנעים לגור בהם, אז עברנו. נגיד למה עברנו לאשדוד? כי היא רצתה שנהיה ליד הים, שיהיה לנו כיף".
איך התמודדת בתור ילד עם המעברים?
"הייתי ילד שובב. לא בעייתי, אלא שטותניק יותר. מצד שני גם לא הייתי תלמיד מחונן. לבית הספר נגיד הייתי מגיע, אבל אחרי עשר דקות יוצא מהכיתה. היה לי קשה ללמוד. אז הייתי הולך לעזור לשרת, למנקה. יום אחד אמא הגיעה לבית הספר וחיפשה אותי, אמרו לה, 'שון עוזר למנקה'. היא באה וראתה אותי שוטף את הכיתה".
אף מורה לא ראתה את הקושי שלך בלימודים?
"מורה אחת ראתה אותי באמת, והיא הציעה שאתחיל לקחת ריטלין. אמא שלי לא הסכימה לשמוע על זה בכלל. אבל מה - לא הייתי אלים או משהו כזה. פשוט היה לי קשה בלימודים. תוסיף את זה שהמצב הכלכלי שלנו היה גרוע מאוד, אז לא היה ראש לזה. פשוט לא היה לנו כלום".
למה אתה מתכוון?
"לשבת בסלון של הבית שלך ופתאום האור נכבה כי לא שילמנו חשמל. או לדוגמה, היה רגע בבית הספר היסודי שצילק אותי ממש. לכל ילד היו מחלקים ארוחה חמה, זה עלה משהו כמו 240 שקל לתקופה, לא זוכר לכמה זמן. אני לא הייתי רשום לזה כי לאמא לא היה כסף. אז היה סיכום כזה שאם נשאר אז שון מקבל. רק המורה ידעה מזה. יום אחד, ילד גילה שלקחתי ארוחה חמה למרות שלא שילמתי, ובאותו יום לא נשארה מנה מיותרת. אז התחילו לחשב מי לקח, והוא גילה שזה אני. לקחו לי את הארוחה החמה מהיד - לקחו לי אוכל מהיד - זה היה רגע דפוק".
5 צפייה בגלריה
"לקחו לי ארוחה חמה מהיד - לקחו לי אוכל מהיד - זה היה רגע דפוק". שון יפישין, מתוך "האח הגדול"
(צילום: באדיבות רשת 13)
ניכר שהצלקת עדיין מכאיבה ליפישין מאז אותו מקרה. הוא מדליק סיגריה ומבקש לעצמו כמה רגעים. "באותו רגע פשוט ברחתי. רציתי שהאדמה תבלע אותי. זה אוכל! לאמא שלי לא היה 240 שקל לשלם. זאת הייתה המציאות. גם בטיולים שנתיים היה אותו דבר. אתה לא יודע אם אתה יוצא עד הרגע האחרון, ובסוף היא איכשהו מארגנת ומסדירה שכן נצא".
היית משתף חברים?
"לא. למה שאראה את החולשה שלי?"
להיחשף זו חולשה?
"כן. זה יפעל לרעתי. למה הייתי צריך לשתף? התמודדתי לבד. מקסימום אמא הייתה אומרת שאני חולה ולא הייתי יוצא לטיול".
אז למה עכשיו אתה מספר?
"כי זה בנה אותי. זה מי שאני. היום אני לא מתבייש - אני זה אני. אני שון קטלני היום. ולא אכפת לי שיידעו. יש דברים שסיפרתי, כשלא היה לנו מים חמים הייתי מתקלח עם קומקום. זה מה שבנה אותי. היו גם רגעים טובים - במצבים שהיינו בחיים, כל אחד מבני הבית יכול היה לקום לדרך עצמאית ואף אחד לא היה כועס עליו, אבל תמיד נשארנו ביחד. תמיד עזרנו אחד לשנייה. תמיד היינו שם ותמיד נהיה. יש לי שני אחיינים שאני שרוף עליהם היום. לא משנה מה עברנו - תמיד נשארנו מאוחדים".
"אני לא מחפש להיכנס למשולש רומנטי בשביל אסטרטגיה"
היום יפישין כבר במקום אחר. הוא שירת בצבא ביחידה מובחרת, פתח חנות בגדים באשקלון, אבל מאז טבח 7 באוקטובר, משרת במילואים ביחידה. אחרי שירות מילואים ארוך הוא טייל קצת בעולם, ואז חזר ארצה - שוב למילואים. שבועיים לפני כניסתו לבית, עסק בפעילות מבצעית, ואז הגיעה שיחת הטלפון מהמלהקת. "היא ראתה אותי בסטורי של חבר יושב בבריכה וניסתה לשכנע אותי להיכנס", הוא מספר, "הכול היה מאוד קצר כזה. טבעי".
למה בעצם להיכנס ל"האח הגדול"?
"וואלה לא יודע להגיד. לפני שבוע הייתי במילואים בפעילות: רכבים, ירי, מטענים. אולי להתנתק. יש בי אמונה מאוד גדולה בדרכי ה', הוא שם אותי בסיטואציה הזאת".
מה אתה חושב על העונה הנוכחית?
"האמת, לא ישבתי לראות פרקים שלמים, אבל ראיתי המון בטיקטוק. ארז איסקוב דומיננטי, מוגרבי הוא אח יקר. שלאקה מצחיקה פשוט חבל שהיא קצת נגררת או אולי לא מודעת. אלאיה מאוד סגורה, אם היא תיפתח ותשתף יותר זה יכול לעזור לה. אבל היא לא הטעם שלי לזוגיות".
תרצה?
"תרצה היא פוטנציאלית מבחינתי. בלונדינית עם עיניים כחולות יש לה תמונה על הכיסא של סינואר, היא קטלנית. תרצה בחורה לחתונה. אבל גם מאי מושכת, הולכת כמו טווס בבית ועושה מה שבא לה. מאי בחורה לחתונה, אבל לא בשבילי. לך תדע. אני אעשה מה שאני רוצה. אני לא מחפש להיכנס למשולש רומנטי בשביל אסטרטגיה".
"ארז איסקוב דומיננטי, מוגרבי הוא אח יקר. שלאקה מצחיקה פשוט חבל שהיא קצת נגררת או אולי לא מודעת. אלאיה מאוד סגורה, אם היא תיפתח ותשתף יותר זה יכול לעזור לה. אבל היא לא הטעם שלי לזוגיות"
איסקוב היה במשולש בשביל אסטרטגיה?
"אני חושב שלא. פשוט הוא באמת אוהב נשים. הוא פלרטטן, והוא יודע את העבודה".
"חישבתי זה בערך 630 אלף שקל. אחרי הקיזוז של שאול"
אתה יכול להיות חבר שלו?
"כן, יכול להיות חבר כמו אח. אבל כנראה שנגיע לסיטואציה שאחד מאיתנו יישבר וזה לא יהיה אני. אולי הוא ירגיש שאני גונב את ההצגה. אני לא יודע להיות מאיים, אני יודע להיות טוב וכשאני טוב כולם רוצים להיות סביבי. אני לא יודע לעשות רע. פעם היה את עניין החזות שלי, הייתי נראה כמו ערס, עם גלח ופנסים. אבל אני יודע להתאים את עצמי לסיטואציות - אין סיטואציה בעולם שאני לא יודע להתמודד איתה".
אם תזכה, מה היית עושה עם הכסף?
"קודם נזכה. חישבתי זה בערך 630 אלף שקל. אחרי הקיזוז של שאול. בא לי להגשים את עצמי. אבל קודם כל אני רוצה לשמח את אמא והמשפחה שלי. בא לי לתת לאמא שלי חופש כלכלי, שתלך בקניון תקנה מה שבא לה".
