"חסין כאב" (Novocaine), סרטם של הבמאים דן ברק ורוברט אולסון, הופך בעיה רפואית קשה למפגן מזוכיזם בתחפושת כוח-על. הבעיה הרפואית הנדירה נקראת "תסמונת חוסר מולד של תחושת הכאב" (CIP). הלוקים בה אינם חשים כאב פיזי, ולכן חשופים לסכנת פגיעה ולהתפשטות זיהומים. הלוקים בתסמונת בצורתה החריפה לא מסוגלים אפילו להזיע, ובדרך כלל לא שורדים את תקופת הילדות. גם בצורתה הפחות חריפה תוחלת החיים אינה חורגת מעשורים ספורים.
"חסין כאב" - טריילר
(קרדיט: באדיבות טוליפ אנטרטיינמנט)
באחת הבדיחות היותר-מוצלחות של "חסין כאב", כותרות הפתיחה שלו מלוות בשיר של להקת R.E.M - Everybody Hurts. הכנה אירונית למפגש עם הגיבור שלוקה בתסמונת. ניית'ן (ג'ק קווייד) הצליח לשרוד עד שלהי שנות ה-20 לחייו באמצעות שילוב בין זהירות מופלגת והימנעות מחיי חברה. הוא עובד כסגן מנהל בסניף בנק קטן בסן דייגו. כל שלוש שעות שעון היד שלו מצפצף כדי להזכיר לו להשתין לפני שהשלפוחית תתפוצץ. הוא לא אוכל מזון מוצק מפחד שינגוס בלשונו בלי לשים לב. הקשר החברתי היחידי שיש לו הוא עם גיימר בשם רוסקו דיקסון (ג'ייקוב בטלון), שאותו הוא מעולם לא פגש פנים מול פנים ואפילו לא ראה. כמובן שאין מה לדבר על חיים רומנטיים.
4 צפייה בגלריה
אח, לאן אתה רץ? ספר לי על פיקדון "סברס". מתוך "חסין כאב"
(צילום: באדיבות טוליפ אנטרטיינמנט)
אבל לניית'ן יש קראש על שרי (אמבר מידת'אנדר), פקידה זוטרה בבנק שנמצאת בתקופת התמחות. היא נותנת לו את הרמזים הנדרשים ואפילו הוא, עם כל חששותיו הבריאותיים והפסיכולוגיים, נעתר להזמנה לפגוש אותה בתערוכה שבה מוצגות עבודות שלה. הרבע הראשון של הסרט בנוי כדרמה קומית-רומנטית שבה השניים לומדים להכיר זה את זו. שרי נחשפת למוזרותה של התסמונת, אבל לא רק שהיא לא נרתעת ממנה, היא מוצאת הקבלות לדברים שעברה בחייה. התפתחות הקשר ביניהם מושתתת על החיבור בין הבחורה החמודה עם האופי התוסס, והבחור המסוגר שזוכה להציץ לאפשרות של חיים מאושרים יותר. הוא מתאהב מיד, כמובן.
כל זה מבסס את התגובה של ניית'ן למה שיקרה בהמשך. לסניף הבנק פורצת כנופייה של שלושה שודדים שבראש עומד סיימון (ריי ניקולסון). כדי להשיג את הקוד לכספת הם עושים דברים איומים, ולאחר שהם משיגים את השלל, הוא מסתלקים עם שרי שהופכת כעת לבת ערובה. למרות מצבו הבריאותי, ולמרות שלא היה שום דבר קודם בחייו המכין אותו לכך, ניית'ן מחליט לרדוף אחר השודדים החמושים כדי להציל אותה. כעת התסמונת המסוכנת הופכת לכוח-על. הוא יספוג מכות קשות, שריפה של חלקי גוף ודברים הרבה יותר גרועים, אבל הכאב היחיד שיחוש הוא מהחשש לגורלה של הבחורה שבה הוא התאהב תוך לילה בודד.
אי-היכולת לחוש כאב מאפשרת לתסריטאי לארס ג'ייקובסון, לצד הבמאים ברק ואולסון, ליצור סיטואציות שבהן ניית'ן ייפגע שוב ושוב ובכל זאת יוכל להמשיך לזוז ולפעול. כדי לעבור מסיטואציה אחת של אלימות לאחרת הסרט מדלג מעל כל מכשול של סבירות עלילתית. אופני הפגיעה מוצגים בפירוט שאינו חוסך מהצופים דבר, כדי להשיג אפקט מקסימלי של צחוק וזעזוע. זה כמובן לא סרט האקשן הראשון שבו הגיבור נפצע. ג'ון מקליין דרך ברגליים חשופות על שברי זכוכית ב"מת לחיות", ולא מעט מסרטי האקשן של סילבסטר סטאלון או מל גיבסון כוללים סצנות של התעללויות סאדיסטיות בגיבור. ב"חסין כאב" זה קיצוני יותר. בטריילר של הסרט רואים את הגיבור מכניס את ידו למתקן טיגון בשמן רותח כדי לשלוף אקדח שנמצא בקרקעית שלו. זה לא כואב לו, אבל השמן הרותח משפיע על יד אנושית בדרכים שבסרט הזה אין צורך לדמיין. בהמשך יהיו דברים לא פחות קשים.
גוף שהיה עובר ולו קמצוץ ממה שבובת הפיניאטה האנושית סופגת היה נכנס למצב של שוק וקריסת מערכות. תחושת הכאב או היעדרה הן לא הדבר החשוב כאן, אלא היכולת של גוף נכתש להמשיך לזוז. ככל שיש מעברים מאולצים יותר בין קטע אלים אחד לאחר, כך הצחוק שהסרט מנסה להשיג מתחיל להיות כרוך בתחושת מיצוי. אורך לא מבוטל של 110 דק' רק מדגיש עוד יותר עד כמה רעוע הקונספט שעליו נשען הסרט.
ג'ק קווייד יהיה מוכר לרבים מקהל היעד של "חסין כאב" מתפקידו בסדרת גיבורי-העל המופרעת "הבנים". למרות שאין כאן עיסוק בדמויות עם כוחות-על, מפגני האלימות מזכירים רגעים בסדרה. לחילופין ניתן להיזכר גם בשילוב בין אלימות והומור ב"קיק-אס" (2010). לבסוף פעולת לחימה קיצונית במיוחד שמתרחשת לקראת סוף הסרט דומה לרגע ברוטלי בפרק הסיום של העונה השלישית של סדרת האנימציה "בלתי מנוצח" (Invincible). ההקשרים האלו מעידים על רמת הסיבולת לאלימות הנדרשת מצופי הסרט.
בעוד שהרבע הראשון מתבסס על דמויות וכימיה אנושית, ההמשך משתמש בדמות של שרי באופן מאוד לא מספק. תפקידה קודם של מידת'אנדר היה בסרט "הטרף" כנערה אינדיאנית שנלחמת במפלצת "הטורף". חבל שכאן השימוש בה מוגבל למכשיר דרמטי שכל תכליתו היא הנעת הגיבור לפעולה. ישנן גם שתי דמויות של בלשי משטרה – הבלשית לנגסטון (בטי גבריאל) והבלש דאפי (מאט וולש) - אבל אלו דמויות לא מפותחות. הסלפסטיק האלים שבו מעורב ניית'ן הוא תמיד בעדיפות ראשונה.
הבמאים ברק ואולסון עושים ב"חסין כאב" את סרט המשותף החמישי. לאחר ארבעה סרטים בתקציבים מאוד נמוכים, עם צופים מועטים וביקורות מאוד בינוניות, הם מתקדמים לתקציב בינוני-נמוך ולאיכות קצת יותר משופרת. יש קהל שייהנה מהסרט, אבל הוא צריך שתהיה לו קיבה חזקה וסבלנות לקונספט שממצה את עצמו לא מעט זמן לפני סיומו.
