קרן פלס כבר עברה מיני-דרמה לפני האירוויזיון אחרי שהבחירה בשיר כתבה והלחינה עבור יובל רפאל, New Day Will Rise, קוממה קבוצת יוצרים. אבל עם קבלת הפנים העוינת בבאזל, הפרק ההוא נראה כמו שלולית קטנטנה בריצת מכשולים בת 3,000 מטר, בוודאי אחרי המחמאות הגדולות שלהן זכה מאז פורסם.
דוז פואה
פרק 2: המדינות האויבות באירוויזיון
40:21
"אני חושבת שמעולם לא הייתה התנגדות [גדולה] יותר לישראל באירוויזיון מבחינת ההיקף שלה", אומרת פלס בראיון ל-ynet רגע לפני שהיא צפויה להמריא לשווייץ ולהצטרף למשלחת הישראלית. "אני לא בטוחה שהעוצמה והאגרסיביות יהיו בסוף כמו מה שהיה לנו במאלמו ב-2024, אבל ההיקף של כל הפעילות הזו נגד ישראל מאוד גדל. זה לא ייאמן, אבל לדעתי יש לנו פחות אוהדים ויותר מתנגדים שמדברים בקול רם, כמו הזוכה של שנה שעברה, נמו, שדווקא היה מאוד נחמד אליי שם".
מול המצלמות הוא מדבר אחרת.
"לא כזה הופתעתי, כי אנחנו יודעים על מה שהלך מסביב במאלמו מעבר לאותו חיוך נחמד בסלפי איתי. יש כל כך הרבה קולות שיוצאים באופן גלוי, ומתנגדים לקיום שלנו שם ולהשתתפות שלנו בכלל בתחרות - עוד לא לדבר על אם נזכה או לא. זה כבר שם אותנו בנקודת תורפה מבחינת הסיכויים להצליח לזכות. אבל אנחנו כמובן לא מתרכזים בכל הדיבורים מסביב. אנחנו, הצוות המקצועי, לא מתעסקים בעצומות כאלה או אחרות (פלס עקצה בחיוך גם את עצומת היוצרים נגדה, ר"ש) ואנחנו לא מתעסקים בהימורים. אנחנו מתעסקים רק בדבר אחד - וזה בלתת ליובל את כל מה שהיא צריכה כדי להגיע הכי חזקה, מוכנה. עוצמתית שיש".
יובל רפאל בחזרה על הבמה בבאזל
(באדיבות EBU )
היא כבר שם?
"בעיניי ללא ספק. לפני שהתחלנו לעבוד איתה וככל שהזמן עובר, היא עוד יותר משתפרת. היא תופעה, הבחורה הזאת, בקטע טוב. היו לנו המון פגישות בחדרי חזרות ובאולפן אצל המפיק תומר בירן, עשינו חזרות אצלי בבית עם כל מיני תנאים קשים. עברתי על כל החזרה השנייה של המופע מבאזל, בווידאו - אני רואה את יובל עקבית מאוד, משתפרת ומתחזקת, ואנחנו בעצם ממוקדים בזה. אנחנו לא יכולים לשנות את העולם, אבל אנחנו יכולים לחזק את עצמנו ולעשות את המסר שלנו יותר בהיר, יותר צלול".
והוא?
"אנחנו רק רוצים לשים במרכז את הלב הפועם היפה הזה, של הישראלי - של הישראלית, במקרה הזה. ככל שיותר רוצים להוריד אותה - ככה היא מתעצמת יותר. זאת יובל, וזו שנה מאוד מיוחדת. אני לא יכולה להיות גאה יותר ממה שאני מרגישה עכשיו, להתלוות אל הנציגה הזאת בדיוק בשנה הזאת, להזכיר כל הזמן לעולם מי אנחנו. יובל לא מפסיקה להזכיר שיש לנו אחים ואחיות שבויים בעזה. באנו להביא השנה את הזריחה המחודשת, ובשביל שהזריחה הזאת תגיע, אנחנו צריכים להביא את השמש - וכל אחד מאחיותינו ואחינו שבשבי הוא שמש. אז גם הסוגייה הכי חשובה הזו נמצאת שם ברקע. באנו גם להשמיע לעולם קול של תקווה, קול של התחדשות ואור.
"זה הקול של הדור הבא, בעצם. הדור שידע את הכאב הכי גדול, שיובל מייצגת במובן הכי כואב שיכול להיות. לקום מתוך ההריסות - מטאפורית ופיזית, במקרה של יובל. היא בונה לעצמה ולנו מגדל לכיוון האור. זה בעצם העניין, ובאמת יש גם מגדל על הבמה, מדרגות, כמו המרפסת ההיא של הרצל. והחזון הוא שאם בעצם נרצה - כלום הוא לא בלתי-אפשרי. אנחנו נהיה הכי טובים שאפשר. יש לנו את נציגה הכי טובה שיכולה להיות, וצוות מקצועי הכי ראוי שיש, ואני מאוד מתרגשת להצטרף אליהם".
ממש תיכף את שם.
"אני כולי על קוצים, אני רק בזה. אני כבר לא יכולה להתאפק מלהיות שם, אבל אני איתם כל הזמן, גם כשאני פה פיזית. אנחנו הולכים לייצר מופע כזה על הבמה, כך שגם מי שהכי רוצה לא לאהוב אותנו, לא יוכל שלא לאהוב אותנו. בסוף זה הכוח של מוזיקה - ואנחנו בזירה של מוזיקה, יש לנו את הזכות להיות שם ולייצר עידוד של חיוביות ושל תקווה. להמיס את הקרחונים האלה שנבנים מכל מיני מקומות של הסברה, וכל מיני מקומות של טרולים ברשת, וגם מהמציאות, שהיא מאוד-מאוד פצועה".
בסוף על הבמה עומדת ניצולה מהנובה, זה מדהים עוד לפני כל שיר.
"הכי חשוב לי שיובל תצא עם חוויה טובה, כי בסוף זאת ילדה שעברה כל כך הרבה והיא באמת תופעה. היא מדהימה ומגיע לה להרגיש מנצחת כי היא מנצחת, מה שלא יהיה. הרי היא כבר ניצחה את האויבים הכי מרים. יש לנו זכות שהיא מייצגת את המדינה שלנו".
