היא מייצגת אותנו מול העולם הערבי, מתרוצצת בין זירות לחימה שונות, ומוכרת לציבור הערבי הרחב כ"קפטן אלה": זוהי רב סרן אלה ואויה, סגנית ראש תחום התקשורת הערבית בחטיבת דובר צה"ל, שהגיעה לועידת הביטחון והשירות של ynet, "ידיעות אחרונות" והמכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) כדי לספר קצת על התחום החשוב שעליו היא מופקדת. צפו בריאיון:
ועידת הביטחון והשירות - הפנים של צה"ל בחברה הערבית - ראיון עם רב סרן אלה ואויה
(צילום: סנטרל הפקות)
"הזירה התקשורתית היא זירת לחימה", קובעת רב סרן ואויה, שנולדה למשפחה מוסלמית בקלנסווה, ומוסיפה ש"זאת מלחמה שהיא לא פחות קשה ממקומות אחרים, כי כשאנו מסתכלים היום על 7 באוקטובר, כשהמחבלים של חמאס נכנסו לעוטף עזה ולישראל - הם נכנסו עם מצלמות כאשר מטרתם הייתה לשנות תודעה ולבנות את מעגל השנאה. אנו בסופו של דבר באים ומראים את האמת שלנו. אנו חושפים את מה שהצד השני עושה ומציגים את האמת שלנו, ואנו עושים את זה באומץ. זה מאוד חשוב וכמו שאמרתי, זה לא פחות חשוב ולא פחות קרב על התודעה ועל האמת שלנו".
לדבריה של ואויה, "אנחנו נמצאים בכל בית במזרח התיכון. הכלים שלנו הם גם התקשורת הקלאסית, המסורתית בעולם הערבי, וגם הרשתות החברתיות שהפכו להיות חלק בלתי-נפרד מהחיים שלנו. היום אנו רואים שכל אזרח, כל תושב, כל בן אדם שנמצא ברחוב ויש לו מצלמה ויש לו טלפון, הפך להיות כתב/עיתונאי - ואנו פה צריכים לבוא להציג משהו אחר. המשהו אחר הזה הוא לא משהו של מניפולציה אלא משהו שמראה את התמונה הגדולה והרחבה".
יש לך כבר יותר מחצי מיליון עוקבים בטיקטוק.
"אני נמצאת גם בפייסבוק, טוויטר ואינסטגרם. ושוב, גם לכל אחת מהפלטפורמות האלה יש להם את הקהל שלהם. בטוויטר את יכולה למצוא בעלי דעה, עיתונאים; בפייסבוק אני יכולה להסתכל בנתונים ואז אני רואה באמת כל החבר'ה של הסכמי אברהם, הם נמצאים שם. בטיקטוק זו יותר הזירה של יהודה ושומרון ועזה, ובאינסטגרם זה מעורבב - גם מהמערב, גם מישראל וגם מהחברה הערבית בכללי, כולל לבנונים. קהל היעד הוא הקהל הערבי במזרח התיכון".
מה התגובות שאת מקבלת? מן הסתם אני משערת שהן שונות בין ציבור הפלסטיני לבין העולם הערבי.
"שאלה ממש טובה כי בסוף זה מחולק. בסופו של דבר כאן מדובר בקהל רחב מאוד. לכל אחד יש חוויה אחרת עם צה"ל כשהוא רואה מדים. יש הרבה כאלה שפונים אליי כדי לשאול אותי איך אני יכול להתגייס לצבא. נשים בעיקר אומרות שאני הגאווה שלהן, ויש כאלה שהתגובות שלהם לא בהכרח ראויות, חלק גם קללות. אבל הביקורת או הקללות וכל מה שאני רואה או שומעת שם, בסופו של דבר אני מבינה שהמסר שלי עבר וזה מה שחשוב לי. לא חשוב לי אם הבן אדם מקלל או לא טוב לו כשהוא שומע את האמת שלי. יש לי גם סרטונים שאני עושה בכוונה ואומרת שבסופו של דבר, אני רואה אנשים שפונים אליי ולא אוהבים את מה שאני אומרת כי הם מפחדים מהאמת".
