פיטר ווטקינס, יוצר הקולנוע הבריטי הרדיקלי שזכה בפרס האוסקר על הדרמה הדוקומנטרית השנויה במחלוקת, "משחקי מלחמה" (The War Game), העוסקת במתקפה גרעינית על בריטניה, הלך לעולמו שלשום (חמישי) בגיל 90.
לפי הודעת משפחתו, הוא נפטר בבית חולים בעיר בורגנף שבמרכז צרפת, שם חי במשך 25 השנים האחרונות. "עולם הקולנוע איבד את אחד הקולות החדים, היצירתיים והבלתי-ניתנים להגדרה. אנחנו רוצים להודות לכל מי שתמך בו במהלך מאבקו הארוך שהיה לעיתים גם בודד", כתבו בני משפחתו בהצהרה.
ווטקינס התעמת עם רשת ה-BBC לאחר שזו סירבה לשדר את "משחקי מלחמה" בטלוויזיה, ומאז נאלץ להמשיך ליצור מחוץ לבריטניה ולחפש תמיכה בינלאומית.
הוא נולד בשנת 1935 בנורביטון שבאנגליה, ולאחר שירותו הצבאי למד באקדמיה המלכותית לאמנות הדרמה (RADA). לאחר שביים כמה סרטים קצרים, בהם Forgotten Faces על המרד ההונגרי, הצטרף בשנת 1962 ל-BBC, כשהרשת התבקשה ממנו להכין סרט על קרב קלודן - הניצחון על כוחות היעקוביטים בשנת 1746. הסרט, ששודר ב-1964, נחשב לפורץ דרך בזכות הריאליזם שלו, תוך שימוש בשיטות צילום של דיווח חדשותי ובשחקנים לא מקצועיים.
בהמשך יצר ווטקינס את "משחקי מלחמה", סרט דוקומנטרי-בדיוני שעסק במתקפה גרעינית בקנטרברי שבמחוז קנט באנגליה. הבמאי אלכס קוקס תיאר את הסרט כ"יצירה אדירה ונלהבת שנותנת קול לאנשים הפשוטים". שידור הסרט, שתוכנן ל-1965, בוטל על ידי ה-BBC, שלטענתה הדבר נבע מכך שהסרט היה “מבעית מדי”, תוך הכחשת טענות ללחצים חיצוניים.
עם זאת, הסרט זכה בפרס האוסקר לסרט התיעודי הטוב ביותר בשנת 1967, וזכה לשבחים נלהבים ממבקרי קולנוע בארה"ב, ובהם רוג'ר איברט, שכתב כי "כמה מהסצנות בו הן ללא ספק מהמבעיתות ביותר שהונצחו אי-פעם על סרט". הסרט שודר לבסוף בטלוויזיה בשנת 1985, לציון 40 שנה להפצצה על הירושימה.
בעקבות הקרע עם הנהלת ה-BBC, פנה ווטקינס ליצירה עצמאית בחו"ל. בשנת 1967 ביים את סרט העלילתי הבדיוני Privilege, גם הוא בעל גוון פוליטי חריף, על כוכב פופ (בגילומו של המוזיקאי פול ג'ונס) שהשלטון ממנף אותו למנהיג כת כדי להסיט את הציבור מהפוליטיקה.
בשנת 1971 ביים את הסרט האמריקאי Punishment Park, פרובוקציה נוספת שתיארה עולם דיסטופי בסגנון "משחקי הרעב", שבו רדיקלים וליברלים נרדפים על ידי המשמר הלאומי לשם בידור.
בהמשך יצר את הביוגרפיה "אדוארד מונק" על הצייר האקספרסיוניסטי הנורבגי, ששודרה בטלוויזיה הנורבגית בשנת 1974, הוקרנה לאחר מכן בקולנוע ונחשבה לפורצת דרך. לאחר מכן המשיך ליצור סדרת סרטים בסקנדינביה, בהם The Freethinker דיוקן ארוך נוסף של יוצר סקנדינבי, המחזאי אוגוסט סטרינדברג. במקביל, בין השנים 1983 ל-1987, ביים את הסרט התיעודי The Journey באורך 873 דקות, על יחסו של הציבור לנשק גרעיני, ושנחשב לסרט הלא ניסיוני הארוך ביותר שנעשה אי-פעם.
סרטו האחרון, The Commune משנת 2000, הוא דרמה באורך 345 דקות על מרד הפועלים בפריז בשנת 1871.
ווטקינס נישא פעמיים והותיר אחריו שני בנים, פטריק וז'ראר.
