תאגיד אמזון הופך את כולנו ליחידות צרכנות פאסיביות. אל תזוזו מהמחשב - הכול יגיע אליכם, וכל פעולה שתעשו תנותח לפרטי פרטים כך שתתומרצו להעביר סכומי כסף הולכים וגדלים. בשפת ה"מטריקס" אנחנו הסוללות הפיננסיות של התאגיד. באמזון פריים מוקרן כעת "מלחמת העולמות" (War of the Worlds), עיבוד נוסף לספר המדע הבדיוני המכונן של ה.ג' וולס (1898) שהיה הבסיס לכל עיסוק עתידי בפלישות חייזריות. בעיבוד הנוכחי החייזרים לא חומסים את האדמה, המחצבים או אפילו את הגוף האנושי, אלא דאטה סנטרים ממשלתיים ענקיים מהסוג שתאגידים דוגמת אמזון בונים לעצמם בימים אלו.
War of the worlds – טריילר
(צילום: באדיבות אמזון פריים)
לאמזון יש נוכחות לכל אורך הסרט כי אחת מדמויות המשנה עובדת כשליח עבור החברה. על בגדי השליח יש את הלוגו, ורכב השליחות שלו מככב. מסקינג טייפ לסגירת ארגזי משלוח משמש כחסם עורקים שמציל את אחת הדמויות. אבל זה עוד כלום לעומת מה שקורה בשיא הסרט. מה שמציל את האנושות הוא רחפן קטן של אמזון שעליו העובד הנאמן "מתאמן כבר שבועות", והוא מציג אותו בגאווה בפני שאר הדמויות כ"עתיד של השליחויות". הצלת האנושות תלויה, פשוטו כמשמעו, בביצוע הזמנה מאמזון. אולי במקום "מלחמת העולמות" אפשר להציע שם אלטרנטיבי: "איך למדתי להפסיק לפחד מחייזרים ולהתחיל לאהוב את ג'ף בזוס".
בז'רגון הפסיכולוגי (ולעיתים אף הקרימנולוגי) יש לאסכולות שונות מושגים תיאורטיים שבאמצעותם ניתן להסביר את ההיגיון המוזר של הסרט. החייזרים מוגדרים כמקור איום בהיותם גונבים מידע אודות המין האנושי, למרות שבמציאות החוץ-קולנועית איום דומה נובע מהתוכניות של תאגידים דוגמת אמזון. השלכה (Projection), הכחשה (Denial), תיאוריית האיתות (Signaling Theory) או תיאוריית הנטרול (Neutralization Theory). רק תבחרו. התאגיד על ספת הפסיכולוג. "מלחמת העולמות" הוא סרט סימפטומטי למצב הטכנולוגי-תרבותי הנוכחי אבל זה לא אומר שמוצדק להשחית עליו את זמנכם. אני מציין זאת כי כבר מתחיל לצאת לו שם של "כל כך רע עד שזה טוב" ולכן סרט שכדאי לראותו ב"הפוך על הפוך". אני מפציר בכם לא להיעתר למניפולציה זולה זו. רע זה רע זה רע.
זהו סרט הביכורים של במאי וידאו קליפים בשם ריץ' לי, שנעשה תחת חסותו של המפיק-במאי טימור בקממבטוב. האחרון אחראי לתת-ז'אנר של סרטי Found Footage שנקראים Screen Life. אם בסרטי FF הבדיה נוצרת באמצעות שימוש בחומרי תיעוד מפוברקים (למשל צילומים ממצלמות סלולריות), הרי שבסרטי SL עולם הבדיה מוגדר בעיקר באמצעות גבולות מסך המחשב. העלילה מתקיימת ומתפתחת כרצף של הפעלות תוכנות שבאמצעותן הגיבור מלקט מידע, מפעיל מערכות, חוקר או משוחח עם דמויות אחרות. כך היה בסרט האימה "הסר חבר" (2014) שעסק בבריונות רשת, ב"הסר חבר: רשת אפלה" (2018) שבו מקור האיום הוא, לא במפתיע, הרשת האפלה, וב"חיפוש" (2018) שבו אב מנסה להתחקות אחר בתו שנעלמה. את כולם הפיק בקממבטוב.
גיבור הסרט הוא וויל רדפורד (אייס קיוב), קצין במחלקה לביטחון המולדת, שיום העבודה שלו מתרחש כולו מול מסך המחשב. תפקידו הכללי הוא לעקוב אחר איומים במרחבים ממשיים ו-ווירטואליים. כמקובל בסוג סרטים זה יש לו גישה מיידית ומוחלטת לכל מערכת מחשב, לכל מאגר נתונים, לכל מצלמה בין אם היא בקרן רחוב, בתוך בניין, או בסלולרי פרטי. כך, למשל, הוא מנסה להתחקות אחר עקבותיו של האקר המכנה את עצמו דיסרפטור ומאיים לפרסם מידע סודי ביותר על תוכניות המעקב של ממשלת ארצות הברית אחר אזרחיה.
לאחר התאלמנותו רדפורד פיתח דחף בלתי שפוי לעקוב אחר ילדיו. הבת פיית' (אימאן בנסון) היא חוקרת ביו-רפואית באוניברסיטת ג'ורג'טאון. בטכניקות האקספוזיציה הבוטות של סרטי SL יופיע על מסך המחשב של רדפורד צילום שלה על שער כתב העת המדעי היוקרתי "לנסט", וכותרת המציגה אותה כמי שעובדת על "קוד קניבלי שמתכנת דנ"א מחדש כדי שיתקוף תאים חולים" - כותרת לגמרי מצוינת למאמר מדעי רציני. למרבה הצער יש לה חבר לבן שעובד כשליח באמזון ויש לו שם שחשוד כיהודי - מארק גודמן (דבון בוסטיק). גודמן הנ"ל הכניס את הבת של רדפורד להיריון. כך שבמינימום השליח יצטרך לסייע בהצלת האנושות כדי לזכות במידה של הערכה מחמו לעתיד.
רדפורד הוא כמובן גאון-על בתחומו, ולכן נבחר לתפקיד אייס קיוב שכל הבעה זעופה וכל נהמה שהוא פולט קורנות אינטליגנציה עילאית. נראה שעבודת המודיעין שהוא מבצע היא משנית לשימוש האמיתי שלו במערכות המעקב הדמיוניות שעומדות לרשותו. עיסוק זה הוא מעקב אחר כל תנועה ופעולה שהבת ההריונית פיית' מבצעת ביום-יום. כשהיא קונה קפה ומאפה מערכת המחשוב מתייגת את הקנייה כ"מאפין דלעת - אפס חלבון, ולאטה סויה - תכולת סידן מינימלית". מיד גם תגיע שיחת נזיפה מהאבא לבת שמתרשלת בתזונת העובר. בהתחשב בפיקוח הצמוד כלל לא ברור איך היהודי קיבל הזדמנות להפרות אותה.
גם בן הזקונים דייב (הנרי הנטר הול) זוכה לפיקוח צמוד מצד האב המתרעם על חוסר רצינותו. רדפורד מוחק את משחק המחשב של הבן שמוחה על כך ומציג את עיסוקו כ"בעל חזון טכנולוגי בשלב קדם-גיוס כספים". כשהאב מציע לנסות לסדר לו עבודה ב-NSA הבן מתרעם על עבודה שבה יעסוק בצפייה "במה שיש בסל הקניות של אנשים באמזון?" ואז מצהיר "תן לי פרטיות או תן לי מוות". האירוניה שוגרה לחלל על טיל של "בלו אוריג'ין". בהמשך יהיה לבן תפקיד קריטי במיגור האיום החייזרי.
כל העולם שבו מוצגות הדמויות מאוד דל. נראה שרדפורד עובד לבד במשרדי המחלקה לביטחון לאומי. הוא מתפעל מעמדת הפיקוח את סוכנת ה-FBI שילה ג'פריז (אנדראה סאבאג') שמבצעת פשיטות לבד. יש לו מכרה שמוגדרת כ"סנדרה מנאס"א" (אווה לונגוריה) שבמהלך הסרט תהיה כנראה האדם היחידי שמתקרב ונוגע ברכבים החייזריים, ובטכנולוגיות שהיא לא מכירה. קבלו במחיאות כפיים את המועמדת של נאס"א לתחרות פרסי דארווין. הדלות של ההפקה מעוררת רחמים, גם אם ניתן לתרץ אותה במגבלות של צילומים שנעשו בתקופת הקורונה. למעשה הקונספט של הסרט נתפר בהתאם למגבלות אלו (ובהתאם לצרכי מחלקת הפרסום של אמזון, כמובן).
הסרט הוא אוסף מבולגן של מסכים. קליפים שמוחזרו מצילומי חדשות, ובהם נשתלו אפקטים באיכויות מפוקפקות. אני לא מקנא באומלל שינסה להרכיב רשימה כוללת של כל הרגעים המטומטמים שבהם הסרט משופע. את כל הריאקשנים של רדפורד מול ההרס החייזרי על המסך ניתן היה להשיג בדרך מאוד פשוטה: כל מה שהיה צריך לעשות הוא להושיב את מר אייס קיוב, הידוע כמפרסם סדרתי של משפטים ודימויים אנטישמיים, מול מסך מחשב עם לשוניות פתוחות באתרי קונספירציה. ציור של יהודים משחקים מונופול על גבם של שחורים? שפתיו רוטטות בזעם. טקסט של קארים עבדול ג'אבר שתוקף התבטאויות אנטישמיות של ידוענים? הוא קם ממקומו בזינוק חד. צילום של ג'רי הלר (היהודי שניהל את להקת N.W.A)? אייס קיוב מתחיל לפרק את החדר לחתיכות. קוראים לזה "משחק מתודי".
