אהבתם את "ביחד ננצח"? אז בטח תהנו מ"הפוכים", וודסטוק האחדות החדשה של רשת, שעלתה אמש (ראשון). מקרבת לבבות, מחברת קצוות, מחבקת פערים ואוכלת ראשים כמו שרק סדרה שרוצה אחדות בכל מחיר יכולה לאכול. שני ישראלים, כל אחד מקצה אחד של החברה, נפגשים - וכל אחד לוקח בתורו את השני ל"סיור" בעולם שלו.
מתוך "הפוכים"
(צילום: באדיבות רשת 13)
שמאלני וימנית, אקטיביסטית מזן נקבה ואברך חרדי, אישה שסוגדת להנעלה מבית שאנל ואישה אחרת שגרה בהתנחלות ואוהבת להשתטח על הר הבית, ותל אביבית וחולונית (אלוהים אדירים, לא ידעתי שמדובר בערים עוינות זו לזו), האחרונה אוהבת "קולולו" במזרחית והראשונה מחבבת את התיאטרון הלאומי. כל אחד מהזוגות לקחה רשת, הפגישה אותם בצלחת פטרי אחת מהבילה ואמרה להם את המשפט שכל הורה מוצא את עצמו אומר בשלב מסוים, תוך התעלמות נואשת מהמציאות העגומה: אבל למה שלא תשחקו יחד כמו חברים?
באמת שאין לי דבר נגד אחדות. אני אוהבת אחדות. פחות כשמדובר בשם קוד לדרישה סמויה להומוגניות, אבל אני מאמינה בלב שלם שאם היינו מצליחים לחיות יחד למרות הפערים, איכות החיים שלנו היתה משתפרת ואולי אפילו היינו מצליחים להפסיק לבכות. אבל "הפוכים" לא באמת מפגישה את ההפוכים כדי לייצר בסיס לדיאלוג ולהתקרבות. היא רק עומדת מעל המנגל ומנפנפת עם הקרטון כדי להשאיר את הגחלים לוחשות ומידי פעם להתבשם מעוד גיץ או שניים שעפים החוצה.
חן עשור, ימנית על מלא, פוגשת את ניר אבישי כהן מ"שוברים שתיקה", ומהרגע הראשון פותחת עליו פה ג'ורה שזה לא להאמין בזמן שהוא לוקח אותה לסיבוב במושב אלמגור. אורטל בן דיין מבקרת את חיליק רוזנברג, ומוצאת את עצמה עומדת ברחוב בבני ברק וסופגת אלימות מילולית מגברים. נעמה קסרי מכילה באופן ראוי להערצה את השלשול המילולי האינסופי של רבקה לפיאר, חסידה של ארץ ישראל השלימה ולסיום שחף סגל, אישה בהירה (?) שמאמינה שזאת הסיבה שקריירת המשחק שלה נתקעה (אחותי, הבלונד שלך גנטי כמו שאני קסיופיאה), יושבת מול ליאת בנאי, זמרת מזרחית, שגם היא, מעשה שטן, צבועה לבלונד ובהירה לא פחות.
די ברור שאיש ברשת לא טרח להשקיע קצת מחשבה על הדרך הטובה ביותר להפוך את המפגשים האלה למקרבים. ומילא זה, יודע האל הטוב שלא מדובר בריאליטי הראשון שניזון מקיטוב ומהתנצחויות. אבל בשם סנט פטריק, למה התזוויגים האלה מעבישים מקלישאות העימותים שאנחנו מנסים להימלט ממנו ביומיום? האם באמת הקשבתי עכשיו שעה לממבו-ג'מבו של לפיאר כשהיא מתרפקת על חזון הטרנספר שלה? החלמתי חלום או שחיליק האברך נשבע שלימודי תורה שומרים על החיילים? האם דמיינתי או שליאת בנאי תמהה כיצד זה יושבים תל-אביביים בבתי קפה באמצע היום ולא מתפרנסים, או קיטרה על היעדר השמעות בגלגלצ? סירייסלי? לא הצלחתם למצוא מחלוקות קצת פחות מעופשות?
2 צפייה בגלריה
לא מדובר בריאליטי הראשון שניזון מקיטוב ומהתנצחויות. אבל למה התזוויגים האלה מעבישים מקלישאות? מתוך "הפוכים"
(צילום: באדיבות רשת 13)
אנחנו חברה שסועה. האמון ההדדי שפעם היה נחלתם גם של אנשים שהחזיקו בדעות מנוגדות, הוא זיכרון רחוק. אבל להביא את הקצוות האלה אחד לשני ולבקש מהם להקיא את האידיאולוגיה שלהם, זה לא המתכון לאיחוי הקרע. מי האובר חוכם שישב ברשת והאמין שמה שהאדם הקטן בצד השני של המסך מעוניין לצפות בו הוא שעתוק של הדינמיקה הרעילה ששלטת ברשתות החברתיות, של סטריאוטיפים משמימים או מתמודדים הכלואים בקוביות שלאיש אין כוונה לחלץ אותם מהן. ש"בואו תראו איך אנשים משמיצים אחד את השני בפנים ולא רק מאחורי טוקבקים או בתקשורת" הוא בריף מוצלח לסדרת ריאליטי?
יודעים מה יכול להיות חתרני? להודות שהאחדות עזבה את הבניין ואין לה כוונות לחזור בקרוב. אני אשמח לצפות בפורמט שבו אנשים פשוט חיים האחד ליד השני, בנימוס קר, מתעסקים כל אחד בעניינים שלו מבלי לדחוף את אפם בצדקנות לחייהם של אנשים אחרים. ואולי מתוך שלא לשמה באה לשמה, ורשת הצליחה ליצור אחדות נדירה בין יושבי הכורסא והספה שלה: ההסכמה הרחבה שיש להחזיר את "הפוכים" אל שולחן השרטוט ולהתחיל מחדש.
