הבמאי והתסריטאי המהולל קוונטין טרנטינו התייצב אמש (שני) בעיירה פארק סיטי שבמדינת יוטה לרגל אירוע מיוחד שנערך במסגרת פסטיבל סאנדנס, ושבו חלק עם הנוכחים את רשמיו מהקולנוע של היום ושל פעם, וסיפר על ההסבה העדכנית שלו לכתיבת מחזות. אולם הגילוי המפתיע, המרענן, והאישי ביותר היה התבטאויותיו בנוגע לחלוקת הקשב שלו בין תפקידו כיוצר אמריקאי עילאי לבין היותו אב למשפחה בישראל, כבעל לאשתו דניאלה פיק ואב לבנו ליאו בן החמש ובתו אדריאנה בת השנתיים וחצי. "המשפחה שלי היא הדבר החשוב ביותר בחיי. אני לא מצפה לחיות עוד זמן רב, אני לא רוצה למות כשאני חלוש. עשיתי מה שרציתי לעשות ואני לא מתרפק על כך", הצהיר הבמאי בן ה-61.
לדברי טרנטינו, הוא אינו ממהר להתחיל את צילומי סרטו הבא ולא מעוניין לצאת לדרך לפני שילדיו הקטנים יגדלו קצת. "אני לא ממהר לקפוץ להפקה. אני עושה את זה כבר 30 שנה", אמר הבמאי, "כשאני באמריקה, אני כותב. כשאני בישראל אני 'אבא', שפירושו אב בעברית. הרעיון של להתחיל את המסע כשהם צעירים מדי בשביל להבין זאת לא מושך אותי. אני לא רוצה לעשות סרט לפני שימלאו לבני שש. כך הוא ידע מה מתרחש, הוא יהיה נוכח, וזה יהיה זיכרון שילווה אותו לשארית חייו".
בשיחה שהנחה מבקר הקולנוע אלוויס מיטשל במתחם Elvis Suite שהוקם במיוחד לרגל הפסטיבל, טרנטינו הפתיע במיוחד כשסיפר על השפעת בנו על תפיסת עולמו האמנותית ויצירתו, ובעיקר על הצוהר שפתח בפניו ליאו ליקום של גיבורי העל האהוב כל כך על הוליווד, אבל לא בהכרח חביב על יוצרי קולנוע עצמאי כמותו. "ליאו מאוד אוהב דמויות פעולה (action figures) ומה שמגניב הוא שהוא עושה לי היכרות מחודשת עם דמויות הקומיקס של מארוול ו-DC, מכיוון שהוא לא מגיע מהסרטים שמבוססים עליהם", הסביר. "אני קונה לו צעצועים ישנים, אבל אף פעם לא כאלה שעוצבו על פי הגרסאות הקולנועיות העדכניות - כל הבובות שאני קונה לו מבוססות על הדמויות המקוריות. הוא מכיר למשל את הפלקון כפי שעוצב בשנות ה-70, אבל הוא לא נראה בכלל כמו בסרט החדש".
טרנטינו סיפר כי בנו פיתח העדפות לא מובנות מאליהן לדמויות של גיבורים שחורים. "יש לו חיבה לגברים שחורים. הוא נמשך לדמויות פעולה של שחורים. הוא נמשך לגבריות שלהם", חלק אבא טרנטינו עם הנוכחים, "מצד שני הוא נרתע מדמויות של נשים. אמרתי לו שאחת מדמויות הקומיקס האהובות עליי כילד הייתה לוק קייג', והראיתי לו תמונות של הבובה שאני מתכוון לרכוש, אבל זה היה למעשה בשבילי. אבל הוא לא בעניין של דמויות של נשים. כילד בן חמש הוא שונא בנות. זאת למרות ש-75 אחוז מהגן שלו הן ילדות, ושהמשפחה נשנעת על טהרת הנשים חוץ ממני. אבל רכשתי בובה של הדמות של טיגרה, והיא מונחת על שולחן הכתיבה שלי, וכשהוא נכנס למשרד הוא ישר מסתער על הצעצועים. 'מה זה, אבא?' הוא שואל ואני הסברתי לו שזו טיגרה, דמות ממש מגניבה. אבל הוא לא אוהב אותה. אז אני שומר אותה לעצמי. זוהי ההרפתקה שלנו והקרבות שיש לנו כל לילה".
טרנטינו סיפר כי "הקרבות" הללו עם בנו מהווים תשתית לכתיבת דיאלוגים שלו, כשבין היתר מקבלים השראה מגיבור-על שחור נוסף - ניק פיורי, שחברו של הבמאי סמואל אל. ג'קסון גילם בעבר בסרטי מארוול. "כל לילה כשמגיע הזמן לאמבטיה, אנחנו יוצרים יחד דיאלוגים. לא הפסקתי לכתוב סצנות אבל הן מיועדות לקהל של אדם אחד. זה לרוב נובע מהשראתו של סמואל אל. ג'קסון, כלומר ניק פיורי. לאחרונה כתבתי לו, 'היי סם, אנחנו עדיין יוצרים דיאלוגים שלך, אבל הם רק בשביל הבן שלי".
לצד הדיאלוגים שהוא מאלתר עם בנו בהשראת ניק פיורי ואחרים, טרנטינו חשף כי הוא משתעשע בכתיבת מחזה לבמת התיאטרון. "בתור קולנוען, השלמתי פחות או יותר את כל מה שרציתי לעשות. תמיד השוויתי יצירה קולנועית לטיפוס על הרים. אני כבר כבשתי את האוורסט שלי. טיפסתי על הר פוג'י שלי ועל הקילימנג'רו שלי. אין לי באמת יותר הרים לכבוש מהבחינה הזאת. תקעתי את הדגלים שלי. אני גאה בהישגים שלי. התיאטרון אינו עוד הר לכבוש, זה מסע ימי", הצהיר.
"אני מתרגש להשלים את המחזה בגלל שזה ביג פאקינג דיל, זה אתגר וזה מרגש. בתיאטרון אנשים משלמים הרבה כסף. אי-אפשר להקליט את זה, ואין טלפונים ניידים. אתה שולט בקהל בכל לילה במשך כל ההצגה. זה בילוי לילי נהדר. זה שווה לקהל וזה מרגש. התיאטרון הוא היעד האחרון. לעשות סרטים עכשיו - מה הטעם, לעזאזל? אתה מוציא סרט לארבעה שבועות ואחרי שבועיים אפשר כבר לצפות בזה בטלוויזיה בארצות הברית. לעזאזל עם זה".
