"ידיים למעלה!" (Guns Up), הוא סרט שאין הצדקה לצפייה בו על מסך הקולנוע, וספק אם יש על מסך הטלוויזיה. בארצות הברית הוא לא הגיע לבית הקולנוע, אלא רק בקומץ מדינות ברחבי העולם. הוא הרוויח ב-10 ימים 100 אלף דולר וקשה להאמין שהוא ירוויח הרבה יותר מכך. ניתן לתהות מדוע הוא בכלל מצא את דרכו למסכי בתי הקולנוע בישראל? (התשובה: "מילניום מדיה").
"ידיים למעלה" - טריילר
(באדיבות סרטי יונייטד קינג)
זוהי קומדיית-פעולה בכיכובו של קווין ג'יימס – השחקן המוכר מסיטקום המצליח "מלך השכונה" (1998-2007), מהסיטקום הכושל "קווין יכול לחכות" (2016-18), ומחברותו עם אדם סנדלר שהובילה לשותפות בכמה סרטים בינוניים ("צ'אק ולארי", "מגודלים" ועוד). בסרט הנוכחי הוא שב להשתמש בפרסונה הסיטקומית של "עממיקו לא חכם במיוחד אבל עם לב של זהב", אבל הפעם זה היא מוצבת בסרט שהוא, באופן תיאורטי, גם סרט פעולה. השילוב מסתכם בסרט פעולה מרושל הבנוי על מצע קלישאות סיטקום.
זוהי הפקה צ'יפית המשתמשת בכלים המוכרים של סרטים מסוג זה. ריפוד הקאסט בכמה שחקנים מוכרים, מיעוטם אפילו מוערכים. סרט קצר במיוחד שעלילתו בנויה כדי שקטעי האקשן היקרים יותר ישובצו בו במשורה. השיטה המועדפת היא לתת דוגמית אקשן בהתחלה, ולשמור את "סצנת האקשן הגדולה" לסוף הסרט. רוב משך העלילה מרופד בקטעי טקסט שהם קלישאות של דמויות מאיימות, ובמקרה זה גם של דינמיקות סיטקום משפחתיות.
העלילה מתחילה בפשיטה על מחסן שבו יש הרבה כסף, בהקשר של איזו מלחמת כנופיות שעליה איננו יודעים דבר. המשבר מחייב פניה טלפונית אל רייז הייז (ג'יימס) שנמצא באמצע ערב משפחתי נינוח. משפחה סיטקומית הכוללת את הרעיה האוהבת אליס (כריסטינה ריצ'י) ושני ילדים. הבן הצעיר הנרי (ליאו איסטון קלי) הוא חנון ממושקף ששקוע בקריאת ספר על אריות. אפשר להיות בטוחים שהרעיון של אריה ייחלב בהמשך כסוג של תובנה לגבי האדם בסיטואציית ג'ונגל. ישנה גם שיבון (קיאנה מארי), הבת היותר-מרדנית שנמצאת בשלהי גיל ההתבגרות, אבל ייתכן שהיא מפגינה צדדים נסתרים באישיותו של האב.
4 צפייה בגלריה
בתמונה: שכנים שלכם. כן, אלא שגרים ליד המתנ"ס. מתוך "ידיים למעלה"
(צילום: באדיבות סרטי יונייטד קינג)
פלשבק זורק אותנו חמש שנים לאחור, כשריי, שוטר מתוסכל מהכנסותיו הזעומות, מגיע לסוג של ראיון עבודה עם מייקל טמפל (מליסה לאו) - מנהיגה של כנופיית פשע שהיא גם דמות אימהית למדי. למה קוראים למה "מייקל"? בסרט שכזה לא הייתי פוסל את האפשרות שמישהו שכח לתקן את התסריט לאחר שליאו לוהקה. גם אם זה לא נכון, זה מסוג הסרטים שבו דבר כזה נראה לגמרי אפשרי. לריי יש חלום: לא רק לסדר את משפחתו מבחינה כלכלית, אלא להיות הבעלים של דיינר, דבר שכנראה לא ניתן להשיג ממשכורת של שוטר. על כל שלב הלבטים, או תהליך ההסתגלות לתפקיד החדש, ואפילו הדרך שבה החצייה של הקווים משוטר לפושע משפיעה על המשפחה, הסרט מדלג. יש "פרמיס" ובואו לא נתעסק בחלקים המאתגרים שלו – פשוט נקפוץ אליו כמצב נתון. יש לנו אב משפחה טוב, ולכן גם השותפות שלו בכנופייה היא נטולת-בעיות.
זה עוזר שבכנופייה יש כמה פרצופים ותיקים וחביבים שמבנה הגוף שלהם מותיר הרחק מאחור את הסיכוי שיתפסו כפושעים מאיימים. לואיס גוזמן הוא איגנציוס לוק, הסגן של מייקל, וג'ואי דיאז בתור צ'ארלי ברוקס, הברמן של המועדון שבו רובצים אנשי הכנופייה. אחרון ואמור להיות חביב, אבל הפעם לא מאיים מהצד של מבנה גוף רזה, הוא דני קלוגן (פרנסיס קרונין) - שחקן וקומיקאי אירי שאמור להיות סוג של סיידקיק של הגיבור. הקשר בין ריי ודני נבנה באופן כה חלקי ומרושל עד שהצופה עלול לתהות על בסיס מה מנסים לשכנע שאכפת להם זה מזה.
הסיטואציה הבסיסית היא של מלחמת כנופיות, שמציבה את הגיבור בנקודת הכרעה. אליס מדווחת לבעלה שהוא כבר הרוויח מספיק כסף כדי שיוכל לפרוש, ושינוי בסיטואציית ההעסקה שלו (שאותו לא אפרט), מוכיח לו שזה כנראה הרגע להגשים את חלומו הגדול. אבל, כפי שיודע כל מי שראה רבע סרט פשע, אין קלישאה גדולה יותר מאשר "הג'וב האחרון", וכלל לא פשוט לעזוב את הקריירה הקרימינלית.
"ידים למעלה!" הוא לא סרט רע באופן אגרסיבי. הצפייה בו לא מלווה בתחושת זעם הולך וגואה, אלא בזמזום מתמיד של תחושת בזבוז זמן. אפשר אפילו להשתעשע במידה מסוימת מהחספוס בהדרכת שחקנים, בטקסטים ובבימוי שבמאי אקשן בינוני היה יודע כיצד לטשטש את עקבותיהם. ישנם רגעים של העתקות או "השראות" המשובשים בדרך שגם ממנה ניתן להשתעשע. הבמאי ראה את "שודדי התיבה האבודה", את "פני צלקת" של בריאן דה פלמה, ואת האסתטיקה של "ג'ון וויק". עכשיו תוכלו לראות את גרסת השנקל לכמה רגעים זכורים. יש אפילו טריק עלילתי שנכנס במערכה השלישית שאמור להרים את הסרט לקראת הסוף, וגם אם הוא לא מצליח בכך, הרי שלפחות הוא מאפשר לסרט לזייף סוג של דופק. בוודאי יש סרטים גרועים ממנו, גם כעת על מסך הקולנוע, אבל זו רחוקה מלהיות סיבה שתצדיק צפייה בו.
4 צפייה בגלריה
יש פה סוג של דופק. כמו לאדם בתרדמת. מתוך "ידיים למעלה"
(צילום: באדיבות סרטי יונייטד קינג)
לבמאי-תסריטאי של "ידיים למעלה!" קוראים אדוארד דרייק. יש לו רקורד מקצועי הכולל עבודה על תשעה סרטים של ברוס וויליס. זה נשמע מאוד מכובד אבל הרקורד מגיע עם כוכבית ענקית: לא מדובר על ברוס וויליס של "מת לחיות" ו"החוש השישי", אלא על הסרטים שבהם וויליס "כיכב" בין 2020 ל-2023, כשהיה בשלבים ראשוניים של דמנציה. הוא הופיע בכל אחד מסרטים אלו לדקות ספורות למרות ששמו מכר את הסרט. באחת מאוזניו של וויליס הייתה אוזנייה שדרכה הוזן במשפטים שפלט בחוסר-רגש, וברוב המקרים הוא אפילו לא היה ממוקם בגופו באותו חלל יחד עם השחקנים האחרים. כשהיה "אקשן" זה לא היה וויליס שזז אלא כפיל שלו שצולם מהגב. בהחלט ניתן לתהות אם דרייק לא התניע את הקריירה שלו כשותף לניצול של אדם חסר ישע. עכשיו הוא התקדם מהתחתית של התחתית להפקה שהיא סתם סרט בינוני מינוס.
