שיטפון מדברי, חוויה סוריאליסטית ועוצמתית בפני עצמה, סוחף כמות מרשימה של מוקשים משטח צבאי אל ישוב קהילתי מבודד, הסמוך לים המלח. דקלה (דאנה איבגי) היא שוטרת מקומית שמנסה להגן על התושבים מהסכנה החדשה. באחד מאירועי ניטרול המוקשים היא פוגשת באופן מפתיע במימי (נינט טייב), חברת ילדות שלה ואוף-גרידית, שהקשר ביניהן ניתק. מימי היא חבלנית, בכל מובן של המילה, והקשר בינה לבין דקלה מתחדש במלוא מטעניו הרגשיים והרעילות שמאפיינת אותו.
מתוך ״גחליליות״
(צילום: באדיבות HOT וסטודיו ענני מבית פרמאונט)
ברקע מתרחשת התעלומה - אנשים שונים אכן מתפוצצים, אבל כפי הנראה הפעם יהיה קצת קשה להאשים את המוקשים. הגורם המסתורי לפיצוצים הולך ונחשף ככל שהסדרה מתקדמת (ארבעה פרקים מתוך שמונה נשלחו לביקורת), והוא בהחלט מצריך מהצופה שימוש בסינפסות קצת אחרות מאלו שהורגל להפעיל בסדרות מתח ישראליות.
את "גחליליות" (שעלתה ב-HOT), יצר שחר מגן וביים תאופיק אבו ואיל ("הנערים"), והיא מבוססת על הספר "ארץ המנזרים" שכתב מגן. כמו סדרות קודמות שלו - "בתולות" ו"דיבוקים" - גם "גחליליות" מתנהלת באזורים שבהם הוא נהנה לפשפש: חברות נשית עמוקה ולעיתים הרסנית, לוקיישן, שכמו בועות מדבריות אחרות, הוא בו זמנית הכי ישראלי שיש אבל גם מתקיים במנותק מהחברה הישראלית המוכרת, מה שמאפשר לו מידי פעם לבקר במחוזות סוריאליסטים על גבול המיסטיים מבלי לאבד את חללית האם. שיטוט הלוך וחזור בין עולמן הפנימי של הדמויות ומיזוג מבטו של הצופה עם מבטן על העולם שסביבן, עד טשטוש כמעט מוחלט של הגבולות ביניהם, וכמובן יד חופשית כמעט לכישוף ולפנטזיה, שתכניס קצת קסם לחיינו המקורקעים ותאפשר לנו להתנתק לרגע או שניים מהאדמה.
1 צפייה בגלריה
מתוך 'גחליליות'
מתוך 'גחליליות'
מתוך 'גחליליות'
(צילום: ירון שרף. באדיבות HOT וסטודיו ענני מבית פרמאונט)
"גחליליות" היא לא סדרה רגילה בנוף הטלוויזיוני המהיר והדחוס הנוכחי. היא מהורהרת, איטית, לא מפריזה בדיבור ומצריכה התכיילות לקצב אחר. בהתאמה, התמורה לשקל הקשב שלכם תגיע בהדרגה. הגבול הדק שבין מציאות והזיה דוחק לאט-לאט את הצורך בהיגיון אצל הצופה ומפנה אותו להבנת האירועים כאלגוריה לנפש האדם ולמערכות יחסים. יש משהו משחרר ברגע שבו ההיגיון נסדק, וסיפור מודרני הופך לאגדה מסתורית. מגן זורק אנשים אמיתיים לעולמות המומצאים שלו, ונשאר לראות איך הם מתמודדים. כשהם מגיעים אל נקודות השבר, אל השוליים הפריכים, אל הפגיעות, שם אנחנו מקבלים את המקבילה הטלוויזיונית לספרות. את הרגע שבו אנחנו מקבלים מבט ישיר אל תוך הנפש של הדמויות שלו.
הליהוק ב"גחליליות" מאפשר לסיפור של מגן ואבו ואיל להתרומם: מעל כולם זורחת דאנה איבגי, שמשקפת היטב את האימה של לא מעט דמויות שיצר מגן, הפחד משיגעון. הדמות שמגלמת נינט, שמוצגת דרך עיניה של איבגי, מעט חד-ממדית בהתחלה אבל היא הולכת ומעמיקה ככל שמערכת היחסים ביניהן מתהדקת. בנוסף משחקים בסדרה אמיר חורי ("פאודה"), ליה אללוף ("קרוב אליי"), בן סולטן ("משמר הגבול"), עלא דקה ואחרים, כולם משרתים נהדר את הדמויות שלהם. בהתחשב במחירי הטיסות ובהיסוסים של חברות התעופה מלהגיע לארץ, "גחליליות" מאפשרת לכם גיחה קטנה וסוריאליסטית לסוג של חו"ל - מפתה, שונה ומתעתע, גם אם הוא מתקיים כולו בתוך התודעה שלכם.