הסיפור של המחזמר "שאול" לא מניח לשלמה ארצי מאז 1979, כשראה בלונדון - יחד עם הגיטריסט שלו אצ'י - את המחזמר "ישו כוכב עליון". "הייתי אז נער תמים. בקושי ראיתי טלוויזיה, הייתי בלהקה צבאית, שרתי בפסטיבל", סיפר אתמול (שני) בחזרה פתוחה לתקשורת של המחזמר, רגע לפני שהשירים היפהפיים מילאו את במת תיאטרון הסינמה סיטי. "ואז, כשאנחנו חוזרים למלון, אצ'י אומר לי: 'בחיים בארץ לא יעשו דבר כזה'. בלילה אני מתחיל לכתוב, וכותב איזה ארבעה עמודים כמו אידיוט. עם ארבעה עמודים אני מגיע לנועם סמל (גיסו של ארצי, י"ב) ועמרי ניצן, ואומר להם: 'יש לי מחזמר'. 'יש לך מחזמר? יש לך ארבעה עמודים'.
מתוך "שאול"
(צילום: עידו ארז)
"בזמנו, למיכאל תפוח ולי הייתה חברת הפקה ורצינו להחתים את גידי גוב. הוא היה בלהקת הנח"ל. הוא הגיע עם ארבעה עמודים והיה כתוב עליהם: 'סיפורי פוגי'. אמרתי לו: 'מה זה?', והוא אמר: 'את זה אנחנו רוצים לעשות'. אמרתי לו: 'טוב, זה לא יילך'. אז ככה אמרו לי גם, וככה, התנהלו החיים שלנו".
ב-10 בנובמבר, יותר מ-45 שנים אחרי שהג'וק הזה החל לנקר במוחו של שלמה ארצי יעלה "שאול", מחזמר רוק שאותו יצר, על במת היכל שלמה בתל אביב. יהיו בו גם כמה שירים שכתב עם דני רובס ושני שירים שהלחינו אלעד פרץ ואיתמר זוהר. להב תימור הוא הבמאי, על הניהול האמנותי חתום לואי להב. שאול, שאותו מגלם צחי הלוי, יוצא למסע חייו בעקבות שלושה אופנועים שנגנבו לאביו, מומלך על העיר בית אל, מתאהב בבעלת האוב (תום כהן) ומתמכר לכוח. הוא רודף אחרי דוד (אלישע בנאי), זמר רוק שגדל בביתו ומתחבר לילדיו המוזיקליים, מיכל (איאן פינקוביץ) ויונתן (אור עמרמי ברוקמן). אלי דנקר ייכנס לגלימתו של שמואל, מיכאל מושונוב יהיה הג'וקר משובב הנפש וניצה שאול מאמא פסיה. את תפקיד המספר יגלמו לסירוגין לצד ארצי ששון גבאי, יניב ביטון וליאור אשכנזי.
4 צפייה בגלריה
"יש לך מחזמר? יש לך ארבעה עמודים". שלמה ארצי, מתוך הפרזנטציה של "שאול"
(צילום: יאיר אבלסון)
לקראת הקורונה, הייתה לארצי סוף-סוף התחלה של "שאול" ביד. "אחר כך הגעתי לארצות הברית", סיפר. "מפיק שששון (גבאי) מכיר אומר לי: 'אני רוצה לעשות את זה'. הוא מגיע לארץ, אני משמיע לו. אנחנו יושבים על המחזה, ואני חושב שהנה אני הולך לברודוויי. אלא שאז אני שואל את השאלה הגורלית: 'כמה זמן לוקח מהרגע שתקחו את זה לברודוויי ועד שתעלו את זה?'. הוא אומר: 'עשר שנים'. 'עוד עשר שנים אני כבר לא אהיה פה'. ואז הוא אומר לי: 'בישראל לא יודעים לעשות מחזמר. יודעים לעשות תעתוק של מחזמר'", תשובה שארצי שמע מלא מעט אנשים בתעשיית התיאטרון בארצות הברית.
"זמן מה אחר כך אני מופיע במדיסון סקוור גארדן בניו יורק", המשיך ארצי לספר על תלאותיו. "הגעתי לבמאית הכי גדולה בברודוויי ג'ולי טיימור, שעשתה את 'מלך האריות'. שיחה במטבח, שלוש שעות, אני והיא. רוב הזמן היא דיברה. רוב הזמן גם לא הבנתי, זה היה באנגלית מאוד מהירה. סיפרתי לה על 'שאול'. היא אמרה: 'בישראל לא יודעים לעשות מחזמר, בשביל מה אתה בכלל מתעסק בזה?'. אמרתי לה: 'אז אולי תבואי לביים את זה?'. היא אמרה, 'לא, אני עושה את 'ספיידרמן' (המחזמר בברודוויי, י"ב), שאחר כך היה פלופ. לדעתי אני קיללתי אותה".
אחרי 7 באוקטובר ארצי התלבט איך ממשיכים. "הג'וקר, שמשחק מיכאל מושונוב, שואל אותי: 'אתה תדבר על מה שקרה?", סיפר ארצי, "ואני אומר לו 'כן'. איך שאני מתחיל לדבר על זה, אני מתחיל לבכות, ואני לא מרחיב. אני אומר לו: 'מה שקרה לא קרה אף פעם. אתם מבינים אותי, נכון?'. אז אתם כבר מבינים ששאול הוא בעצם מודרני. אפילו השחקנים שהתחילו לקרוא את המחזה, התחילו להגיד לי, 'וואו, זה עלינו'".
מתוך "שאול"
(צילום: עידו ארז)
כשצחי הלוי שר "האם אנחנו ניצלים מסכנה?" מתוך השיר "ליל קיץ מוזר", שהבית האחרון שלו כולל שורות כמו "הנרצחים צורחים/ תפסיקו עם הרציחות/ האוהבים/ נושכים שפתיים/ בחצות/ ליל קיץ מוזר/ אנחנו שוב זקוקים לשיר ונחמה", לכולם באולם ברור שאנחנו זקוקים לנחמה גדולה במיוחד אחרי ההודעות שהגיעו באותו רגע על הפיגוע הקשה בירושלים.
על צחי הלוי לתפקיד הראשי ארצי זמם כבר מזמן. את ניצה שאול ארצי זכר לטובה עוד מהימים בהם שירתה בלהקת פיקוד מרכז והוא בלהקת חיל הים. לצד אלי דנקר כבר שיחק בעבר בסרט לא מי יודע מה מוצלח. "אלי הגיע לאודישן, והוא קרע לנו את הצורה", הוא מספר. "באלישע בנאי אני מאוהב מההתחלה. כלומר, אני מאוהב באבא שלו, אבל בדרך כלל, כשיוצא משהו מהאבא, אז אני מתלהב מזה גם כן".
"שלמה ואני דיברנו כבר מזמן על ההצגה ומאוד הסתקרנתי", אומר הלוי. "כששמעתי שהמוזיקה כל כך עשירה וטובה, וגם הסיפור מקסים, שמחתי שהתפקיד שלי. יצא לי כבר לעשות את כל התפקידים במחזות זמר, החל מקורוס ועד לתפקיד הראשי. זאת יצירה מדהימה עם שירים יפהפיים. סיפור על דמות שהיא טראגית ויש בה כל כך הרבה עומקים ורבדים. התפקיד שלי הוא ללא ספק חלומו של כל שחקן".
איך המחזמר הזה מהדהד לישראל 2025?
"מה שמדהים בסיפורים התנ"כיים הוא שהם תמיד אקטואליים. כל אחד יכול לקחת אותם למקומות שלו. הם מתעסקים בשאלות כמו מה קורה עם כוח, שלטון ושררה, מה קורה כשאתה נמצא הרבה זמן בעמדות כוח, מה קורה וכמה האחדות של העם חשובה. יש פה המון אלמנטים שמתקשרים עם המציאות של ימינו. אחד מהאלמנטים שאנחנו מאוד מנסים להכניס למחזמר הוא הרצון להפיח הרבה תקווה, נחמה, צחוק והומור. אפשר יהיה לצאת מהמחזמר הזה עם אופטימיות, ראייה קדימה וזיק של אור".
הנחית במוצ"ש האחרונה את העצרת בכיכר החטופים.
"אני לא יכול לשים את האצבע על זה במדויק, אבל כל מה שחווינו ב-7 באוקטובר נמצא כאן בצורה כזאת או אחרת. באופן כללי אין לנו פריבילגיה לאבד תקווה, בלי שום קשר להצגה כזאת או אחרת. אני מקווה שאנשים יבואו, ייהנו, וייצאו עם תחושה אופטימית. אנחנו לא עושים מחזות זמר שיזכירו לנו את החטופים. זה נושא שצריך לדבר עליו יום-יום, עד שהם יחזרו הביתה. אני מצפה לעוד יותר אנשים שיבואו לתמוך במשפחות החטופים. זה הדבר הכי חשוב כרגע".
"זאת הפעם הראשונה שאני עושה מחזמר ואני מת מפחד", אומר מיכאל מושונוב. "שנים אמרתי לעצמי שאני לא אעשהמחזמר, ואז שלמה ארצי הזמין אותי לאודישן. באתי והיה בינינו קליק. המחזמר הזה הוא פשוט מסע מדהים".
איך עבדת על הדמות שלך?
"זה משהו שאנחנו בונים אותו לאט-לאט, תוך כדי תנועה. שלמה כתב הצגה מדהימה שיש בה את כל מה שקיים בעם שלנו - המון צחוק והומור, בצידו של כאב גדול. הג'וקר גם מחייך וגם בוכה. יש בהצגה משפטים שנכתבו כבר לפני המון זמן שבאופן קסום מרגישים כאילו הם מדברים לגמרי על היום. המחזה מתעסק בין היתר בקרע שיש בעם ובכאב העצום של האובדן. יש בו משפט שאומר: 'מי שלא יחזור היום, הלוואי ויחזור מחר'. המשפט הזה נכתב לפני כך וכך שנים, אבל איזו רלוונטיות מדהימה יש לזה היום. מה שמקסים בכתיבה של שלמה הוא שהיא כל כך מקורית וכל כך שונה באופן שבו הוא כותב שירים".
כמעט לא כותבים היום מחזות זמר מקוריים.
"אני חושב שיש פה משהו שאתה מרגיש שהוא שונה וחלוצי. כשכותב את זה מישהו כמו שלמה ארצי זה הופך אותו למשהו היסטורי. אני חי את התיאטרון כל החיים מהבית. סבתא שלי הייתה מורה לפיתוח קול, והיא הייתה הורגת אותי על האופן שבו אני מתנהל בווקאליות שלי, אבל אני מרגיש שזאת הזדמנות של פעם בחיים, ואני מאושר מהזכות לעבוד עם ששון, שלמה, יניב ליאור וכל מי שנמצא פה בקאסט. אלו אנשים שרק להיות איתם זה מעיף אותך למעלה".
4 צפייה בגלריה
איתו שיחק ארצי בסרט לא מוצלח. אותה זכר לטובה מהלהקה הצבאית. אלי דנקר וניצה שאול, מתוך הפרזנטציה של "שאול"
(צילום: יאיר אבלסון)
45 שנה אחרי שהחל לעבוד עליו, מגיע זמנו של המחזמר "שאול" להגיע לבמות - ושלמה ארצי, אייקון מוזיקלי, גילה שהוא בעצם עלינו, כאן ועכשיו. "מה שמדהים בסיפורים התנ"כיים הוא שהם תמיד אקטואליים", מחזק צחי הלוי שמגלם את שאול המלך, "כל אחד יכול לקחת אותם למקומות שלו - מה קורה עם כוח, שלטון ושררה, מה קורה כשאתה נמצא הרבה זמן בעמדות כוח"
איך ההצגה מתייחסת למציאות הישראלית כיום?
"אין אמירה מובהקת עליה, אבל יש הכרה במציאות הזאת ובפרדוקס שאנחנו חיים בו בחיים הפרטיים ובכלל, בין הכאב, השכול והמוות לבין השאיפות שלנו כבני אדם. הוא כתב על מה שקורה לנו פה וגם על החיים שלו כאמן. כמו שבכתיבה של שלמה הסיפורים הם אישיים ואסוציאטיביים, גם המוזיקה היא כזאת".
שאול לא רוצה לוותר על השלטון. זה מזכיר במשהו את מה שקורה היום?
"אני לא חושב זה אחד לאחד. זה נוגע ברצון של האדם לקריירה גדולה, להיות האחד והיחיד - רצון שנידון לכישלון".
"שלמה קרא לי לפני חמש שנים", מספר אלישע בנאי. "נפגשנו באיזו מסדרון, והוא אמר לי: 'יש לי תפקיד בשבילך. דבר איתי'. מאז עברו חמש שנים, ופתאום שהוא שוב התקשר. אני צריך לארגן את המוח שלי ולהבין שאני צריך גם לרקוד כאן, גם לנגן וגם לשיר ביחד. אני יודע לעשות קצת מכל דבר, לא ממש נהדר, אז פתאום לשלב את הכל ביחד זה מאוד אינטנסיבי. ברמה המוזיקלית אנחנו נמצאים פה עם כל הצוות של שלמה - גיל פלדמן המפיק המוזיקלי ולואי להב - והשפה המוזיקלית היא מאוד כיפית. האנרגיה מאחורי המחזמר היא מאוד רוקנ'רול. דבר שאני מכיר".
המחזמר מזכיר לך את המציאות כיום?
"אני חושב שאפשר לרפרר כמעט כל דבר למציאות שלנו. אנחנו חיים במקום מאוד קשה, שיש בו הרבה רע והרבה טוב. בדיוק הייתה לי שיחה עם שלמה, שאמר לי: 'אני מרגיש שיש המון שכול בתוך הדבר ואני רוצה שיהיה טיפה יותר אור ביצירה'. אמרתי לו שאחד הספרים האהובים עליי זה 'שר הטבעות'. כשיש הרבה חושך ויש נקודת אור קטנה, היא נורא בולטת. המציאות שלנו לא קלה, אבל יש לנו הרבה נקודות אור שאני משתדל לקום בבוקר ולהסתכל עליהן – כמו האנשים המדהימים שחיים פה".
שלמה ארצי סיפר ליניב ביטון על המחזה לפני 15 שנים. "הוא אמר, 'אני הצעתי ליניב ביטון את התפקיד עוד לפני שהוא היה יניב ביטון'. כשההצעה הגיעה עכשיו אמרתי אוקיי. תראה איזו רביעיית מספרים סידרו לי – כולם ענקים לידי".
שיחקת כבר במחזות זמר?
"לא, מלבד בבית הספר למשחק. היה לי עכשיו את 'גחלת נעורים' של יהודה חן שהגעתי איתו לפארק הירקון. מאוד מרגש אותי להיות בהפקה הזאת – זה אירוע, מוזיקה, קונצרט רוק. אני בעיקר נהנה מהשירים. גם שלמה אומר שזו המוזיקה הכי טובה שהוא כתב בחיים, ואני חושב שהוא צודק. זו פשוט מוזיקה מרהיבה ומגוונת. אתה שומע אותה פעם אחת, ומיד מזמזם את זה כל היום".
זה רחוק מ"היהודים באים".
"זה לא סאטירה כמו 'היהודים באים', אבל אני חושב שכל הסיפורים הטובים - בטח אלה של ספר מלכים, שיש בהם קנאות, מאבקי שלטון - נכונים לכל תקופה. אנחנו חיים בתקופה של כמיהה למלך, ואני חושב שיש הרבה רגעים שאתה שומע את זה ואומר, 'זה על עכשיו'".
כשניצה שאול שמעה את שני השירים ששלמה ארצי שלח לה להתרשמות, היא לא היססה. "כששמעתי את שני השירים האלה התאהבתי", היא אומרת. "זאת הייתה מוזיקה וטקסטים שלא שמעתי עד אז, ואמרתי שאני באה. קיבלתי בונבוניירה ליד שכיף לנעוץ בה שיניים. אני המאמא של העיר - אישה חזקה שאומרת מה שהיא חושבת. ומוכנה להגן על כל אנשי העיר המסכנים שסך הכל רוצים לחיות בשקט, ולקום בבוקר לעולם שכולו טוב. יש במחזה כמיהה לשלום ולשקט, לעולם אחר, בלי רוע. לצערי המציאות העכשווית נוראית. אנחנו קמים מדי בבוקר ומתפללים שכל היום הזה יעבור בשלום, ושנלך לישון בשקט, אבל אנחנו לא הולכים לישון בשקט. אנחנו מחכים שהחטופים יחזרו ושיהיה לנו שקט ושלווה".
"התקשרו אליי וביקשו שאבוא לאודישן, וזה היה חלום שהתגשם", אומר אור עמרי ברוקמן, שמגלם את יהונתן. "זאת זכות גדולה לשחק במחזמר של שלמה. הוא בן אדם שאני שומע אותו יום-יום. אני בא בבוקר על הקורקינט ושמע את השירים שלו, ואז פוגש את הבן אדם".
דוד ויהונתן לא הגשימו את האהבה שחלמו עליה. זה מוכר לך?
"אני כרגע חווה פרידה. אני לא יודע אם זה פספוס, אבל אני לוקח את האמוציות שלי לתוך הדבר הזה. אהבה כמו זו שבין דוד ויהונתן לא יצא לי לחוות. ההורים שלי חווים לשמחתי אחת כזו".
