השחקנית והזמרת שושיק שני, אלמנתו של הזמר אריק לביא, הלכה לעולמה היום (שבת) בגיל 91, כשלצידה בנותיה, נועה ויעל. "אין מי שלא אהב אותה", סיפרה בתה נועה ל-ynet, "היא הייתה אישה חד פעמית. לפני ארבע שנים גילו אצלה סרטן ריאות והיא החליטה שהיא לא מטפלת בו. היא אמרה לנו, 'אני אחיה בטוב כמה שאוכל'. והיא חיה כמו מלכה. היא אמרה לנו שאבא אמר לה שהיא תמות בגיל 90, ושהוא מחכה לה בזרועות פשוטות. לפני שבוע היא התחילה להרגיש לא טוב. התברר שהריאה קרסה. אתמול בערב, לפני שהיא הלכה לישון היא קרעה אותנו מצחוק. היא תכננה את המוות שלה לפרטי פרטים. כשהיא התחילה להרגיש רע, התרופות הונחו על השולחן שלידה. היא אמרה, זה לא אסתטי. היה חשוב לה שהמדינה תשרוד. היא אמרה שהיא חייבת לשרוד ושהאנשים חייבים להיות ישרים ולנהוג ביושר". הלווייה ביום ראשון בשעה 18:00 בבית העלמין ירקון (שער חסד), שם היא תיקבר מעל קברו של לביא.
תיאטרון הבימה ספד לשחקנית ברשתות החברתיות: "שושיק שני הייתה מהשחקניות הבולטות והאהובות בתרבות הישראלית. לאורך עשרות שנים יצרה והופיעה בתיאטרון, בקולנוע ובטלוויזיה, והותירה אחריה מורשת אמנותית עשירה וחותם משמעותי על דורות של יוצרים וקהל. בתיאטרון הלאומי תיזכר שושיק שני גם בזכות השתתפותה בקומדיה המצליחה 'הו הו יוליה', שכתב וביים אפרים קישון. בהצגה, שעלתה בהצלחה רבה, שיחקה לצד בעלה אריק לביא ויהודה אפרוני, והביאה אל הבמה את הקסם, ההומור והנוכחות הייחודית שאפיינו אותה לאורך הקריירה".
"חברתי היקרה, שושיק שני, הלכה לעולם אחר", נפרדה ממנה ג'וזי כץ, "אני מכירה אותה מ-1962, כשבעלי, שמוליק, הכיר לי אותה ואת בעלה, אריק לביא. מהרגע הראשון נוצר בינינו קשר מיוחד, ובמשך יותר מ-60 שנה היא הייתה אחת הברכות הגדולות בחיי.
"שושיק תמיד הייתה שם בשבילי. כשנולד בני הראשון וחזרתי מבית החולים, גיליתי שהיא כבר הביאה עריסה, חיתולים ובגדי תינוק. אפילו לא הייתי צריכה לבקש. כזו היא הייתה. מתחשבת, נדיבה ותמיד דאגה לאחרים לפני שחשבה על עצמה... היא הייתה חכמה, שנונה, מצחיקה ומלאת חמלה. היא אהבה את משפחתה, אהבה את ישראל ואהבה את תל אביב. היא הייתה מסורה בכל ליבה לבנותיה ולנכדיה, שאותם אהבה כל כך. אין לי מילים לתאר כמה אתגעגע אליה. כולנו נתגעגע".
שני נולדה בשם שושנה שפרונג בתל אביב, וכבר בילדותה החלה לעלות על הבמות ולמדה משחק בבית הספר שהקימו יוסף וימימה מילוא בתיאטרון הקאמרי. "עליתי על הבמה כבר בבית ספר היסודי", היא סיפרה בריאיון ל-ynet ב-2023. "ארגנתי שם חוגים דרמטיים, ומגיל צעיר מאוד היה בי את הרצון להיות שחקנית. אמא שלי גם טיפחה את זה כי היא בעצמה הייתה שחקנית מתוסכלת שברחה מהנאצים בגרמניה. לפני זה היא הייתה בתיאטרון של צעירים, וכשהגיעה ארצה היא כמובן לא ידעה את השפה".
שושיק שני | פרויקט ״דור הזהב״
(צילום: ירון שרון)
את לביא הכירה בהיותה בת 17 בלבד, כשלמדה בתיאטרון הנוער של אליעזר אנסקי והוא היה שחקן בקאמרי בתחילת דרכו. למרות רכילויות רבות שנשמעו על הזוג - השניים היו יחד עד לפטירתו ב-2004. "כשהתחלתי ללמוד בבית הספר של הקאמרי, הוא היה שם בשנה ג' ואני בשנה א' וזיהיתי אותו, ומפה התחיל הרומן", היא סיפרה באותו ריאיון. "אורי זוהר היה אומר עלינו שאנחנו ההצגה הכי טובה בארץ. בגלל כל מיני מריבות וכל מיני השלמות - הכול היה בחוץ, בכסית. בכלל, כל העולם הזה היה בחוץ לגמרי - של כל מיני, כמו אלתרמן עם רחל מרכוס וצילה בינדר, שהייתה המאהבת שלו. הכול היה בחוץ, התיאטרון היה בחוץ, החיים היו תיאטרון. זה היה ככה אצל כולם אז, חלק מהחיים".
שושיק שני ואריק לביא
(צילום: שאול גולן)
כשהתגייסה הצטרפה שני ללהקת הנח"ל, ולאחר שחרורה שבה אל הקאמרי ובין ההצגות בהן שיחקה נמנות "הנפש הטובה מסצ'ואן", "הוא הלך בשדות", "הנסיכה איבון" ו"אלוף הבונים". אחד משיאי הקריירה שלה היה כששיחקה את בת הטוחן במחזמר "עוץ לי גוץ לי" בקאמרי, שעלה בשנות ה-60 ועד היום מדובר בהפקה שרצה הכי הרבה שנים בישראל. "בחזרות לא הבנו כלום, אבל בחזרה הגנרלית - כשגם אברהם שלונסקי, המחזאי, היה וכל המנהלים - פתאום שמענו כאלו מחיאות כפיים, והבנו שיש לנו הצלחה ביד. בשלב החזרות חשבנו 'מה זה צריך להיות?', גם העברית הזאת של שלונסקי, שהייתה גבוהה", היא נזכרה בריאיון בהפקה שבה שיחקה לצד לביא.
בשנות ה-50 נסע הזוג לניו יורק, שם למדה משחק אצל אוטה האגן. לאחר שובם לארץ עלו עם מופע הבידור המצליח "הוא והיא" שכתב אפרים קישון, שגם כתב להם בהמשך את "הו הו יוליה". כמו כן, העלתה עם לביא ערב משירי ברטולט ברכט והקליטה את תקליטי הילדים "טפשוני רוני", "שושיק שני שרה ומספרת: יעל מטיילת", "סיפורים שענת אוהבת במיוחד" ו"החתול שמיל".
רבקה זוהר (מימין) ושושיק שני
(צילום: שאול גולן)
למרות ההצלחה, בשנות ה-50 לחייה החליטה שני לרדת מהבמה, והמשיכה לשחק מול המצלמה בלבד. ברזומה שלה נמנים שלל סרטים וסדרות מצליחות, כמו "חדווה ושלומיק", "מבצע יונתן", "חור בלבנה" של אורי זוהר, "המובטל בטיטו" לצד זאב רווח ובעלה, "סוסעץ", "לצוד פילים". "ההחלטה לרדת מהבמה התקבלה בגרמניה, שיחקנו שם הרבה", אמרה ב-2023. "פתאום אמרתי, 'כשאני חוזרת ארצה - אני גמרתי עם תיאטרון'. זה לא שימח אותי יותר, ואת לא יכולה לעשות עבודה שלא משמחת אותך. אין לזה תוצאה טובה. יש שחקנים שאומרים 'אני רוצה למות על הבמה' - זה לא המקרה שלי. אני פשוט גם לא הייתי צריכה יותר מחיאות כפיים, וברגע שאין את הרצון הזה - אז מה אתה מחפש שם?".
מימין: יעל לביא, שושיק שני וד"ר נועה לביא
(צילום: איליה מלניקוב)
בשנים מאוחרות יותר שיחקה גם בסדרות "שנות ה-80", "סטוקהולם", "בנות הזהב", "סטוקהולם", "אבא מטפלת" ו"שנות הירח". בשנת 2016 זכתה בפרס השחקנית הטובה ביותר בפסטיבל הסרטים בסרייבו, בעבור השתתפותה בסרט "החלון".
היא הותירה אחריה כאמור שתי בנות, נועה ויעל, ונכדים.
