בלילה שלפני הפגישה הראשונה עם הרקדנית שצוותה לו ב"רוקדים עם כוכבים", רומי (לרקדניות יש רק שם פרטי), חלם שחר טבוך שהם עובדים על ריקוד לקול צלילי "השם יתברך תמיד אוהב אותי", בסגנון שהוא קרא לו "צ'ה צ'ה חסידי". החלום של טבוך התגשם - הם באמת צוותו יחד והריקוד הראשון שלהם, שהעניק להם את המקום הראשון בתוכנית הראשונה ששודרה אמש (א') בקשת, הציב אותם בראש הטבלה. טבוך הוא מזיגה מעניינת שמשקפת זן חדש-ישן של סלבריטאי דת מתחזקים, אנשים שמתקרבים לדת עם סממנים חיצוניים ופנימיים לפי בחירתם, אבל לא נותנים לה להפריע לזהות המקורית שלהם, גם כשעל הנייר, לפי הספר, יש התנגשות ברורה בין השניים.
מתוך "רוקדים עם כוכבים"
(באדיבות קשת)
טבוך הוא כוכב פופ ושחקן ("שבאבניקים", והוא ניסה להתקבל ל"רוקדים עם כוכבים" כבר שלוש שנים, אגב). הוא גיי, הוא רקד לצלילי שיר חסידי כשהוא לבוש בציציות מתנפנפות אבל לא הייתה לו שום בעיה עם התלבושת החושפנית של השותפה שלו, עם הקרבה החושנית של הריקוד או עם תנועות אגן מחטיאות. בערב של אסקפיזם מרוכך כמו "רוקדים עם כוכבים", ריאליטי משפחתי ונטול קצוות משוננים, טבוך הוא אותו שעטנז ידידותי של תרבות דתית וחילונית, חמוד למראה ונוח לחיבוק עם קונפליקטים מעוררי אמפתיה. לא משהו שיגרה את בלוטת האגרסיות שלכם.
אני מודה שהתגובה הראשונית שלי הייתה התנגדות - סליחה, לדת יש חוקים. אתה דתי או לא? למה שתהנה מכל העולמות? אבל במחשבה שנייה, אדרבא, שיהנה. יכול להיות שטבוך הוא צורת קיום פלורליסטית שכדאי לנו דווקא לעודד, ואולי הוא אפילו מחזיק את המפתח לדיאלוג החדש. אם האלוהים של טבוך תומך בגייז ומקבל אותם, על אחת כמה וכמה שנתמוך בו גם, במיוחד כשהוא באמת רוקד מאוד יפה, ושהוא הגשים את החלום והפנטזיה של כולנו - חוויה מתקנת לתיכון. אז שחר, קיבלת צ'אנס. בהצלחה לך, מצידי אתה יכול לדמיין שאתה רוקד עם אלוהים, הנסיכה הקסומה או דארת' ויידר, ואני מקווה שגם השם יתברך ימשיך לאהוב אותך כמו שהוא אוהב כוכבי ריאליטי אחרים.
חוץ מטבוך פיזזו או יפזזו על הרחבה בעונה הזאת ספורטאים בכירים כמו מורן סמואל, פיטר פלצ'יק ושגיא מוקי, שצריך לשחרר קצת את האגן, עומר נודלמן, עדן סבן וקארין עליה, טיילור מלכוב והאקס שלה, בן זיני יתחרו זה בזה בפרק הבא, בגזרת ה-40 פלוס ישנם איריס קול, סיגל שחמון ושי אביבי, מהמשחק הגיעו עידן אלתרמן, רוני דלומי, אלונה סער, אמיר שורוש ("קופה ראשית") הוא הליהוק המפתיע לצד בן יוסיפוביץ' ("על הספקטרום"). אל פאנל השופטים הצטרפה בעונה הקודמת לאה ינאי, שמוכיחה את עצמה כשופטת דעתנית ומגוונת, יחד עם אלי מזרחי, דוד דביר ואנה ארונוב, וייאמר לזכותם שהם מצאו דרך נפלאה להחמיא למתמודדים ולהרים להם (כמעט) בלי להשמע מלוקקים או לא אמינים, ועדיין לתת ביקורת רלוונטית, שאני מניחה שאחוז אחד מהצופים גם אשכרה מבין.
על כל אלה מנצחת לוסי איוב, בהגשתה הדבשית (אישית הייתי דוחפת אותה בעדינות לגרסה הקצת יותר מחודדת שלה אבל אי-אפשר לקבל הכול), ומעל הכל מרחפת רוחו של "הזמר במסיכה", שעולה השבוע ומתכוונת לתת פייט ל"אח הגדול" של רשת. שהשם יתברך יאהב אתכם גם, ואמן שכל החטופים יחזרו הביתה במהרה ונוכל גם להירגע מהשילוב המטריד הזה בין נצנצים וסיכות צהובות.
