אהרן עמרם, מגדולי זמרי תימן, הלך לעולמו בגיל 86. הלווייתו התקיימה היום (ראשון) בבית העלמין ראש העין.
לאורך הקריירה הוציא עמרם כ-150 תקליטורים, בהם הקלטות של נעימות מתוך תפילות וספרי תורה, וזכה בפרסים רבים. בין השאר זכה בפרס מיוחד מטעם דירקטוריון אקו"ם למלחין ומשורר על שימור מורשת השירה התימנית. ב-2020 זכה בפרס שר ההשכלה הגבוהה על מפעל חיים ותרומה משמעותית בתחום התרבות היהודית בישראל.
בנו, הזמר לירון עמרם, ספד לו בפוסט שפרסם ברשתות החברתיות: "ברוך דיין האמת. אבי ומורי פאר העדה אהרן עמרם נפטר מן העולם. ערב חג השבועות אתה עולה אל השמיים מלווה במלאכים. אין מילים לתאר את הכאב. לנצח אוהב אותך, אבא".
אהרן עמרם נולד בצנעא לרומיה ולשלמה וב-1948 עלה לישראל עם משפחתו, במסגרת מבצע "על כנפי נשרים". "אני לא שוכח עד היום את הבוקר הראשון בישראל", סיפר בריאיון לאבי שושן ב-ynet לפני כעשור. "ימים ספורים לפני עלייתנו לארץ עוד ישנתי במיטה מפנקת עם שמיכה חמה ופתאום מצאתי את עצמי מתעורר באוהל קר כשמסביבנו רק קוצים ודרדרים שהיו יותר גבוהים ממני. חברים של אבי הקניטו אותו: 'הנה ארץ ישראל שלך' כי הוא היה זה שדחף ועודד לעלייה לארץ הקודש - אבל כולנו הרגשנו שהגענו למדבר בסוף העולם". את שירותו הצבאי עשה עמרם בחטיבת גולני.
עמרם סומן עוד בילדות במעברה כבעל כישרון יוצא דופן, בהמשך החל להקליט את שיריו, שבמרוצת השנים הפכו לקלאסיקה של השירה התימנית: "ישקף אלוהים", "דרור יקרא", "אם ננעלו", "גלבי" ורבים אחרים. "למרות שמהשירים שלי נהנו קרוב למאה אלף תימנים, אף אחד מהשדרנים לא השמיע אותי", סיפר בריאיון. "כששאלתי אמרו לי שאני משתמש בכלים כמו תוף ופח וזה לא אותנטי. הסברתי להם שכך ניגנו בבית המקדש. בזמנו נפגשתי המון באולפן ההקלטות עם ג'ו עמר והבנתי את התסכול העמוק שלו, למרות שיחסית אליי, אותו כן השמיעו".
במשך השנים, החל עמרם לקבל בכל זאת הכרה ליצירתו. בשנת 1963 נבחר על ידי שרת החוץ גולדה מאיר לייצג את ישראל במופע שצולם ל-BBC בלונדון, יחד עם "שלישיית גשר הירקון" ושושנה דמארי. עמרם סיפר: "היינו אריק, בני, יורם ושושנה והיה כיף גדול. שושנה ידעה מי אני ואני בתור מעריץ גדול שלה, התרגשתי. היא הייתה אישה מכובדת אבל מצחיקה. דיברנו בתימנית מאחורי הקלעים והיא גם הייתה הראשונה שהקליטה את 'אם ננעלו'".
על שיריו של עמרם גדלו דורות של מבצעים, החל מעפרה חזה ז"ל, זהר ארגוב ז"ל, אחינועם ניני, יזהר כהן ואביהו מדינה, ועד לציון גולן שנחשב לממשיך דרכו. על סיפור ההיכרות עם חזה סיפר: "גרתי אז בפתח תקווה ועפרה הגיעה אליי הביתה. היא סיפרה בתוכנית טלוויזיה שהתארחה בה שההורים שלה פותחים את מוצאי שבת עם אלבומים שלי ורוקדים. היא ישבה איתי ימים ארוכים והדרכתי אותה כיצד לבצע נכון את השירים ומה המשמעות שלהם.
"עפרה ידעה לתת לי כבוד בחזרה ולרגע לא שכחה אותי ולכן איתה כבר לא עניין אותי הכסף כי התרגשתי ושמחתי בשבילה. בזכותה השירה התימנית התפרסמה בכל העולם וחצתה גבולות. תמיד הכירו את השירים שלי בקרב בני העדה, היא גם הכניסה את הסגנון הזה לארצות כמו גרמניה, הולנד וברזיל וראיתי בכך המשך ישיר לעשייתי".
ההתעלמות התקשורתית ממנו הייתה עבור עמרם פצע במשך שנים. "התקשורת הישראלית לא שאלה מי מאחורי המילים והלחן של השירים ואפילו כשהיא הגיעה לגראמי לא דיברו איתי", סיפר. "פעם אחת לא עשו עליי תוכנית או ריאיון בטלוויזיה הישראלית. עפרה הייתה כל כך רגישה לזה שכל פעם שיכלה היא הזכירה אותי ואפילו ביקשה לראיין אותי במסגרת ספיישל שהיה בזמנו בערוץ 1, רק כדי לתת לי במה והכרה. אישתי שולחת עד היום מכתבים לטלוויזיה ולעיתונות כי לה זה יותר חשוב מאשר לי", שיתף ב-2012. באותו ריאיון הדגישה אשתו שרה כי "אהרן משאיר פה מפעל חיים שיישאר לדורי דורות".
"כשאבא שלי עמד על הבמה זה היה כמו פרנק סינטרה. אצילי", אמר עליו בנו לירון עמרם בריאיון ב"7 לילות" משנת 2017. "ובעולם מתוקן, זה מה שהוא היה הופך להיות. כל החיים אנשים הרוויחו על הכישרון שלו. ראיתי את כולם גוזרים קופונים עליו. וזה חלק מהמשא שיש עליי: להביא את השם שלו והתרבות שלנו, שהיא לא פחות עמוקה מכל אחת אחרת, לפרונט".
