הסערות של רולינג - הסיפור שאינו נגמר: על אף התבטאות מפויסת יחסית מצד אמה ווטסון בנוגע לג'יי קיי רולינג, מחברת ספרי "הארי פוטר" עלתה למתקפה וכינתה אותה "בורה". בריאיון שנתנה בשבוע שעבר לפודקאסט של ג'יי שטי, השחקנית שגילמה את הרמיוני בסדרת סרטי "הארי פוטר" דיברה על הקשר שלה עם רולינג, כשברקע ההתבטאויות של הסופרת נגד הקהילה הטרנסית, כשבין היתר טענה כי "אין ילדים טרנסג'נדרים", וכי אנשים לא יכולים להיוולד "בגוף הלא נכון". ווטסון שיתפה כי למרות חילוקי הדעות, היא אוהבת את רולינג ומוקירה את מערכת היחסים שהייתה ביניהן: "אני מקווה שאנשים שלא מסכימים עם הדעה שלי יאהבו אותי, ואני מקווה שעדיין אפשר לאהוב אנשים שאני לא בהכרח חולקת את אותה הדעה איתם".
4 צפייה בגלריה
מוקירה את מערכת היחסים שהייתה ביניהן. ג'יי קיי רולינג ואמה ווטסון
(Vittorio Zunino Celotto / Staff, Stuart C. Wilson / Stringer ,Getty Images )
רולינג לא התרגשה מהמחווה, ופירסמה אתמול (שני) ברשת ה-X (לשעבר טוויטר) ציוץ ארוך נגד השחקנית: "לאמה ווטסון ולקולגות שלה יש כל זכות לאמץ את האידיאולוגיה של זהות מגדרית. אמונות כאלה מוגנות על פי חוק, ואני לא הייתי רוצה לראות אף אחד מהם מאוים באובדן עבודה, באלימות או במוות בגללן. עם זאת, אמה ודניאל (רדקליף, שגילם את פוטר) בפרט הבהירו במהלך השנים האחרונות שהם סבורים שהקשר המקצועי שלנו בעבר מקנה להם זכות - לא, אפילו חובה - לבקר אותי ואת דעותיי בפומבי. שנים אחרי שסיימו לשחק ב'הארי פוטר', הם ממשיכים להתנהג כאילו הם דוברים בפועל של העולם שאני יצרתי".
רולינג שיתפה כי במשך שנים דחתה הצעות של עיתונאים להגיב על התבטאויותיה של אמה בקשר אליה ולדעותיה, מפני שעדיין הרגישה אחריות כלפיה ולא רצתה לגרום לרדיפתה: "כשאת מכירה אנשים מאז שהיו בני עשר, קשה להשתחרר מהרצון להגן עליהם. עד לא מזמן לא הצלחתי להתנער מהזיכרון של ילדים שהיו זקוקים לעידוד עדין כדי לדקלם את הדיאלוגים שלהם באולפן קולנוע מפחיד וגדול".
4 צפייה בגלריה
"כשאת מכירה אנשים מאז שהיו בני עשר, קשה להשתחרר מהרצון להגן עליהם". מתוך "הארי פוטר"
(צילום: Warner Bros. Ent.)
נקודת המפנה בקשר של רולינג עם ווטסון הגיעה בטקס פרסי הבאפט"א בשנת 2022, כאשר האחרונה כונתה "מכשפה" כקריצה לתפקידה בסרטי "הארי פוטר". כשעלתה על הבמה, ולאות תמיכה בקהילה הטרנסית וכעקיצה כלפי דעותיה של רולינג, ווטסון אמרה: "אני כאן בשביל כל המכשפות" - כשהדגישה את המילה "כל". בציוץ שכתבה, רולינג שיתפה כי מה שפגע בה יותר מנאומה של אמה, היה העובדה שהאחרונה ביקשה למסור לה פתק שכתבה, עם המשפט "אני כל כך מצטערת על מה שאת עוברת" - זאת בשעה שלווטסון יש את מספר הטלפון שלה: "זה היה בתקופה שבה איומי המוות, האונס והעינויים כלפיי הגיעו לשיא, בזמן שבו נאלצתי להחמיר משמעותית את אמצעי האבטחה שלי והייתי חרדה ללא הפסקה לשלום משפחתי. אמה בדיוק שפכה עוד דלק למדורה בפומבי, ובכל זאת חשבה שמשפט אחד של דאגה מצידה ירגיע אותי ויוכיח את טוב ליבה".
בציוץ, רולינג פנתה לווטסון והאשימה אותה בפינוק ובניתוק: "כמו אנשים אחרים שמעולם לא חוו חיים בוגרים ללא כרית הביטחון של עושר ותהילה, גם לאמה יש מעט מאוד ניסיון בחיים אמיתיים והיא אינה מבינה עד כמה היא בורה. היא לעולם לא תזדקק למקלט לנשים. היא לעולם לא תאושפז במחלקה ציבורית מעורבת... 'השירותים הציבוריים' שלה הם חדר יחיד עם שומר מחוץ לדלת. האם היא נאלצה להתפשט בחדר הלבשה מעורב חדש בבריכה עירונית? האם סביר שתצטרך אי פעם מרכז סיוע לנפגעות אונס במימון המדינה שלא מתחייב לשירות לנשים בלבד? אני לא הייתי מולטי-מיליונרית בגיל 14. חייתי בעוני כשכתבתי את הספר שהפך את אמה למפורסמת. לכן, מתוך הניסיון האישי שלי, אני מבינה מה המשמעות של הרס זכויות הנשים שבו אמה משתתפת בהתלהבות עבור נשים ונערות שאין להן את הפריבילגיות שלה".
רולינג שיתפה כי הסיבה שהחליטה לשתף הכול היא דווקא הצביעות של ווטסון בריאיון האחרון: "האירוניה הגדולה ביותר היא שאם אמה לא הייתה מחליטה בריאיון האחרון שלה להצהיר שהיא אוהבת ומוקירה אותי - שינוי כיוון שאני חושדת שאימצה כי הבחינה שגינוי מוחלט שלי כבר אינו אופנתי כפי שהיה - ייתכן שלעולם לא הייתי כנה כל כך. מבוגרים לא יכולים לצפות לחבור לתנועת אקטיביזם שקוראת לעיתים קרובות לרצח של חברה שלהם, ואז לטעון לזכותם לאהבתה של אותה חברה, כאילו הייתה למעשה אמם. לאמה מותר, ובצדק, לחלוק עליי ואף לדון ברגשותיה כלפיי בפומבי - אבל לי יש את אותה הזכות, ולבסוף החלטתי לממש אותה".
במקביל לאירועים הללו, באותו ריאיון לפודקאסט הגיבה ווטסון גם לכך ששגריר ישראל באו"ם, דני דנון, כינה אותה לפני כמה שנים "אנטישמית", לאחר שהביעה תמיכה בפלסטינים. "מה שהדאיג אותי בזמנו הוא האופן שבו נעשה שימוש בתווית הזאת", אמרה, "גם עכשיו נעשה בזה שימוש ואנשים לא יכולים לדבר על מה שקורה בביטחון. מנסים לייצר דואליות לפי אנחנו לא יכולים שיהיה לנו אכפת גם מקורבנות של טרור וגם מקורבנות של רצח העם שקורה בפלסטין באותו הזמן. חייבים לאפשר לשני הדברים האלו להיות אמיתיים, צריך שזה יהיה מותר לדאוג למותם של 50 אלף אזרחים, מתוכם 17 אלף ילדים, וגם לדאוג לקורבנות של מתקפת הטרור הנוראית הזו. חייב שיהיה מותר לדאוג לשניהם. לי אכפת משניהם. שיח על זה חייב להיות אפשרי.
