פעם היה לטלוויזיה האמריקאית לוח זמנים ברור: העונה מסתיימת בחודש מאי, הולכים לים וחוזרים בספטמבר לעונה הבאה, שתמיד הייתה לפחות 20 פרקים. עכשיו אנחנו מקבלים בכל שנתיים שבעה פרקים, וזה חייב להילקח בחשבון כשמשאירים את הצופים עם קליף האנגר. בוודאי כזה שחצי מהם יודעים שהוא מגיע ויודעים לאן הוא מוביל, כי הם שיחקו את המשחק שעליו מבוססת הסדרה.
האחרונים מבינינו – טריילר
(באדיבות HBO MAX)
הסצנה האחרונה בעונה השנייה של "האחרונים מבינינו" אכן עשתה את מה שהגיימרים ידעו שיקרה: תיוג זמנה של אלי בסיאטל לפי שלושה ימים נועד להכין את הקרקע, כי עכשיו הסדרה תחזור על שלושת הימים האלה מנקודת מבטה של אבי, עד הרגע שבו היא יורה - או לא - באלי בסוף היום השלישי. בהתחשב בכך שיוצר הסדרה, קרייג מאזין, בונה על ארבע עונות לסיום הסיפור, זה כנראה אפילו לא ממש קליף האנגר ויותר פרק אמצע העונה. רק שהחלק השני יגיע בעוד שנתיים, והשאלה הגדולה היא: האם יהיה לנו אכפת מזה בעוד שנתיים?
זה לא שפרק סיום עונה צריך לשייף הכול יפה, אבל לשלוח צופים לפגרה ארוכה-ארוכה עם השאלה "מה עשתה אבי, דמות שלא כל כך אכפת לנו ממנה, בשלושת הימים האחרונים", זה מתחת לסטנדרטים של קרייג מאזין וניל דרוקמן. וכמו הרבה דברים בעונה הזו, עוד פיסת מחיר שסדרה משלמת על היותה נאמנה לסיפור שכבר נמצא בחוץ, וחלק גדול מצופיה יודע בדיוק מה עומד לקרות.
הדבר היחיד שאכזב קצת יותר מלסיים את העונה בקלוז-אפ על אבי באצטדיון הענק בסיאטל, הייתה סצנה אחת לפני, שבה היא אומרת לאלי, "נתתי לך לחיות ואת בזבזת את זה", ואז נשמעת יריה והמסך משחיר. גם את זה ראינו באינספור סדרות טלוויזיה, ואנחנו כבר יודעים מי ירה בג'יי.אר.
3 צפייה בגלריה
לשלוח צופים לפגרה ארוכה-ארוכה עם השאלה "מה עשתה אבי, דמות שלא כל כך אכפת לנו ממנה, בשלושת הימים האחרונים", זה מתחת לסטנדרטים של היוצרים. מתוך "האחרונים מבינינו" - עונה 2, פרק 7
(צילום: באידיבות HOT, yes וסלקום TV)
כמו רוב פרקי העונה הזאת, גם פרק הסיום היה טוב בפני עצמו. וכמו רוב פרקי העונה הזאת, הוא הרגיש מוזר והרגעים המעניינים ביותר בו היו אלה שבהם אלי מציבה בפני עצמה, או שמישהו מציב בפניה, מראה מוסרית שבדרך כלל היא מתעלמת ממנה עד שהיא לא יכולה יותר.
הפעם הראשונה היא כשדינה מפנה לה את הגב אחרי שאלי מספרת למה אבי הרגה את ג'ואל, ואומרת, "אנחנו צריכים ללכת הביתה". אלי מסכימה ויוצאת עם ג'סי למצוא את טומי, עד שהיא מגלה את הגלגל הענק והאקווריום שבהם אבי נמצאת, ואז, שוב, שוכחת מכל האנשים שאכפת לה מהם, וחמור עוד יותר - האנשים שבאו מג'קסון לסיאטל כדי להציל אותה.
הסצנות של אלי עם ג'סי הן, בקלות, החלקים הטובים ביותר של הפרק. קרייג מאזין הסביר בתחילת העונה כי הנושא של "קהילה" יהיה אחד המרכזיים בה, אבל רק בפרק האחרון הקונפליקט הזה באמת פורץ. כשג'סי מתוודה שהצביע נגד יציאה של חיילים מג'קסון למרדף אחרי אבי, כי הוא חשב על התמונה הגדולה של "הקהילה", מייצרת אלי את אחד המונולוגים הטובים והמגדירים ביותר שלה: "פאק על הקהילה שלך. תן לי לספר לך על הקהילה שלי, הקהילה שלי הוכתה למוות מולי, ואני נאלצתי לראות את זה קורה". ההחלטה באותו רגע לא ללכת עם ג׳סי לעזור לטומי, אלא להמשיך במשימת ההתאבדות שלה לנקום את מותו של ג'ואל, מרגישה כמו הפעם האחרונה שבה אלי הייתה יכולה לעצור את מעגל האלימות, אבל כבר ברור שהיא לא מסוגלת לזה.
3 צפייה בגלריה
הסצנות הכי טובות בפרק. מתוך "האחרונים מבינינו" - עונה 2, פרק 7
(צילום: באידיבות HOT, yes וסלקום TV)
המסע של אלי במים סוערים עם סיאטל ברקע הוא, כמו כל העונה, מופת של מקצוענות טכנולוגית ואפקטים מיוחדים, אבל הוא לא מרגיש אמין במיוחד. וכך גם הדרך בה היא ניצלת בשנייה האחרונה מחבל התלייה של הסרפיטים, אבל זו כן סצנה שמאפשרת להדגיש שוב את הצידוקים ששבטי בני אדם נותנים לעצמם לעשות דברים איומים לבני אדם אחרים. רק כמה דקות קודם אלי רצתה להציל צעיר סרפיטי ועכשיו הם עומדים לחסל אותה, בהוראה של ילד קטן.
איכשהו אלי מגיעה לאקווריום של סיאטל. היא מוצאת את אואן ומל, ומנסה את הטריק הישן שלמדה מג'ואל בעונה הראשונה: דורשת מהם להצביע, כל אחד בנפרד, על מיקומה של אבי, כדי שתוכל לראות אם הם מצביעים על אותו מקום. ג'ואל עשה אותו דבר לזוג שהם פגשו בדרכם לסולט לייק סיטי. אואן שולף אקדח ואלי יורה בו בהגנה עצמית. הוא נהרג במקום ורסיס פוגע במל בצוואר ומוביל לסצנה באמת מחרידה, שבמהלכה אלי לא מסוגלת לבצע חתך בבטנה של מל כדי להציל את התינוק שלה.
טומי וג'סי שוב מגיעים לעזור. סוף-סוף כולם, כולל אלי, מחליטים אכן לחזור הביתה. ואז מופיעה אבי, מחסלת את ג'סי, קפטן וואיומינג, כמה שניות אחרי שהוא ואלי התפייסו, יורה גם בטומי שלא ברור מצבו, צועקת על אלי שבזבזה את ההזדמנות השנייה שקיבלה, ירייה, מסך שחור, סיאטל היום ראשון, להתראות בעוד שנתיים.
3 צפייה בגלריה
להתראות בעוד שנתיים. מתוך "האחרונים מבינינו" - עונה 2, פרק 7
(צילום: באידיבות HOT, yes וסלקום TV)
טובה ככל שהייתה בדרך כלל - ומרהיבה סינמטית באופן שמעט מאוד סדרות טלוויזיוניות היו - העונה השנייה של האחרונים מבינינו לא הצליחה למצוא את שביל הזהב בין נאמנות למשחק, למציאות המעבר למדיום שונה לגמרי. והיא גם העלתה שאלות לגבי לאן הסדרה הזו מיועדת להגיע בסופו של דבר - שוב, שאלות שרק מי שלא שיחק את המשחק שואל. העונה הראשונה הייתה סיפור של גיבורה שיוצאת למסע לצד השני של ארצות הברית, שם היא הייתה אמורה להקריב את עצמה ולהציל את העולם. ואז ג'ואל עשה מה שעשה, פירק הכול, והוציא לדרך מעגל אלימות שאף אחד לא מצליח לעצור. עכשיו אלי - אפשר להניח שהיא לא מתה, בואו לא נגזים - לא יכולה יותר להיות גיבורה.
"האחרונים מבינינו" אכן תמיד רצתה לומר שאין באמת גיבורים, שכל בני האדם יכולים להיות טובים ורעים, מלאי פגמים ואנושיות, אבל לא בטוח שההימור על הסבלנות של הצופים יכול לעבוד בימינו. בחנות הספרים שאליה מגיעים אלי וג'סי כתוב על הקיר:" לכל דבר יש מוסר השכל, אם רק תוכלו למצוא אותו“. יכול להיות שבמקרה הזה מוסר ההשכל הוא: עדיף להציל את האנושות לפני שמגיעים למצב בו סניף של קוסטקו - שבדרך כלל אלפי הקונים שמגיעים אליו נלחמים רק על כל עגלת קניות פנויה - הופך למפקדה של מיליציה אכזרית.
