קיץ. חם באירופה וחם גם פה. לאף אחד אין כוח לטלוויזיה תובענית מדי - ולכן קשת עושה את הדבר המתבקש ומביאה למסך שלכם אנשים שאתם כבר מכירים. אין צורך בדייט ראשון, לא צריך לשמוע שוב את סיפור החיים העגום שלהם או להעמיד פנים שאתם יותר נחמדים ממה שאתם. "מאסטר שף - נבחרת החלומות", שתעביר אתכם את מה שנשאר מהקיץ היא פגישה עם ידיד טוב מהעבר - אולי להיות מישהו שהגיעה לו הזדמנות שנייה והנה התפנתה משבצת מול מזגן, מתמודדי-עבר שהיו מוצלחים למדי אבל לא קטפו את המקום הראשון חוזרים לעשות תיקון, ומקסימום תצטרכו להקשיב למה השתנה אצלם מאז התוכנית שבה הם השתתפו. האם הם הצליחו למנף אותה לקריירה קולינרית? האם הם זנחו אותה ופנו לאפיקים אחרים או שהם פשוט הבינו שמקומם הוא מול המצלמה ושעטו הלאה, אל פורמטי ריאליטי אחרים, כמו ג'קי אזולאי?
מתוך "מאסטר שף - נבחרת החלומות"
(צילום: קשת)
חוץ מאזולאי תוכלו לפגוש בעונה הזאת גם את עדן הראל מעונת ה-VIP, אליהב ששון שהגיע למקום השני בעונה השנייה, בר לוי, ניסים זלייט ואביבה פיבקו. אל דרגש השופטים זימנו הפעם סוג של ממלאי מקום - מיכל אנסקי, יזמית האוכל, שני השפים אבי ביטון ויובל בן נריה, ולחיזוק צירפו אליהם את אייל שני. לפרק הראשון הצניחו את חיים כהן כנערת הגלגל של הזוגות המתחרים בשלב הראשון ומן הסתם יצוצו גם השופטים האחרים של הפורמט הרגיל בהמשך - ישראל אהרוני ורותי ברודו. אי שם באופק הרחוק מתרחשת רעידת האדמה של השופטים בפורמט המקביל של רשת, "משחקי השף", כשיוסי שטרית עזב את השולחן ומושיק רוט הועזב ממנו.
עונות אולסטארס הן פתרון קלאסי עבור הקיץ השומם. הן זולות הרבה יותר להפקה, בהיעדר שלבי האודישנים היקרים; הן מהירות יותר לצילום כי הן מתפרשות על פני פחות פרקים, והן מניבות רייטינג יציב יחסית בזכות הנוסטלגיה והפרצופים המוכרים. כלומר, קשת מניחה שהם מוכרים ושאנחנו זוכרים אותם, או לפחות את הסיפורים שלהם, ואם יש ספק אז הארכיון מוכן לשלוף לנו את כל הקטעים הרלוונטיים כדי לעזור לנו לזכור.
בשלב הזה הסיפור הוא לא "מי זאת האשה הזאת" אלא יותר "מה קרה לה מאז שהיא כמעט נכנסה לארץ המובטחת ואיך היא השתנתה". אחד המחוזות המקסימים של הדמיון הוא איך היינו חוזרים למקום ההוא, לנקודה ההיא בזמן עם הידע והניסיון שיש לנו היום, ובצדק. מעטים הרעיונות שאנחנו אוהבים יותר מזה של ההזדמנות השנייה, דבר שהחיים מספקים לעתים רחוקות יותר אבל קשת היתה נדיבה איתנו ועם המתמודדים, והנה זה קורה. כי גם לריאליטי יש נוסטלגיה, אלוהים יודע שעברנו איתם לא מעט, אז אם כבר להחזיר אנשים מארץ המתים הטלווזיונית, לפחות שאלה יהיו הכוכבים שהם עצמם יצרו.
"מאסטר שף - נבחרת החלומות" היא לא הפורמט המפואר, העסיסי, העליז של "מאסטר שף" הרגילה. היא פילר, ואין מה לעשות, היא גם מרגישה כמו אחת. הסט מרגיש מעט עמום, אבי ביטון נחווה כמו מישהו שאימץ את סט הסכינים המטאפוריים של איל שני ובן נריה הוא יבשושי ודומם מכדי להחזיק את המסף כשופט. וזה בסדר, מדובר בעונה שאמורה בעיקר לעמעם את האונות שלכם, להיות עירנית מספיק כדי להיזהר מלובוטומיה מלאה ולמשוך אתכם עד סוף הקיץ, ואולי עוד קצת אל תוך המלנכוליה של חגי תשרי. בתיאבון.








