אחרי האסון שאירע במג'דל שמס ביולי בשנה שעברה, כשטיל שנפל על מגרש כדורגל מקומי קיפח את חייהם של 12 ילדים ששיחקו במקום, אפשר היה לשמוע הורים שכולים טריים מתפללים שההורים הבאים שהילדים האלה יקבלו יהיו טובים מהם. זה אולי נשמע פנטסטי לאדם מבחוץ, אבל בקרב הדרוזים מדובר באמירה טבעית ומקובלת. האמונה הדרוזית בגלגול נשמות היא עמוקה ומושרשת חברתית, ואפילו מגובה מחקרית, אפשר לומר, בעקבות ריבוי המקרים בתוך העדה של ילדים שנזכרים בגלגול חיים קודם ומתארים אותו. יש שם לתופעה הזאת: "נוטוק".
"נוטוק" הוא גם שמה של סדרת דרמה/מתח/אקשן/על טבעית חדשה שעלתה בקשת אתמול (שני), ונוצרה על ידי רועי עידן ("מנאייכ") ונהד באשיר. כמו "שטיסל", שמתרחשת בבועה החרדית ומביאה אותה אל המסך, גם "נוטוק" נותנת חשיפה ראשונה, בטח בפריים טיים, לקהילה סגורה יחסית בישראל - הקהילה הדרוזית. מיה ורמי פארס (לוסי איוב שנותנת הופעה נהדרת ואמג'ד בדר, שגם לו לא חסר) הם זוג הורים דרוזים, מודרנים ומעורים בחברה הישראלית, הוא הייטקיסט והיא רופאה בהתמחות. יש להם ילד אחד, דניאל (ג'וד חטיב), שבשלב די מוקדם בחייו התחיל לדבר על "המשפחה השנייה" שלו. לפעמים הוא טוען שיש לו אחים או מתעקש שאמא שלו היא לא אמא שלו, מה שגורם לה לא מעט ייסורי מצפון, וגם משגר את הילד והוריו לשלל בדיקות רפואיות.
בעקבות צירוף מקרים מוזר הוא אפילו פוגש את מי שהיה אחיו בגלגול הקודם, סולי (נהד באשיר, שגם משחק בסדרה). סולי עומד במרכז העלילה המקבילה בסדרה, זו של משפחתו הקודמת של דניאל, שבגלגול הקודם שלו היה בחור בשם עלי והתפרנס מהברחות עברייניות מסוריה באמצעות מנהרות. עלי נעלם יום אחד מבלי להשאיר סימן, מותיר אחריו אישה, ילד ומנהרה מיותמים - אבל אולי עכשיו, צפה התקווה, באמצעות דניאל, סולי עשוי לגלות מה קרה לאחיו. מי שעוד חושק בידע הבלתי-מוסבר של דניאל הוא חוקר השב"כ הנמרץ יותם (עוז זהבי), שמעוניין לאתר את מקור ההברחות ולעצור אותן.
בניגוד ל"מנאייכ" (מה לעשות, אי אפשר לדבר על סדרה שלפחות אחד היוצרים שלה הוא רועי עידן מבלי להשוות אותה ל"מנאייכ") שהייתה ממוקדת ונהנתה מסיפור מורכב ומלא ניואנסים, נדמה ש"נוטוק" פחות סגורה על הדרך הנכונה לטפל בנושא המרתק שלקחה על עצמה, ולתווך אותו לצופה באמצעות עלילה טלוויזיונית. הסיפור של משפחת פארס הצעירה מכיל פוטנציאל לשלל דילמות מעניינות, החל מהפער בין הדור הקודם לנוכחי (מיה מול אבא שלה ורמי מול אבא שלו, איש הצבא פארס פארס, בגילומו של נורמן עיסא), דרך הזוגיות של מיה ורמי, שמושפעת ממצבו של הבן היחיד שלהם, ועד סוגיית הרחבת המשפחה. אלה נושאים שהם לבדם, כשהם מתקיימים בבועה הדרוזית הייחודית, יכלו למלא סדרה שלמה כשהם נעים סביב רעיון גלגול הנשמות.
עלילת המתח הביטחונית, שאם הבנתי נכון לפי הפרומו תתמקד בחקירת השב"כ ובתרומה של דניאל, הלא הוא עלי בדימוס, לחקירה, אולי מותחת בפני עצמה - אבל השפה והדיאלוגים של שתי הזירות האלו מתקיימים אחד לצד השני, ולא באמת יוצרים הרגשה כאילו הם מתנהלים באותה הסדרה. החקירה בשב"כ מתנהלת באופן נוסחתי יותר, הבימוי של אדם סנדרסון ("בתולות"), שכבר הוכיח את היכולות שלו בז'אנר האקשן/דרמה משפחתית עם נגיעה בעל-טבעי ובמזיגת המיסטי אל הקז'ואלי, מכניס מתח תזזיתי שאולי מתאים לקו עלילה אחד על עלילותיהם של המבריחים, אבל מרגיש מעט צורם בזה שקשור לגלגול הנשמות. עד שהשניים לא יתחברו למקשה אחת, מה שאני מניחה שיקרה בפרקים הבאים, הוא לא ישרת את הסדרה במלואה.
ל"נוטוק" יש את המצרכים הדרושים למתכון מוצלח. רעיון מושך (אני מדברת בתור קהל היעד השבוי לכל ענייני גלגול נשמות ורעיונות מיסטיים מסוג זה), סיפור טוב על פערי דורות ואולי משבר זהות שרלוונטי ללא מעט משפחות ישראליות; מצע מרענן ומסקרן בצורת החברה הדרוזית, דיאלוגים טבעיים, גם אם מעט פשטניים, ומשחק מצוין של קאסט חלומות (בעיקר חטיב שובה-הלב). היא מספיק טובה כמו שהיא כדי להפוך ללהיט הבא של קשת, ואם היא תצליח ללכד את כל חלקיה למקשה אחת היא גם תצדיק את הטייטל. וגם אם לא, כמו שאמר הפסיכיאטר עמנואל הלפרין (ליהוק מושלם), היא תחלוף לבדה ולא תגרום שום נזק.
