לא קל להצמיד לראמי מאלק את התואר "כוכב קולנוע". הוא רזה ונמוך, עם עיניים בולטות שבהן מבט רדוף, ונוכחות שבמילה בודדת ניתן להגדירה כ"מהוססת". זה מאוד התאים לתפקידו הטלוויזיוני המשמעותי - כהאקר-העל אליוט אלדרסון בארבע העונות של "מר רובוט" (2015-19). בקולנוע הוא ביצע חיקוי מספק של פרדי מרקורי ב"רפסודיה בוהמית" (2018), תפקיד שזיכה אותו במועמדות לאוסקר. כמו כן הוא גילם את הנבל לוציפר סאפין ב"לא זמן למות" (2021), הג'יימס בונד האחרון של עידן דניאל קרייג. מאז הוא לא שיחק בסדרות טלוויזיה, והיו לו רק שני תפקידי משנה בקולנוע (ב"אמסטרדם" וב"אופנהיימר"). בסרטו החדש "החובבן" (The Amateur) הוא חוזר לאחר שבע שנים לתפקיד ראשי. הוא מגלם את הגיבור במותחן ריגול/פעולה/נקמה שמנסה להשתמש בנתונים הספציפיים שלו בעודו משובץ בתפקיד מובהק לשחקנים בעלי מעמד של "כוכב קולנוע".
"החובבן" - טריילר
(באדיבות פורום פילם)
"החובבן" מבוסס על ספר מ-1981 של רוברט ליטל שעובד להפקה קנדית באותה שנה. בעיבוד הנוכחי יש הבדלים מהותיים ביחס למקור ולו רק בגלל שבשנת 2025 מדובר על סיטואציה פוליטית וטכנולוגית מאוד שונה - אין מזרח אירופה קומוניסטית, והטכנולוגיה שבה נעשה שימוש נרחב הייתה נחשבת לפני 44 שנים למדע בדיוני. בעיבוד הקנדי ליטל עצמו שימש כתסריטאי- שותף, וכעת העיבוד הופקד בידי קן נולאן ("בלאק הוק דאון") וגארי ספינלי ("תוצרת אמריקה"). הבמאי הוא ג'יימס הוז, שהרקורד הלא-מבוטל שלו מבוסס על עבודה בטלוויזיה: בימוי העונה הראשונה של סדרת המרגלים "סוסים איטיים", פרקים של "מראה שחורה", ובקרוב שני פרקים בסדרת גיבורי-העל "לנטרנים". הרקורד של הבמאי והתסריטאים מצדיק ציפייה למותחן ריגול אינטליגנטי ואפקטיבי עבור קהל בוגר - אבל הדבר מושג באופן מאוד חלקי. ייתכן שהמדיום האופטימלי לעיבוד הספר היה בפורמט של מיני-סדרה ולא של סרט קולנוע בודד.
זהו מותחן ריגול-פעולה שבמרכזו גיבור שהוא התגלמות ה"אנטי-גיבור פעולה". לכן נבחר מאלק שאינו מזוהה עם דומיננטיות פיזית, אבל כן עם דמויות שהפגינו יכולת עילאית בתפעול טכנולוגיה. צ'רלי הלר, הדמות שאותה מאלק מגלם, הוא קריפטוגרף (מי שעוסק באבטחה והצפנת קבצים) בשירות ה-CIA. גאון של תכנון וירידה לפרטים, אבל מי שמעולם לא היה סוכן שפועל בשטח ולכן לא נדרש לסכן את חייו. הוא נשוי באושר לשרה (רייצ'ל ברוסנהאן), באחד מאותם קשרים שהחרבתם תשמש כמניע לכל פעולותיו העתידיות של הגיבור.
הלר מקבל קבצים מוצפנים ברמת רגישות גבוהה במיוחד מסוכן אנונימי המכונה "אינקווילין". הקבצים מעידים על פעולות "שחורות" (לא מדווחות ולא חוקיות) שנעשו על ידי בכירים בארגון - ובראשם אלכס מור (הולט מק'קלני), הבוס של הלר וסגן ראשת הארגון (ג'וליאן ניקולסון). נראה שפעולות שבוצעו הביאו לקטילה של לוחמים מקרב מדינות שהן בנות ברית של ארצות הברית - חומר נפץ שברור כמה מסוכנת חשיפתו.
במקביל אשתו של הלר, שרה, שנסעה ללונדון לנסיעת עסקים, נרצחת על ידי חברים בקבוצת טרור/שכירי חרב. אופי האירוע המוביל לחיסולה, והמניע מאחורי הפעולות של הטרוריסטים, נותרים מעורפלים למדי. לא אציין מה מתגלה בהמשך אבל ניתן לומר שאין לעלילה משהו מעניין במיוחד לגלות לצופים. לא על זהותם של הטרוריסטים, לא על המניע לפעולתם, ולא על הקשר שהצופה הסביר יניח שיש בין אלמנטים שונים בחייו של הגיבור והפיכת אשתו לקורבן.
מה שמהותי הוא הרצון של הלר לנקום. בעוד ה-CIA מתמהמה, הוא מצליח לגלות את זהותם של הטרוריסטים, והוא נחוש להיות זה שנוקם בהם. לשם כך הוא לא מהסס לסחוט את הבוס שלו, ולהשיג חונכות שתאפשר לו ללמוד את הכישורים הנדרשים מסוכן בשטח. כך הוא מגיע לידיו של "הנדו" הנדרסון (לורנס פישבורן) מדריך סוכנים ותיק שמשמש כמנטור לגיבור, למרות שהוא מטיל ספק ביכולתו של התלמיד לרכוש כישורים מספקים. בהמשך יחסיהם יהיו מוגדרים גם על ידי הנאמנות של "הנדו" לארגון, גם כאשר בכירים בו ינסו לעצור בכל דרך את הלר.
מהלך הנקמה של הגיבור מתרחש במעבר בין נקודות שונות באירופה. הסרט צולם בעיקרו בלונדון, עם תוספות בפריז, הריביירה הצרפתית ואיסטנבול. בסרט לוקיישנים אלו מדמים עוד מספר ערים בכל רחבי היבשת. הגיבור משתמש בערמת דרכונים כדי לנוע בחופשיות שהסרט אינו מוצא לנכון להתעכב עליה. כמותחן שכביכול מנסה להיות מעוגן יותר מסרט האקשן הממוצע, הפרטים הטכניים האלו אינם ניתנים להשמטה. זה אינה פנטזיה קולנועית נוסח ג'יימס בונד. אבל לפרטים מסוג זה אין זמן בסרט קולנוע. באותו אופן גם המורכבות הפסיכולוגית שאמורה להיות לדמות, שעוברת ממשרה במשרד למי שמחסל אנשים ללא היסוס, לא מטופלת באופן מספק. עם כל הניסיון לאפיין את הגיבור כמי ש"המציא את הכלים" שבהם ה-CIA משתמש, הוא מוצג גם כמי ששוכח שמכשיר סלולרי יכול לשמש כדי לעקוב אחריו. כל זה כי ברגע מסוים זה נוח לתסריט שיהיה קל לאתר את הדמות. התירוץ הוא שבתנאי אמת הקושי בעבודת השטח של הסוכנים עשוי לגרום להם לעשות טעויות תחת לחץ. בפועל סוג כזה של פתרונות לא נראה כמגלה אמת על המצב הפסיכולוגי של סוכן לא מנוסה, אלא יותר על עצלות תסריטאית.
3 צפייה בגלריה
פתרונות עלילתיים שמלמדים על עצלנות תסריטאית. מתוך "החובבן"
(צילום: באדיבות פורום פילם)
הסרט לא מצליח לגשר בין שני הדברים השונים שהוא מנסה להיות: מותחן נקמה פסיכולוגי, שבו דמות עוברת טרנספורמציה מורכבת, וסרט פעולה שאמור לעורר מתח וריגוש. השינויים הפסיכולוגיים מתרחשים מהר מדי, והאתגרים הטכניים מטופלים בקלילות - רק כדי להגיע לסצנות הנקמה הנדרשות. הניסיון לעצב את הלר כג'ייסון בורן שמחליף יכולות פיזיות בכישורים טכנולוגיים יוצאי דופן מסתכם בסרט שאינו מספק כאף אחד משני סוגי הסרטים.
