לאחר שחסמה את קטלוג שיריה בפני מאזינים בישראל, הזמרת לורד נשאלה בריאיון שפורסם היום (רביעי) ב"וראייטי" מדוע הצטרפה לחרם No Music for Genocide, הקורא למוזיקאים להסיר את המוזיקה שלהם משירותי הסטרימינג במדינה. "אני חושבת שכאמנים, אנחנו מדברים באמצעות פעולה סמלית מצידנו, ומפעילים לחץ דרך היצירות שלנו", ענתה לורד, "זה פשוט אחד מהרגעים האלה שבהם לפעול בניגוד לערכים שלי ירגיש כמו טעות גדולה".
בתחילת החודש, בעת הופעה בניו יורק, קראה הזמרת הניו-זילנדית Free Fucking Palestine על הבמה. ימים ספורים לאחר מכן, אלבומיה כבר לא היו זמינים בשירות הזרמת המוזיקה של אפל בישראל, כמו גם בשירות ספוטיפיי. בעבר הביעה לורד מספר פעמים את תמיכתה בפלסטינים, וב-2017 אף ביטלה הופעה מתוכננת בתל אביב בלחץ תומכי החרם התרבותי על ישראל.
יוזמת החרם התרבותי אליה משתייכת לורד, No Music For Genocide ("אין מוזיקה לרצח-עם"), וקוראת לאמנים ולבעלי זכויות להסיר את קטלוג המוזיקה שלהם מפלטפורמות הזרמות מוזיקה בישראל, בתגובה ל"רצח העם המתמשך בעזה". לפי אתר היוזמה, יותר מ-1,000 אמנים חתמו, ובין השמות נמצאים גם ההרכב פאראמור, ביורק, ג'ורג'ה סמית, להקת מאסיב אטאק, רינה סוואיאמה, פונטיינס די.סי, פריימל סקרים, פיי וובסטר, הזמרת מו, Japanese Breakfast וכמובן הרכב ההיפ-הופ האירי Kneecap שהתפרסם בהתנגדותו הבוטה והקולנית לישראל, והואשם בתמיכה בארגוני טרור כחיזבאללה.
"התרבות לא יכולה לעצור פצצות בכוחות עצמה, אבל היא יכולה לסייע להתנגד לדיכוי פוליטי, לשנות את דעת הקהל לכיוון הצדק, ולסרב לנרמול של כל חברה או מדינה שמבצעת פשעים נגד האנושות", כך נכתב בהצהרה של יוזמת החרם, "היוזמה הזו היא חלק מתנועה עולמית שמבקשת לשחוק את התמיכה שישראל זקוקה לה כדי להמשיך את רצח העם".
