בשיתוף מיזם "על הגבורות"
צפו בסיפורם של הסטודנטים מצרפת שנרתמו למען ישראל
(בימוי: אלי זינגר ויוחאי אנסבכר)
בימוי: אלי זינגר ויוחאי אנסבכר
בעיצומה של אחת התקופות הקשות בתולדות ישראל, בזמן שהמדינה מתקשה להתאושש אחרי אירועי ה-7 באוקטובר, קבוצת סטודנטים יהודים בפריז החליטה שלא לעמוד מהצד. בתוך ימים ספורים הם הקימו רשת תרומות, גייסו ציוד רפואי ושלחו לישראל 27 טון של אספקה חיונית – המשלוח הראשון שנעשה לארץ מאז פרוץ המלחמה.
הסטודנטים בצרפת שאבו השראה מסיפור גבורותו של סמ"ר ענר שפירא ז"ל. במהלך מתקפת הטרור ברעים, כשהבין כי חייהם של עשרות בני אדם בסכנה, ניצב ענר בפתח מיגונית ובלם את המחבלים. הוא הצליח להשליך בחזרה שמונה רימונים שנזרקו פנימה, עד שלבסוף נהרג מירי טיל RPG. בפעולתו הציל את חייהם של שבעה בני אדם.
כפי שענר לא היסס לסכן את חייו עבור יהודים שלא הכיר, כך גם התגייסו גם הסטודנטים מפריז מתוך תחושת אחריות עמוקה למען מדינת ישראל. "העם היהודי הותקף – לא רק הישראלים", הסביר יוסף מרציאנו, נשיא ארגון הסטודנטים היהודים בצרפת (UEJF). לדברי לאה חזון, גזברית הארגון: "לישראל יש את הזכות לקיום, אנשים צריכים להבין את זה ועל זה אנחנו צריכים להילחם על זה".
27 טון של ציוד רפואי במשלוחים לישראל
בשביעי לאוקטובר נפגשו הפעילים של ארגון הסטודנטים בצרפת, למרות שהם שומרי שבת, כי הבינו שמשהו רציני קורה בישראל. "ידענו שבצרפת יהיו לכך השלכות על חיי היהודים ושאלתי את עצמי – מה אני צריך לעשות כדי למנוע את זה?", מספר מרציאנו. לדבריו, לאחר מחשבה הבין כי יהיה עליו לפעול בשני מוקדים עיקריים: האחד – באוניברסיטאות, להילחם נגד אנטי ציונות ואנטישמיות, והשני - לעשות משהו בעבור מדינת ישראל כדי לחזק אותה - ובתוך ימים אחדים כבר גיבש תוכנית פעולה.
"הבנתי שבבתי החולים צריכים ציוד רפואי, שאלתי את עצמי, אתה חושב שתוכל לארגן את זה? ופשוט התחלנו לשלוח רשימות של ציוד וצרכים למרפאות ובתי מרקחת", סיפר נשיא ארגון הסטודנטים.
דבורה בנחייה, רוקחת שלקחה חלק ביוזמה, הבינה את הצורך אבל נתקלה באתגר: "הבנתי שהם צריכים ציוד רפואי, תרופות, מנות דם, ידעתי שיש לנו את זה כאן, אבל איך נשלח את זה לבד?" התשובה הגיעה מכיוון בלתי צפוי – קהילת הסטודנטים. "אין לנו כסף", אומר מרציאנו, "אבל יש לנו זמן, רעיונות ויצירתיות – וזו העוצמה שלנו".
תוך זמן קצר, הסטודנטים פנו לבתי מרקחת ולספקי ציוד רפואי ברחבי צרפת. ההתגייסות הייתה מיידית. בתי מרקחת רבים סיפקו ציוד, עשרות מתנדבים התגייסו, שיטת עבודה פותחה - ובתוך ימים ספורים, הציוד נארז ושונע לשדה התעופה בדרכו לישראל.
המפגש המרגש של האב השכול עם הפעילים מצרפת
הסרטונים לאות תודה מהארץ לא איחרו להגיע, "בתחילה שלחנו 11 טון של ציוד ולבסוף דיברתי עם אל על והם אמרו לי שסיפקנו בסה"כ 27 טון של ציוד למדינה", מספר בגאווה יובל ואקנין פעיל נוסף בארגון הסטודנטים.
מי שחיזק עוד יותר את תחושת המחויבות של הסטודנטים היה משה שפירא, אביו של סמ"ר ענר שפירא ז"ל, אשר הגיע לצרפת לפגוש את הפעילים שפעלו בהשראת סיפור הגבורה של בנו. בפגישה מרגשת עם הסטודנטים, שפירא האב חיבר בין מעשיו של בנו לפועלם של הצעירים הצרפתים: "ענר לא הכיר את האנשים במיגונית, אבל כולם היו יהודים והוא ידע שהוא צריך לעזור להם בכל מה שאפשרי. זה בדיוק מה שאתם עושים כאן". ואקנין, פעיל בארגון השיב לו בהתרגשות: "שמענו על הסיפור של הבן שלך והוא היווה דוגמה עבורנו".
למרות שהיוזמה החלה מתוך הקהילה היהודית, מהר מאוד היא התרחבה גם אל מעבר לה. "התרומות הגיעו לא רק מיהודים", מספר ואקנין. "אנשים מכל רקע פנו אלינו ואמרו: 'מה שקרה ב-7 באוקטובר היה נוראי, איך אפשר לעזור?'"
עם הזמן, מאמציהם של הסטודנטים סללו את הדרך למשלוחים נוספים מכל רחבי העולם. "החיבוק שהישראלים קיבלו מיהודי התפוצות נותן לנו כוח אמיתי", הדגיש משה שפירא, אביו של ענר ז"ל.
גם חודשים רבים אחרי, הארגון ממשיך לפעול בנחישות למען ישראל. לאה חזן גזברית ארגון הסטודנטים מספרת על שיחת טלפון שקיבלה רק לאחרונה מסטודנטית שסיפרה לה, שמישהי מארגון פמיניסטי וסטודנטיות אחרות אמרו לה – 'שבמקרה של אונס נשים ישראליות - זה מוצדק'. האמירה המקוממת רק הניעה יותר את לאה לפעולה: "אנחנו יודעים שאנחנו צריכים להילחם על זכות הקיום של ישראל. אנשים צריכים להבין שלישראל יש את זכות הקיום הזאת. מה שהשתנה השנה זה שאנשים רוצים להילחם, הם רוצים להראות לעולם מהי זהות יהודית".
"משהו בזהות שלנו, ב-DNA שלנו, מקודד לכך שכשיש סכנה – אנחנו לא עומדים מהצד", הוסיף מרציאנו. "ארגון הסטודנטים בצרפת נולד בשנת 1944. כל הרעיונות והדרכים להילחם כשאתה פעיל יהודי בארגון כזה מגיעים מעצם הידיעה והאמונה שמדינת ישראל קיימת ואנשים צריכים להבין שלמדינת ישראל יש אכן זכות קיום".
ארגון הסטודנטים היהודים בצרפת, UEJF, לא רק שהוציא לפועל את משלוח הסיוע הראשון לישראל לאחר השבעה באוקטובר, אלא היווה השראה לעוד רבים. היוזמה שלהם מוכיחה שגם במרחק אלפי קילומטרים, יהודים נשארים מאוחדים – ולא עומדים מנגד כשהעם שלהם זקוק להם.
על פעולתם זו זכו גם לתעודת הוקרה בערב מיוחד של מיזם "על הגבורות", שבחר השנה לתת פרס מיוחד לקהילות יהודיות בתפוצות שפעלו בגבורה למען ישראל בימי המלחמה. "על הגבורות" הוא מיזם שמבקש לתת במה לאנשי הצללים, גיבורי החיים, שבפעולתם תורמים למען ישראל והיהודים בעולם בשדות שונים.
"החיבוק שהיהודים בישראל קיבלו מהיהודים בתפוצות ומכם, מכל מה שעשיתם, נותן לנו כוח אמיתי", אמר האב השכול, משה שפירא, בסיום המפגש, וואקנין הבטיח: "כל היהודים בצרפת יהיו פה בשביל המדינה. עד שאחרון החטופים יחזור הביתה".
פורסם לראשונה: 13:18, 16.02.25
