רוברט רדפורד, השחקן והבמאי האגדי זוכה האוסקר שגם ייסד את פסטיבל סאנדנס, הלך לעולמו היום (שלישי) בביתו שביוטה בגיל 89. הידיעה על מותו נמסרה בהצהרה מטעם סינדי ברגר, שטיפלה ביחסי הציבור שלו, לדבריה הוא מת בשנתו, אך לא נמסרה סיבת מוות ספציפית.
נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, ספד לשחקן בצורה האופיינית לו: "היו שנים שבהן לא היה אף שחקן טוב יותר ממנו. לזמן מסוים, הוא היה הכי לוהט. חשבתי שהוא היה נהדר".
מריל סטריפ, שכיכבה לצידו בסרט "זיכרונות מאפריקה", אמרה ל"דדליין" בתגובה: "אחד מהאריות הלך עולמו. נוח על משכבך בשלום חברי האהוב".
הבמאי רון הווארד נפרד: "נוח על משכבך בשלום ותודה לך רוברט רדפורד, דמות תרבותית בעלת השפעה אדירה בזכות הבחירות היצירתיות שעשית כשחקן/מפיק/במאי, ועל ייסוד פסטיבל הסרטים סאנדנס, אשר הניע את תנועת הקולנוע העצמאי של אמריקה. משנה משחק אמנותי".
במשך עשורים היה רדפורד אחד הכוכבים המובילים בהוליווד, והוא זכור במיוחד בזכות תפקידיו בסרטים "קיד וקאסידי", "כך היינו", "גטסבי הגדול", "כל אנשי הנשיא" ו"העוקץ" - שזיכה אותו במועמדות היחידה שלו לאוסקר כשחקן.
בשנות ה-40 לחייו פנה גם לבימוי, וזכה בפרס האוסקר כבר עם סרטו הראשון, "אנשים פשוטים" (1980). הסרט גרף עוד שלושה פרסי אוסקר, בהם גם הפרס לסרט הטוב ביותר. עוד בין הסרטים שביים נמנים "הלוחש לסוסים", "משחק החיים" ו"כאריות לכבשים".
6 צפייה בגלריה
רוברט רדפורד (מימין), המפיק רונלד אל. שווארי, סיסי ספייסק ורוברט דה נירו בטקס האוסקר 1981
(צילום: ASSOCIATED PRESS)
רדפורד נחשב לדמות מפתח בתחום הקולנוע העצמאי האמריקני, והוא נמנה כאמור עם מייסדי פסטיבל הסרטים סאנדנס. בנוסף, היה ידוע בתפיסתו הליברלית וכמי שנאבק בסוגיות סביבתיות. הוא אף שימש כנאמן בארגון המועצה להגנת משאבי טבע (Natural Resources Defense Council) ונודע בהתנגדותו לצינור הנפט Keystone XL.
הוא נולד ב-1936 בלוס אנג'לס, ולמד משחק באקדמיה האמריקנית לאמנויות הדרמה. בתחילת דרכו הופיע בתפקידי משנה בטלוויזיה, בתיאטרון ובקולנוע, עד שבתחילת שנות ה-60 החל לפרוץ לתודעה. ב-1962 היה מועמד לאמי כשחקן משנה על The Voice of Charlie Pont, וב-1963 קיבל תפקיד ראשי בהפקת ברודוויי של "יחפים בפארק".
פריצת הדרך הקולנועית שלו הגיעה ב-1965 בסרט "דייזי", שם שיחק לצד נטלי ווד - תפקיד שזיכה אותו במועמדות לגלובוס הזהב. כמה שנים לאחר מכן, זכה שוב לאהדה רבה בזכות תפקידו במערבון "קיד וקאסידי", שבו שיחק לצד פול ניומן.
לאחר הפסקה ממושכת ממשחק בסוף שנות ה-70, פנה רדפורד לבימוי. אך הצלחתו כשחקן נמשכה גם בשנות ה-80 וה-90 עם סרטים כמו "הטוב מכולם", "זיכרונות מאפריקה", "סניקרס" ו"הצעה מגונה" לצד וודי הארלסון ודמי מור - שנחשב בעיניי רבים לסרט שהחזיר אותו לימי הזוהר.
גם בשנות האלפיים כיכב בסרטים כמו "כאריות לכבשים" ו"המבצר האחרון", אך בעשור שלאחר מכן צמצם את פעילותו הקולנועית. תפקידו המשמעותי האחרון היה בדרמת הפשע "הג'נטלמן והאקדח".
ב-2002 זכה בפרס אוסקר לשם כבוד, ב-2017 קיבל את פרס אריה הזהב על מפעל חיים בפסטיבל ונציה, וב-2010 הוענק לו תואר אביר בלגיון הכבוד הצרפתי. ב-2016 קיבל גם את מדליית החירות הנשיאותית מידי ברק אובמה.
רדפורד נישא פעמיים: תחילה להיסטוריונית לולה ואן ואגנן, שעימה הביא לעולם ארבעה ילדים, ולאחר מכן, ב-2009, לאמנית זיבילה זאגארס.
