הקרנת הסרט הדוקומנטרי "מכתב לדויד", המספר את סיפורו של דוד קוניו, שנחטף מקיבוץ ניר עוז לעזה ב-7 באוקטובר ומוחזק שם מאז כבר 536 ימים, נערכה אמש (שני) בנוכחות משפחתו של קוניו - ההורים של דוד ואריאל שמוחזקים בשבי, עופרי ביבס - אחותו של ירדן ביבס שחזר מהשבי, ארבל יהוד - זוגתו של אריאל קוניו ששוחררה מהשבי ובמאי הסרט תום שובל.
הקרנת הסרט "מכתב לדויד"
(צילום: עוז מועלם)
במקביל להקרנת הסרט, פורסמו סרטונים של אות חיים משני חטופים אחרים שמוחזקים בשבי - אלקנה בוחבוט ויוסף חיים. "אנחנו כבר רגילים למשחקים האלה. אבל זה מה שהשלטון שלנו, המדינאים שלנו, צריכים לראות ולהתעסק רק בזה היום", אמר לואיס קוניו, אביהם של דוד ואריאל. "כל המשחקים על הדחת בעלי תפקידים במשפט בנימין נתניהו זה הכול הדחת השיח שלנו. וזו הכוונה של נתניהו - לא צריך להקשיב לו, לא צריך להתייחס. צריך להתרכז רק בדבר אחד - שזה להחזיר את החטופים - החיים והחללים, להחזיר אותם במהרה. זה הדבר שהעם צריך להתרכז בו. זה הדבר היחיד שיביא לנו תקומה". סילביה קוניו, אשתו, הוסיפה את הערכתה לקהל הרב שהגיע. "זה מחמם את הלב", אמרה. "לראות את העם ביחד זה הכי חשוב".
גם עופרי ביבס, אחותו של ירדן ביבס שחזר מהשבי לאחר כמעט 500 ימים במנהרות, התייחסה לאותות החיים שהתקבלו. "זה מטלטל מאוד", אמרה ביבס. "זה אבסורד שאנחנו מחכים לסרטוני חמאס שיזכירו לנו שיש שם חטופים בחיים, שיזכירו לממשלה שיש שם אנשים עוד להציל, שיש חללים שצריך להחזיר, שהשיח סביב כל כך הרבה דברים בימים האחרונים, בשבוע האחרון הוא לא סביבם, שלא נשמע שישראל באמת יוזמת איזשהו צעד למשא ומתן אמיתי, מטרה אמיתית להחזיר אותם. זה מכעיס וכל המילים כבר נאמרו על זה, פשוט מאכזב כל פעם מחדש ומדאיג מאוד".
האם אתם מרגישים שינוי בתמיכה של הציבור?
"אני חושבת שהתמיכה אפילו עולה. יותר ויותר אנשים מתפכחים ומבינים שלא הרבה עומד מאחורי האמירה 'מדינת ישראל עושה הכול כדי להחזיר את החטופים'. מדינת ישראל יכולה לעשות הרבה יותר ויודעת מה צריך לעשות ויכולה להחזיר את החטופים אם תסכים לסיים את המלחמה. ואני חושבת שהרבה מהציבור לאט-לאט מתחיל להבין ולהצטרף אלינו באמירה הזאת ובקריאה לסיום המלחמה ולהחזיר את כולם.
"זה תמיד מוזר להיות פה בכל האירועים האלה, לחשוב על דוד ולדבר על דוד - ודוד לא פה. כמו באיזושהי מציאות מקבילה דוד נמצא עכשיו במנהרה ואנחנו ממשיכים את החיים. האירועים האלה נועדו להזכיר לנו שהם שם, אבל הם כבר לא צריכים להיות שם, הם צריכים להיות פה. זה חייב להסתיים. אני לא מבינה איך זה עדיין לא נגמר - היינו בתוך הסכם, היה שלב ב', יכלו להשתחרר עוד חטופים, ממשלת ישראל החליטה שלא להיכנס למשא ומתן, ממשלת ישראל החליטה לחזור ללחימה, ממשלת ישראל החליטה לוותר עליהם. זאת התחושה".
"מכתב לדוד" - טריילר
(באדיבות HOT8 וגרין פרודקשנס.)
בסרט מוצגים החיים בקיבוץ ניר עוז לפני טבח 7 באוקטובר, והצפייה במראות מעוררת רגשות של תקווה לימים טובים יותר לצד געגועים לאלה שאינם, בהם גם צילומים של משפחת ביבס לפני פרוץ המלחמה. "זה סרט שרואים בו את קיבוץ ניר עוז לפני כמה שנים, ורואים שם אנשים שחלק מהם חטופים וחלק מהם נפטרו, חברים שלנו ושל דוד ואיתן", אמר קוניו האב, ואשתו ציינה שלצערה הרוב נרצחו. "אני מקווה שיראו את הסרט הזה ושיבינו את החשיבות להחזיר את כולם הביתה כמה שיותר מהר", הוסיף. גם סילביה קוניו אמרה: "זה מרגש מאוד ועצוב שיש אנשים שאני רואה שכבר לא בחיים. אני רואה את המשפחה שלי שם, זה מחמם את הלב. הכול בזכות דוד ואיתן, שלקחו את המצלמה וצילמו".
"הסרט 'מכתב לדויד', שמספר את הסיפור של דוד קוניו בעלי - האדם מאחורי החטוף, הוא למעשה תזכורת כואבת לסיוט הנורא שבו דוד נמצא 535 ימים, אבל הוא תזכורת נעימה לחיים הקודמים של מה שקרה לפני 7 [באוקטובר]", אמרה שרון אלוני קוניו, אשתו. "לאנשים שכבר לא יחזרו אלינו, לפשטות ולקסם שהיה בקיבוץ ניר עוז, ולכאב שאנחנו נאלצים כרגע לחוות בלעדיו כאן - המשפחה שלו, אני, הבנות. הגיע הזמן לסיים את זה, הגיע הזמן להתחיל להניע משהו, וכל דבר שיחזיר אפילו חטוף אחד, מבורך וחייבים להתחיל מאיפשהו, והגיע הזמן. כי לחמאס יהיה את כל הזמן שבעולם להתעסק ולנקום, אבל לחטופים אין את הזמן הזה, הם נמקים במנהרות ואנחנו הקול שלהם משם והגיע הזמן שמישהו יתעורר ויקשיב לנו כבר, את כולם עכשיו".
לפני הקרנת הדוקו הבמאי תום שובל נשא דברים: "אין לי באמת מילים. אני מקווה שהסרט ידבר בעד עצמו. אני רוצה להגיד תודה ענקית למשפחת קוניו, שאני מרגיש איתם בבית מהרגע הראשון שעבדתי עם דוד ואיתן. הנדיבות והאצילות שלהם אין לזה שיעור ואין לזה תקדים. אני אוהב אתכם, אתם גיבורים אמיצים. יש לי הרבה תודות להרבה אנשים מאוד חשובים שיעזרו להוציא אותי מחוסר האונים שהייתי בו כשניסיתי להבין מה לעשות אחרי 7 באוקטובר, ואחרי שהבנתי שדוד ואריאל, ובאותו זמן גם שרון, נמצאים שם. התודה שלי תהיה בזה שאני אגיד שהחטופים, דוד ואריאל, כולם צריכים לחזור עכשיו. אין זמן. אנחנו לא יכולים להיות יותר בסרט, אנחנו צריכים להיות במציאות. המציאות דורשת שהם יהיו פה בחזרה איתנו, וכל מי ששומע אותי עכשיו ושיכול לעשות משהו בנידון - שיעשה משהו עכשיו, יש מה לעשות. תחזירו אותם עכשיו, מיד".
אחריו גם לואיס קוניו דיבר על הבמה: "אני אבא של דוד ואריאל, שחטופים בעזה, וזאת אשתי סילביה. אני רוצה להודות לכל מי שתרם לסרט הזה וכמובן לכל מי שהגיע היום, אני רואה שזו כמות לא קטנה. שבשבילנו זה חיבוק ענק לי ולכל המשפחה. תודה ממש על ההשתתפות שלכם. ובעיקר רוצה להודות לתום, משנת 2013 הוא עבד עם דוד ואיתן, והפך להיות בן בית אצלנו. תודה מכל הלב". סילביה: "אנחנו מקווים שבמהרה נוכל לחבק את הילדים שלנו כולם ביחד. יש אור בקצה המנהרה, ואנחנו נחכה להם שם כולם ביחד".
"הסרט שאתם עומדים לראות צולם בתקופה קצת לפני שהכרתי את דוד, אהבת חיי", הוסיפה שרון אלוני קוניו. "לא תיארתי לעצמי עד כמה אהבה יכולה לשנות חיים. דוד נכנס לעולמי והכניס אור גדול בידיים טובות ולב רחב, שהעניקו לי ביטחון, שותפות וחלומות חדשים. יחד בנינו חיים של צחוק, של שגרה קטנה ומאושרת. האהבה שלנו נתנה לי כוח, יציבות והרגשה שתמיד יש לי עוגן בעולם הזה. יחד בנינו משפחה שמחה ומאושרת, הבאנו לעולם את אמה ויולי המדהימות, הצחוק והשמחה נכחו בכל פינה. עכשיו, כשהוא שם במנהרות בעזה ואני כאן, הלב שלי חצוי.
"הצחוק כמעט ולא קיים. השמחה שלי נעדרת מחיינו. אבל האהבה שלנו היא מה שמחזיק אותי, מחזק אותי וממלא אותי תקווה ליום שבו ניפגש שוב. זה לא תמיד קל, יש ימים של נפילות, אפילו קשוחות, של התרסקות טוטאלית כמו היום. פעם לא הייתי בן אדם של פושים, בטח לא של טלגרם, והיום כל פוש, כל ידיעה הכי קטנה, כולל בערוצים הכי זניחים ביקום, מרעידים את עולמי.
"הערב זהו מסע אחורה בזמן לרגעים היפים של החיים, לפני שהכול התנפץ כשגררו אותנו מהמיטות בפיג'מה לעזה. הערב אני כאן כדי להיזכר בחיים הפשוטים, היפים והפסטורליים שהיו לנו בקיבוץ ניר עוז לפני 7 באוקטובר. אבל הערב אני כאן בעיקר כדי להזכיר לכולם - דוד עדיין שם, אריאל עדיין שם. הם זועקים לעזרה וקולם לא נשמע. אני כאן כדי להשמיע את קולם, אני כאן כדי לזעוק את זעקתם. אני יודעת כמה הם מתגעגעים אלינו. החברים שחזרו משם סיפרו לי, ואני יודעת כמה הוא מתגעגע לאמה וליולי ואליי, אני יודעת כמה הן מתגעגעות אליו חזרה. לא נוכל להשתקם לפני שהוא יחזור אלינו. אחרי שתצפו בסרט, אני מבקשת שתצטרפו למאבק להחזיר את דוד ואריאל. היכנסו לאינסטגרם, חפשו Bring David Cunio Home ו-Bring Ariel Home תעזרו לנו להשאיר אותו בתודעה. כל שיתוף שלכם זה החמצן שלו. ולסיום, אני רוצה להודות לבמאי תום שובל שבזכותו אתם עומדים להתאהב בדוד בדיוק כמוני. תודה שבאתם".
4 צפייה בגלריה
"הם זועקים לעזרה וקולם לא נשמע". תמונתו של דוד קוניו על השטיח האדום בפסטיבל ברלין
(צילום: AP)
דוד ואחיו התאום איתן שיחקו בתפקידים הראשיים בסרט הביכורים זוכה הפרסים של שובל, "הנוער", שאף הוא הוקרן בבכורה בפסטיבל ברלין ב-2013, והסרט הוא מכתב קולנועי של היוצר לקוניו. הסרט הוקרן בחודש שעבר בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין במסגרת Berlinale Special וזכה לשבחים.
החל מסוף השבוע הזה יעלה הדוקו להקרנות מיוחדות בבתי הקולנוע לב ברחבי הארץ וחלק מהכנסות מכירות הכרטיסים ייתרמו לתמיכה במשפחת קוניו. הסרט הופק עבור HOT8 והחל מ-7 באפריל הוא יגיע גם למסך הקטן, וישודר בערוץ.
