בסופו של יום, המציאות הכאוטית שבה אנחנו חיים מתערבבת בכל דבר - גם באמנות, גם בשירים שנכתבו לפני זמן רב. "חפץ חיים ברוח הגוברת, חפץ חיים בין סחף לשרב", שרה ירדני ארזי אמש (שבת) במופע החגיגי "מעפר פורחת שושנה", שנעל את פסטיבל החורף בהיכל התרבות בתל אביב לכבודה של רחל שפירא. ואכן, נדמה כי לא מעט משיריה של שפירא מתאימים גם ביום שבו השתחררו שלושה מחטופינו לאחר 497 ימים בגיהנום. האווירה בהיכל הייתה מרגשת לחלוטין, כשכל המשתתפים ציינו את החטופים שעוד עלינו להחזיר. ובהקשר תחושת העם, נשיא המדינה יצחק הרצוג בירך את שפירא לרגל המופע בסרטון מוקלט – שזכה לקריאות בוז מקהל באולם, אך לצידן גם למחיאות כפיים.
השירים "דרישת שלום", "שיר תשרי", "מה אברך", "קולות" ו"שיר של יום חולין". מתוך המופע ״מעפר פורחת שושנה״ בהיכל התרבות בתל אביב
(צילום: רן רימון)
המופע עצמו (בהנחיית יואב קוטנר, בניהולו האמנותי של קובי בן עטר ובהפקת זרז'בסקי) ענה על כל הציפיות ומעבר לכך. במקום ללכת רק על השבלונה הצפויה של מבצעי השירים המקוריים, חלק מהביצועים זכו לקאברים חדשים, כשתזמורת האופרה הקאמרית, לצד חטיבת קצב בניצוחו ועיבודיו המהממים של אייל מזיג, הוכיחו את עצמם, ובגדול.
אחרי מספר משיריה היפים של נורית גלרון ורוחמה רז הגיע הטוויסט הראשון בעלילה, כשאחיו של אייל מזיג, גיא, נכנס לנעליים גדולות מאוד עם ביצועים לשיר "קולות" של חוה אלברשטיין המופלאה ו"תלווי אותי" של הכל עובר חביבי. לזכותם של העיבודים ייאמר שהם לא קפצו מעל הפופיק, ונתנו את הכבוד המגיע למילותיה של שפירא וללחן המקורי, גם אם הקצב שונה במקצת. לא היה כאן ניסיון ליצור פרפורמרים על גב יצירותיה המופלאות של שפירא, אלא האמן והשיר כמו תמכו זה בזה ובהצלחה רבה כמעט לאורכו של המופע.
5 צפייה בגלריה
ירדנה ארזי. מתוך המופע ״מעפר פורחת שושנה״ בהיכל התרבות בתל אביב
(צילום: גילעד זקש, באדיבות: זרז'בסקי הפקות)
5 צפייה בגלריה
נורית גלרון. מתוך המופע ״מעפר פורחת שושנה״ בהיכל התרבות בתל אביב
(צילום: גילעד זקש, באדיבות: זרז'בסקי הפקות)
הפתעת הערב עם זאת, שמורה לאופק נחמן. הזמרת הצעירה ביצעה את "חומות חימר" המופלא של מרגלית צנעני בביצוע שלא נופל מן המקור ואולי אף מעל לכך, וזה סוד הערב. חסרונן של זמרות גדולות כמו אלברשטיין וצנעני לא הורגש כמעט, כי היו מי שביצעו את השירים באופן מופלא.
גלי עטרי כהרגלה נתנה שואו לקהל בקולה הנהדר, כשגם בביצוע שלה לשיר "עוד יום" לא היה אפשר להימלט מהתחושות המורכבות שישנן בלב בימים כאלו. "בהיחשפות הזאת, עוד יום/ המלאכה מרובה והזמן קצר, ואנחנו כבר יודעים שהגשר צר". ובכלל, לעתים קצת נשכח שמדובר במחווה ליוצרת ענקית כמו שפירא ומדובר בערב לרגל התקופה, כיוון שכאמור שיריה כה מתחברים עם עת זו.
ירדנה ארזי שרה את "דרישת שלום" ו"חפץ חיים" הכואבים כל כך בליווי מופלא של להקת בית הספר רימון, ואילנית - מי אם לא היא - קינחה את הערב עם שיריה "נחמה", "חלק בעולם" ו"שיר של יום חולין". אך לצד הזמרות הוותיקות, בלטו הזמרים הצעירים שנתנו כבוד למילים, שרו אותן כמו נכתבו עבורם והוכיחו ששיריה של שפירא אינם בני-מוות והם יישארו איתנו לנצח.
5 צפייה בגלריה
אלון עדר ואופק נחמן. מתוך המופע ״מעפר פורחת שושנה״ בהיכל התרבות בתל אביב
(צילום: גילעד זקש, באדיבות: זרז'בסקי הפקות)
כך גם בהופעתו של וייס ("ההוא מ'הכוכב הבא'", כפי שלחשו בקהל). הזמר עלה כהרגלו יחף - תחילה הצטרף לבית האחרון של השיר "מה אברך" - השיר הראשון של שפירא שהולחן במקרה לגמרי על ידי יאיר רוזנבלום ופתח את שערה לעולמנו. קולו של וייס טוב בהרבה מכפי שנשמע בטלוויזיה ונוכחותו כבשה את הקהל. בצד קולו הייחודי קשה שלא לזכור את סיפור משפחתו באותה שבת ארורה.
5 צפייה בגלריה
דניאל וייס. מתוך המופע ״מעפר פורחת שושנה״ בהיכל התרבות בתל אביב
(צילום: גילעד זקש, באדיבות: זרז'בסקי הפקות)
5 צפייה בגלריה
גיא מזיג. מתוך המופע ״מעפר פורחת שושנה״ בהיכל התרבות בתל אביב
(צילום: גילעד זקש, באדיבות: זרז'בסקי הפקות)
שיר הסולו שבו בחר וייס היה "שיר תשרי", שהוא עצמו סיפר שכמה ימים לפני 7 באוקטובר בקיבוצו, בארי, נערך אירוע ראש השנה וגם אז הוא בחר לבצע את השיר הזה ללא סיבה מיוחדת. הוא פשוט חש צורך עז לשיר אותו. כמה מהר השיר הפך למציאות: "מישהו חושב עליך, ורושם את מעשיך/ בוא הביתה במהרה עם הרוח הקרירה".
הזמרים החדשים לצד הוותיקים, החיבור יוצא הדופן לתקופה הנוכחית - כל אלה תרמו להופעה מצוינת עם עיבודים מופלאים של תמלילנית בחסד. אולי הייתי מוותר של שני שירים לא מוכרים שהושמעו דווקא בערב זה ולא בשבילם הגענו, במקום היה כדאי לבצע סגיר שבו כל משתתפי המופע שרים יחד את אחד משיריה של שפירא, ושבו עולה אופטימיות לעתיד טוב יותר - "כמו עשב בניסן", "בוא בשלום" ועוד ועוד - ברפרטואר העשיר שלה, כאלו יש בנמצא לא מעט.
