הקומדיות הרומנטיות העכשוויות מתקשות להתמודד עם הפער בין מה שהוצג במתכונת הקלאסית של הז'אנר, ואופני היכרות והיקשרות במציאות החוץ-קולנועית העכשווית. בין אם אלו טכנולוגיות של חיפוש וסינון של פרופילים באפליקציה, זהויות והעדפות מיניות מורכבות, או אי-וודאות הנובעת משינויים תרבותיים-פוליטיים מואצים. קומדיה רומנטית שמנסה להתמודד עם פערים אלו תכלול, כמעט בהכרח, אלמנטים של בלבול ותסכול, וקושי בהגעה לנקודת סיום שבה אלמנטים אלו יגוהצו לפנטזיה של שלמות רומנטית. "השלישייה" (The Threesome) סרטו של במאי האינדי האמריקאי צ'אד הרטיגן, מנסה לעסוק בסיטואציה רגשית-מינית שמעלה שאלות לגבי אחריות, בגרות וזהות מינית. שאלות שנובעות מהחיים האמיתיים ופחות מעולמות הפנטזיה הרומנטית. מצד שני יש גם ניסיון לרכך נושאים אלו באמצעות שימוש בקונבנציות ז'אנריות. מלאכת איזון לא פשוטה שמושגת בהצלחה חלקית.
"השלישייה" - טריילר
(צילום: באדיבות סרטי יונייטד קינג)
הסרט נפתח בחתונה של זוג קווירי שבה הגיבור, מהנדס סאונד בשם קונור (ג'ונה האוור-קינג), הוא חבר קרוב של גרג (ג'בוקי יאנג-וייט) – אחד המתחתנים. רגע לפני שקונור יישא ברכה הוא נתקל באורחת אחרת בשם אוליביה (זואי דוייטש), מלצרית שאיתה היה לו סטוץ של לילה אחד. מהמבטים שהוא תולה בה ברור שהוא חש כלפיה רגשות והיה מעוניין בהרבה יותר מעוד לילה בחברתה. היא עצמה נמצאת בשלביו האחרונים של קשר עם גבר נשוי בשם קווין (ג'וש סגרה) ולכן לא בעניין של הסתבכויות חדשות. היא חומקת מקונור אבל הוא לא מוותר ומגיע למסעדה שבה היא ממלצרת וחברו גרג משמש כברמן.
מכיוון שהיא לא מפגינה את מידת העניין שלה הוא ייחל הוא ניגש, בעצתו של גרג, לשולחן שבו יושבת ג'ני (רובי קרוז), בחורה שדייט הבריז לה. השיחה ביניהם קולחת, ונראה שהדבר עושה משהו לאוליביה. היא ניגשת לשולחן ומצטרפת אליהם, אירוע שממשיך לאחר המשמרת שלה כששלושתם מגיעים לבית של גרג. למרות שהוא היה מאוד שמח לסיים את הערב בזרועותיה של אוליביה, היא דוחקת בו לממש את הפוטנציאל לשלישייה, וזה מה שמתרחש. רבע שעה לתוך הסרט נדמה שאנו יודעים מדוע הסרט קיבל את שמו, אבל מי שמצפה לקומדיה רומנטית חרמנית ונועזת צפוי לנחול אכזבה. שלושת השחקנים צעירים ונאים. להאוור-קינג יש את שרירי הבטן, דוייטש נראית קצת כמו גרסה צעירה של פרקר פוזי, וקרוז נושאת דמיון מפתיע לאיימי אדמס. אבל הסקס מוצג באופן סטרילי למדי, וממילא "השלישייה" הוא לא סרט על מנאז'-א-טרואה, אלא על התוצאות המורכבות של אותו לילה.
בבוקר אוליביה עוזבת לפני שקונור וג'ני מתעוררים. יש לשניים שנותרו בדירה הזדמנות לסקס נוסף באחד-על-אחד. נראה שג'ני הייתה שמחה אם המפגש עם קונור לא היה חד פעמי – גם אם הוא עצמו לא חולק רגשות דומים. בהמשך קונור לא רק שב ופוגש את אוליביה, אלא מתחיל ביניהם קשר רומנטי שבמהלכו אוליביה תגלה שהיא בהריון. הקשר ביניהם אומנם טרי אבל מספיק מוצלח כדי ששניהם יחליטו לגדל את התינוק יחד. הסיבוך, שממנו מתחיל המהלך העלילתי המרכזי של הסרט, הוא כשג'ני מגלה לקונור שבאותו לילה של שלישייה גם היא נכנסה ממנו להריון. בגלל עמדותיה הדתיות ג'ני לא מתכוונת לעבור הפלה.
מערכת היחסים המשולשת שמתחילה להתפתח ניתנת להשוואה ל"מתחרים" (2024) של לוקה גואדנינו, שבו סיפור אהבה־תשוקה משולש נפרש על פני שנים, ומתעמת עם שאלות של שליטה, כוח ותשוקה. ב"השלישייה" פרק הזמן של מערכת היחסים המשולשת הוא קצר יותר, ומתבסס על החלוקה לטרימסטרים של ההריונות המקבילים. גואדנינו בחר לבנות את מערכת היחסים המשולשת סביב מתח מיני ורגשי מתמשך, עם מבנה מורכב של תנועה בין נקודות זמן שמחזיק את הצופים במתח. "השלישייה", לעומת זאת, מסתפק בהצגת "אירוע ייחוס" בודד – אותו לילה ראשון – וממנו והלאה מתמקד בתוצאות המעשיות: הריונות, בחירות מוסריות, חוסר יכולת לתקשר. אם "מתחרים" הוא יצירה על התשוקה ככוח שממשיך לפעום מתחת לפני השטח, "השלישייה" הוא על המחיר החברתי והרגשי של חוסר אחריות רגעי.
השוואה נוספת עולה דווקא מתחום הטלוויזיה: "קטסטרופה" (2015-19) הקומדיה הבריטית של רוב דלאני ושרון הורגן, שגם עסקה בהריון בלתי צפוי שנוצר ממפגש חד-פעמי. שם, בניגוד לדרמה המאולצת לעיתים של "השלישייה", נבנה סיפור זוגי עשיר וריאליסטי, עם עיסוק מתמיד בפער בין התיאוריה לבין המעשה בחיי משפחה וזוגיות. היתרון של "קטסטרופה" היה ביושר האינטימי שלה – היא לא חששה מהגיחוך, מהמבוכה, מהחספוס. לעומת זאת אצל הרטיגן והתסריטאי שלו אית'ן אוגילבי נדמה שהעלילה נסוגה אל מחוזות הבטוחים של הקומדיה הרומנטית האמריקאית, ומעדיפה להדגיש מצבים מאולצים על פני פיתוח אותנטי של דמויות. הניסיון לעבור לסירוגין ממשברים רגשיים "אמיתיים" (עם שאלות של נושאים טעונים רגשית כמו הפלות), לקטעים קומיים מוקצנים - לא תמיד עולה יפה.
3 צפייה בגלריה
דיאלוגים שנונים שלוכדים את המבוכה של יחסים עכשוויים. "השלישייה"
(צילום: באדיבות סרטי יונייטד קינג)
את הצפייה ב"השלישייה" ניתן לצדק בזכות כמה סצנות אינטימיות שמצולמות באור רך ועדין על ידי הצלם סינג האו יאם, ומשדרות תחושת חמימות ואנושיות. יש מספר סצנות של דיאלוגים שנונים שלוכדים את המבוכה של יחסים עכשוויים. שתי השחקניות הנשיות מגלמות היטב את הדמויות - דויטש ובמיוחד קרוז, שהופכת את ג'ני לדמות שמעוררת אמפתיה מיידית.
אם באנו ל"השלישייה" בגלל קומבינציות הסקס, קיבלנו במקום זאת תהיות על יחסים, אחריות והשלכות של בחירות פזיזות. נושאים כבדי משקל שהסרט מציג אך לא ממש מעמיק בהם. מי שיבקשו יצירה שתערער את גבולות הז'אנר ותספק פרספקטיבה חדשה על יחסים עשויים להתאכזב. כדרמה קומית בינונית-פלוס, עם רגעים של קסם וחום אנושי, "השלישייה" הוא בהחלט אופציה.
