בוקר טוב לכל שורדי ושורדות אש הגיהנום המשתוללת בחוץ - וגם מזג האוויר לא משהו, אם כבר נכנסים לזה. בוקר טוב להפקת "האח הגדול", שיש להודות שהעונה הזאת הצליחה לה. אפילו כשמרגישים שהדיירים מתבוססים בבית בתוך אותן שלוליות דרמטיות – שוב איסקוב ותרצה ומאי, שוב יובל ושני רבים ומשלימים – איכשהו הפרקים מצליחים לעורר רגש ולייצר שיח שמעורר הזדהות. מה ששלכם, שלכם.
מתוך "האח הגדול"
(צילום: באדיבות רשת 13)
אני מתארת לי שהעם על הספה נחלק לשני שבטים עיקריים: אלו שמאמינים ששני רודה ביובל, שמדובר בבחור שאיתרע מזלו להתאהב בפעם הראשונה בחייו דווקא בין כותלי אולפן בנווה אילן, ומכורח הנסיבות הוא נשבה בבועה שאין ממנה דרך מילוט; שהוא עיוור ומאוהב וחרמן, והוא משלם על זה מחיר כי הוא נפל אל קוריה של אלמנה שחורה שקודם תעטוף אותו בחוטים דביקים - ואז כנראה תהפוך אותו לארוחת צהריים מזינה בימי תקציב בסיסי. השבט השני (כנראה שבט קטן יותר, אני מודה) רואה את יובל כאדם מחושב, שמצייר היטב את הדימוי שלו כאדם פגיע ומכיל המוכן לסבול עוד ועוד את הקפריזות של שני ומפיק מהן אהדה בחוץ ובתוך הבית, בעוד שהוא לוחץ על הכפתורים שלה לא פחות.
מערכת היחסים של יובל ושני מעוררת המון אמוציות, בעיקר בזכות הניתוח המתמשך ששניהם מסוגלים לעשות לה תוך כדי ריצה. לשמוע את שניהם מתווכחים, בעזרתה האדיבה של יוכי, על השאלה האם שני מסוגלת להשתנות ולהפוך לאדם שמחצין רגשות רק כי ברור לה שככה עדיף, ומה צריך לקרות כדי שכולנו נהיה נחמדים יותר לעצמנו ולכן גם לאחרים, והאם "אנחנו כאלה כי ככה גדלנו" היא באמת נקודת הסיום של המרוץ חסר-הסיכוי הזה - או שאלה מהותית שמן הראוי שתטריד, אם היא עוד לא מטרידה, כל אדם שעושה מטבוליזם על הכדור הזה.
מעבר לזה יובל ושני, שגם אם הזוגיות שלהם מתישה היא עדיין הדבר הכי אותנטי שקורה בבית "האח הגדול", מספקים אפילו אנקדוטות קומיות – לצפות בסשן ייעוץ מטעם עצמה ששני מגישה לתרצה, שהופך לעוד מריבה של יובל ושני על השאלה מי מהם רצה יותר, מבלי שתרצה תשחיל מילה או תבין איזה אינטרס יש לה לבוא פה בחום הזה, היה רגע קומי נהדר על גבול הסיטקומי.
אבל בואו נעבור למנה הבשרית. מכיוון שהכל בבית "האח" קורה בפאסט פורוורד, שני ויובל כבר בשלב שמביאים את בן הזוג למשפחה. מכיוון שזה לא אפשרי במסגרת הפורמט, המשפחה של יובל הגיעה אליו. אמא של יובל נכנסה לחדר שבו ישבו הוא ושני וניהלו דיון סוער בשאלה האם אפשר לקיים מערכת יחסים אם המשפחה שלך לא מחבבת את בן הזוג.
הדיון הזה התחיל כבר כמה ימים קודם, כשמסוק שמשפחת הליקופטר של יובל שלחה אליו, ובדיעבד אני יכולה רק להמר שאמא שלו הייתה הקופירייטרית. המשפט שכיווץ לי את הלב היה "לבד אתה הכי שלם", שזה כמו להגיד "אף זוגיות לא תעשה לך טוב, כל אשה שתהיה לצדך תגזול ממך משהו, דינך הוא חיים שלמים של בדידות, תחזיק מעמד ואל תאחר לארוחת שישי". אם משפחת לוי רוצה להגיד משהו לבן שלה או לרמוז לו איך הזוגיות שהוא בנה בבית מצטיירת כלפי חוץ, היא הייתה יכולה לבחור מילים הרבה יותר מוצלחות מאלו.
כשאמא לוי נכנסה לחדר לא היה צריך יום לימודים ארוך כדי להבין שזאת אמא שלא תיתן לאף אחת לקחת ממנה את הילד שלה. הוא רגיש בעיקר אליה, היא מתגעגעת לתמיכה שלו, והשיא? "יש בינינו סודות כמוסים שאף אחד לא יודע". אלו מנטרות של הורה שלא מוכן להרפות, ובעיקר לא רואה את הילד שלו.
אם את אמא שרוצה להקל על הבן שלך בסיטואציה שבה הוא נמצא, כלומר מנותק מהמציאות בחוץ כשבת הזוג שהוא בפירוש אוהב ונמצא איתה ביחסים מורכבים והיא מהווה עבורו תמיכה הרבה יותר משמעותית ממסוק, את לא מפקפקת בבחירות שלו. את לא מכניסה אותו לארוחת סרטים אינסופית, לא מייצרת עבורו עוד משהו שהוא יצטרך לתת עליו אחר כך דין וחשבון או להתנצל בשמך. את עושה לו חיים קצת יותר קלים - או אם להשתמש בז'רגון החביב על בני הבית העונה, את מכבדת. את לא מראה עליונות, את לא בתחרות עם בת הזוג של הבן שלך. אני יכולה להבין את הבלבול, אבל את שם כדי לתמוך בו ותו לא.
3 צפייה בגלריה
בקרוב בארוחת שישי מחוץ לבית? אנחנו לא בטוחים. מתוך "האח הגדול"
(צילום: באדיבות רשת 13)
אני יודעת שיש משהו לא בריא בזוגיות של יובל ושני, מצד שני, מה בריא בלהיכנס לבית מנותק לשבועות ארוכים ולאבד פרופורציות? וגם אם אדם עושה טעות ונכנס למערכת יחסים כזאת, במידה ומדובר באדם בוגר אתה צריך לתת לו לעשות את הטעויות שלו וללמוד מהן. תני לו לגדול, להתפתח, לנהוג את החיים ולא לחכות בתחנה. ואם זה מדגדג לך את תמיד יכולה לקחת על עצמך משימה חדשה ולחפש את שון. אומרים שפעם היה דייר כזה. ועד הפעם הבאה, תהיו חזקים.
