20 שנה אחרי שעמדה צעירה וביישנית על במה מול עשרות אלפי אנשים, שיר ביטון חזרה לזירה - והפעם מהצד השני של המצלמה. אז היא הייתה בת 22 וחסרת ניסיון, שהצליחה להגיע עד לגמר של "כוכב נולד 3". היום היא מורה לפיתוח קול, שליוותה צמוד את יובל רפאל, החל משלבי האודישנים של "הכוכב הבא" ועד לבאזל, כשהיא עמדה על במה מול מיליוני אנשים והצליחה לקטוף את המקום השני באירוויזיון.
שיר ביטון ויובל רפאל מבצעות יחד תרגילים קוליים באירוויזיון 2025
"זאת אחת מסגירות המעגל הכי גדולות בחיים שלי", היא מספרת בריאיון למגזין סופ"ש של ynet, "אז הגעתי ל'טדי הפקות' (החברה שמפיקה את "כוכב נולד" ו"הכוכב הבא", ר"ב) ממקום של ילדה שלא בחרו בה, שלא רצו ללכת איתה על כל הקופה, ועכשיו אני מגיעה כאשת צוות מהצד השני של המצלמה".
באת כנפגעת ריאליטי?
"ממש ממש לא. באתי כמי שקיבלה במה מדהימה, ידעתי שבאתי לתוכנית טלוויזיה, וכמו שהתוכנית השתמשה בי, אני השתמשתי בה. ידעתי בדיוק מה אני עושה כבר בגיל 22. ביום הראשון שהגעתי ל'כוכב הבא' הייתי צריכה לעשות מדיטציה לפני שנכנסתי. זה היה מאוד מרגש ומלחיץ. אני זוכרת שעמדתי רגע בסטודיו בנווה אילן וראיתי את כמות האנשים שהולכים וחוזרים כמו בקן נמלים, שאף אחד לא יודע מה התפקיד של אף אחד אבל כולם יודעים בדיוק לאן ללכת. הרגשתי כמו בטיימס סקוור. אמרתי לעצמי 'שיר, בהצלחה לך בחוויה שאת הולכת לעבור'".
למה?
"זאת לא הייתה בחירה קלה לחזור לשם. אני המלכה של העולם כשאני בסטודיו שלי, פה הכנסתי את עצמי לתוכנית הטלוויזיה הכי גדולה והכי מצליחה, שנמצאים בה אנשים שיודעים מה הם עושים המון זמן. אבל אני יכולה להגיד לך שמהר מאוד הבהרתי שגם אני יודעת מה אני עושה".
"מה שרציתי ללמד יובל רצתה ללמוד"
ביטון שהגיעה ל"הכוכב הבא" היא אישה שונה לגמרי מזו שכיכבה ב"כוכב נולד". היום היא גרושה מעומרי רוטברד, שאותו הכירה בתוכנית, ויש להם שני ילדים, בני 13 ו-10. לפני ארבעה חודשים התחתנה שוב עם ניתאי בן שושן, הנדסאי שצעיר ממנה ב-11 שנים. שמחה נוספת נפלה עליה עם שיחת הטלפון שבישרה לה שהיא מצטרפת למשלחת ישראל לאירוויזיון 2025 - בזכות החיבור ליובל רפאל.
"יובל ואני הגענו אחת לשנייה בזמן, מה שרציתי ללמד היא רצתה ללמוד, להקשיב ולקבל. עוד ברבע הגמר של 'הכוכב הבא' היא ביקשה אישור חריג מההפקה ללמוד אצלי באופן בפרטי, ואישרו לה".
למה היא הייתה צריכה לבקש אישור?
"כי אני המורה של התוכנית והיא רצתה ללמוד באופן פרטי, אז שלא יהיה חלילה תקדים של עדיפות למתמודד. היה חשוב שכולם ידעו שמבחינתי על הסט הם שווים. מה שהיא עושה בפרטי זה עניין שלה שהיא מממנת. החיבור המיוחד נולד שם. אחרי שהיא זכתה, היא התקשרה וביקשה שאכין אותה לאירוויזיון, ולאט לאט התחילו להזמין אותי לעבודה של כל המשלחת, וכך יצא שגם הצטרפתי".
"יובל רפאל הרבה יותר גדולה מרק סיפור - היא תקומה. כל מי ששמע אותה שרה 'עם ישראל חי', יודע שלפני יותר משנה וחצי אבא שלה אמר לה בטלפון 'תהיי מתה' בזמן שהיא הסתתרה מתחת לגופות"
ביטון הרשתה לעצמה, בתמיכה גדולה מבעלה הטרי, הגרוש ומשפחתה, לעלות על מטוס ולהיעדר שבועיים מהבית. "היו הרבה מורכבויות לא להיות שבועיים שלמים בבית, עם המטלות שמגיעות עם גידול של שני בנים. בגדול אני שופטת כדורגל, כל היום מפרידה ביניהם כשהם הולכים מכות", היא צוחקת. "מצד שני, זו הייתה חוויה".
במשלחת הישראלית, כולל ביטון, האמינו עוד לפני הנסיעה שאפשר לזכות באירוויזיון. רפאל כיכבה בטבלאות ההימורים, השיר מבחינתם היה מעולה והביצוע היה כמעט מושלם. החשש היחיד של המשלחת נבע מהעובדה שרפאל מעולם לא עמדה על במה עד לפני "הכוכב הבא". הכול היה חדש לה.
בחזרה הראשונה בבאזל במשלחת התמוגגו מהביצוע של רפאל, אבל ככל שהחזרות הלכו והתקדמו, גבר החשש שהלחץ נותן אותותיו, ובחזרות שהעיתונאים צפו בהן, הביצועים היו כמעט מושלמים - למעט קטע אחד, שגרם לעיתונאים לדבר מאחורי הקלעים על "שבירת קול" בתו ספציפי.
5 צפייה בגלריה
''כשהיא על הבמה ורואה את הקהל, קורה לה משהו בגוף''. רפאל באירוויזיון
(צילום: Martin Meissner/AP)
"הרבה פעמים ב'כוכב הבא' חששתי שהיא לא תצליח, בגלל שהיא לא מאלה שמופיעות על במה מגיל אפס", אומרת ביטון, "אבל בניגוד למה שקורה אצל רוב התלמידים שלמדו והתכוננו - על הבמה הרבה פעמים זה פחות מצליח מאשר בחזרות - אצל יובל זה עובד הפוך. כשהיא על הבמה ורואה את הקהל, קורה לה משהו בגוף ובגרון. אני יכולה ללמד טכניקה עד מחר, אבל משהו צריך להתחבר לגוף ולנפש, כי אחרת יהיו לי תלמידי בינה מלאכותית. אצל יובל הטכניקה והנשמה שלה יוצאות בדיוק מתי שצריך. ובגלל זה אני חושבת שהיא מאוד מצליחה ועוד תצליח".
היה לכם חשש משבירת הקול?
"המשלחת במהות שלה, ובצדק, התייחסה ליובל כמו אתרוג, כי ככה צריך לשמור על טאלנט בסיטואציות כאלה, שבהן היא אמורה לשיר מול 190 מיליון בני אדם. אני אישית לא חששתי לרגע. כמורה לפיתוח קול, אני יכולה להגיד שיובל יכולה לעשות את הצליל המדובר גם עוד מיליון פעם. היה פה צוות מקצועי שבראשו עמד יואב צפיר. האיש המטריף הזה בשקט שלו קיבל החלטה יחד עם יובל, והם שינו את התו. הצליל הזה של יובל עבד מאות פעמים, ולמרות זאת, ההחלטה הייתה מדויקת. כמו גם זה ששמרו על יובל כמה שאפשר מראיונות. ברגעים כאלה צריך כמה שפחות רעש במוח. כשיש לך מיליון קולות בראש, את לא מצליחה לתפקד. לפעמים צריך לדעת לשחרר משהו מיותר, וזה מה שיובל ויואב עשו, ועובדה שניצחנו. יובל לא פה כי היא סיפור. לכל בן אדם יש סיפור. יובל רפאל הרבה יותר גדולה מרק סיפור - היא תקומה. כל מי ששמע אותה שרה 'עם ישראל חי', יודע שלפני יותר משנה וחצי אבא שלה אמר לה בטלפון 'תהיי מתה' בזמן שהיא הסתתרה מתחת לגופות".
"אני יוצאת כל יום מחדש למופע שלי"
בגיל 42 ביטון כבר לא חולמת להיות ריטה ולכבוש במות גדולות. היא עם הרגליים על הקרקע וחיה עם הבנה בוגרת ועמוקה שהיא בחרה להיות אמא ומורה לפיתוח קול מתוך השלמה עם מה שהיא רוצה ועם מה שהנפש שלה יכולה להכיל. אבל יש חלום אחד שהיא לא מוכנה לוותר עליו ובשבילו היא תעשה הכול: לפגוש את סלין דיון.
במהלך כל תקופת האירוויזיון בבאזל, היו שמועות עקשניות על כך שזמרת הענק תפתיע ותופיע בתחרות, בצל היעדרותה מהבמות בשל מצבה הרפואי. יממה לפני התחרות אפילו כלי תקשורת ממסדיים דיווחו על כך שהמטוס הפרטי של דיון נחת בבאזל ושהיא תיקח חלק במופע. עבור ביטון היה מדובר בפנטזיה שמתגשמת, עד כדי כך שהסתבכה עם האבטחה המקומית.
"כל הזמן הסתובבתי בארנה וחיפשתי את סלין דיון. נכנסתי למקומות ולא הבנתי עדיין את החוקים. שתבין, מהרגע שיובל סיימה את השיר בגמר, כל מה שעסקתי בו היה לחפש את סלין דיון. מבחינתי לא היה מצב שהיא תהיה שם, ממש מתחת לאף שלי, ולא אראה אותה. היה לי אישור כניסה לגרין רום של ישראל ולא הלכתי. רק חיפשתי את סלין. אני יכולה להגיד לך שאם היא הייתה על הבמה ואני הייתי בגרין רום באותו רגע, הייתה תקרית דיפלומטית. הייתי עושה את הברדק הכי גדול".
את סלין דיון היא לא מצאה, אבל בדרך היא הסתבכה בתקרית אבטחה אחרת - ביטון הפרה את ההנחיות שקיבלה מהשב"כ, ננזפה, וכמעט נשלחה לארץ.
מה היה שם?
"העליתי סטורי לאינסטגרם בזמן שהיה אסור לנו, והורדתי את זה. לא התכוונתי".
את מצטערת?
"מאוד. בחיים לא עשיתי את זה בכוונה. כשאמרו לי שהפרתי את ההנחיות התחילו לרדת לי דמעות. ממש לא התכוונתי. הסבירו לי מה עשיתי ומאותו רגע לא עשיתי את זה. אני ממש לא בן אדם שיפר הנחיות. זה לא חזר על עצמו".
ביטון מעידה שמבחינתה כל יום הוא מופע חדש של החיים שלה. "האיפור והבגדים האלה שאתה רואה", היא אומרת בבית הקפה בגן יבנה, שבו קיימנו את הריאיון, "זה לא בשבילך, ככה אני בכל יום. אני יוצאת כל יום מחדש למופע שלי".
"כל הזמן הסתובבתי בארנה וחיפשתי את סלין דיון. נכנסתי למקומות ולא הבנתי עדיין את החוקים. מהרגע שיובל סיימה את השיר בגמר, כל מה שעסקתי בו היה לחפש אותה. מבחינתי לא היה מצב שהיא תהיה שם, ממש מתחת לאף שלי, ולא אראה אותה"
"עמרי ואני היינו מגיל 22 ביחד והתגרשנו כשהייתי בת 36. אני חושבת שזאת הייתה החלטה משותפת שהבנו שזה לא עובד, אבל אני לא רוצה לדבר בשמו, זה לא פייר. אני רוצה להאמין שגרמנו לילדים להבין שכשהאהבה נגמרת, היא לא בהכרח הופכת לשנאה אלא יכולה להפוך גם לחברות, והיה חשוב לי שהם יידעו שהם באו לעולם מאהבה. ראיתי בחוץ איך עלולים להיראות גירושים ולא רצינו שזה ייראה ככה וטפו טפו הצלחנו. אנחנו בהורות משותפת וביחסים מצוינים. הוא הפרטנר הכי טוב שיכולתי לבקש להורות משותפת, אין בינינו התחשבנות על עזרה. כל מה שקשור להוצאות הילדים זה חצי חצי. ברגע שעמרי ביקש להיות הורה שווה בשווה, מבחינתי זה היה ברור".
הילדים חיים בשני בתים?
"כן, זה מה שהם מכירים. הם לא יודעים משהו אחר. הילדים רגילים לזה שאמא ובת הזוג של אבא יכולות לשבת ביחד. זה המודל שלנו לחיי גרושים נפלאים. טפו חמסה".
ולמרות זאת, ביטון אומרת שגם כשזה נגמר בטוב - עצם בירוקרטיית הגירושים לא קלה בכלל. "להתגרש זה חרא, לפרק בית זה הכאב הכי גדול שיש. זה אחד מהכאבים הכי גדולים שחוויתי בחיים ואיפשהו גם כישלון. את לא מחפשת לפרק בית כשאת בונה אותו ועושה ילדים. אני גם הבנתי מאוד מהר שכשמתגרשים יש מערכות שלמות שעושות כסף על גב הזוג שנפרד. אני ביקשתי מגשרת, ולא רציתי להגיע לבית המשפט. בשבע פגישות הגענו להסכם. לא רציתי כתובה, לא רציתי מזונות, רציתי ששום שערה מהילדים שלי לא תיפול על מריבה של משהו או גאווה. ולא היה מה לחלק, לא הייתה איזו וילה ברשפון".
כעבור חצי שנה של ליקוק הפצעים, ביטון החלה לצאת ולחוות שוב את החיים כרווקה. "תחשוב מאיזה גיל אני בזוגיות. אלה שנים מהותיות, ולא הייתי הכובשת של תל אביב עד שהכרתי את עמרי. אני עד היום יכולה להגיד שאני בתוך התעשייה כל כך הרבה זמן ומעולם לא עישנתי סמים, אפילו לא החזקתי סיגריה ביד. לא יצאתי לחיי הוללות, לא הלכתי לישון בשלוש ולא התרסקתי על מדרכות. אחרי הגירושים הייתה לי תקופה שאני קוראת לה 'אשקלונה' - להיות עם הצמיד ולהתגלש בחינם על כל המגלשות. בסוף הגעתי למצב שרציתי אהבה. כל הזמן רציתי אהבה, אבל לא באמת הייתי מוכנה גם כשאמרתי. אחרי שלוש-ארבע שנים הייתי באמת מוכנה, אבל הייתה לי החלטה שאני לא אתחתן יותר. חשבתי שתהיה לי זוגיות של פעמיים בשבוע כזה".
"אני בתוך התעשייה כל כך הרבה זמן ומעולם לא עישנתי סמים, אפילו לא החזקתי סיגריה ביד. לא יצאתי לחיי הוללות, לא הלכתי לישון בשלוש ולא התרסקתי על מדרכות"
אבל כמו שביטון כבר למדה היטב - חלומות לחוד ומציאות לחוד. באחת התקופות בשנים האחרונות שבהן הייתה צריכה אוויר לנשימה והפסקה קלה מהשגרה, היא ירדה לסיני, ושם הכירה את מי שהפך לבעלה השני.
"פגשנו שני בחורים צעירים שזה היה הלילה האחרון שלהם והם נשארו ערים כל הלילה איתנו, אחד מהם היה ניתאי. הוא נסע בבוקר, אמרתי כזה 'נגיע לארץ וזה יהיה פאן, עוד הרפתקה'. זה היה מאוד מסקרן. הגענו לארץ וחשבתי שזה יהיה סטוץ. תוך חודש הבנו שאנחנו בבעיה ואז ניסינו להתנתק שלוש פעמים. אמרתי לו 'לך תפגוש את האישה שלך, תמצא את הכלה, אני לא הכלה', אמרתי שאני ארקוד בחתונה שלו בלב הרחבה, וגם הוא אמר לי. מבחינתו להיות עם אישה שיש לה ילדים זה היה תרחיש אימה. התנתקנו פעמיים בכאבי גוף ובפעם השלישית הוא אמר לי 'אני נשאר, יהיה מה שיהיה, בואי נראה'. בסוף הוא עבר לגן יבנה מגבעתיים. אנחנו ביחד עוד מעט שלוש שנים. התחתנו לפני ארבעה חודשים. מצאתי חבר אמיתי, שותף לחיים. הייתי במגננות כל כך גדולות והוא הראה לי שאפשר אחרת".
איך פער השנים התקבל?
"בסביבה שלו הקבלה הייתה מדהימה. בהתחלה הוא הסתיר מההורים, חשש מהתגובה על אישה בת 39 עם שני ילדים. אצלי היה קצת יותר קשה, אבל לא בגללו. אמא שלי חששה שאני אפגע, שלא יקבלו אותי ולא יאהבו אותי ושיפגעו בי בגלל הגיל. אמרתי לה 'אמא, מקסימום יישבר לי הלב'. מאז היא כל הזמן אומרת לי שלקחתי אחריות על הלב שלי וזכיתי. אחרי כל חלקי החילוף השבורים שהבאתי מהטינדר, בא לי בן אדם ששבר את כל החלטות הברזל שלי. ניתאי הוא הדבר האמיתי".
עם תמיכה כזו מהבית ואחרי שטעמת את טעם האירוויזיון, יש סיכוי שבשנה הבאה נראה אותך עושה קאמבק כאחת המתמודדות ב"הכוכב הבא"?
"בוודאי שלא. אני עשיתי, הייתי, נגעתי, אני יודעת מה זה. אני נמצאת במקום שבו אני נמצאת מבחירה. האושר שלי זה ללוות אנשים אל האור ולתת להם את מה שאני יודעת, בגלל שהייתי שם ואני מכירה טוב את הנעליים האלו".
