גלריית האוניברסיטה הפתוחה ברעננה מארחת בימים אלה את "הפוסט אנושי: מחווה לגרניקה" - תערוכה חדשה של האמן מישל פלטניק, שתינעל ב-5 בנובמבר 2025. האוצרות חוה אלדובי וכרמית בלומנזון אספו בה עבודות וידאו ופסלים שבהם נפגשים ציור, פיסול ותיאטרון מסכות עם רובוטיקה ותכנות. שילוב העולם הידני עם עולם הקוד יוצר חוויה עכשווית אך גם רפלקטיבית, שמרפררת אל יצירתו האיקונית של פיקאסו. על התערוכה הזו, ועל החיבור שבין אמנות לטכנולוגיה, פלטניק דיבר היום בוועידת העתיד של המדינה - יוזמה משותפת של ynet, "ידיעות אחרונות" והאוניברסיטה הפתוחה. צפו בהרצאה.
ועידת העתיד - הפוסט אנושי: מחווה לגרניקה״ עם האמן מישל פלטניק
(צילום: סנטרל הפקות)
מאחורי העבודות עומד גם סיפורו האישי הלא שגרתי של פלטניק, שגדל בצרפת ובנה לעצמו קריירה כמהנדס הייטק. בגיל 28 החליט לעזוב הכול ולעבור לישראל - בחירה שהובילה אותו אל מסלול חדש כאמן מצליח. כבר כמעט שני עשורים הוא חוקר את המפגש שבין אמנות לטכנולוגיה, והפעם הוא עושה זאת בעוצמה רבה במיוחד.
"את העבודה הראשונה שאני מראה עשיתי כשהייתי עדיין סטודנט", סיפר פלטניק כיצד הוא נוהג לשלב בין מדיומים, סגנונות וטכנולוגיות. "לקחתי ציור של לוסיאן פרויד, צילמתי את עצמי באותה תנוחה ועשיתי ציור שמן. החלטתי לצייר את ההשפעה שלי ואת הפרשנות שלי על עצמי. לקחתי ציור, צילמתי, עשיתי ציור ואת הציור על עצמי - כלומר יש פה שרשרת של מדיום וטשטוש של מדיומים. בעבודות שלי אני מתעד הרבה פעמים את התהליך ובסוף יוצא וידאו וצילום".
עוד סיפר על עבודות שלו בהשראת החלל, מערכת השמש, מוזיקה של באך, וכמובן הגרניקה: "זו עבודה אינטראקטיבית, אתם מתקרבים והיא מתחילה לדבר אתכם", תיאר.
