השחקן והאמן אריאל ברונז טוען כי נלקח לחקירה הלילה (בין שלישי לרביעי) ביחידת להב 433 בחשד להסתה למעשה טרור בגלל שיר שכתב ופרסם בעמוד הפייסבוק שלו, כך על פי פוסט שפרסם ברשתות החברתיות.
2 צפייה בגלריה
אריאל ברונז
אריאל ברונז
אריאל ברונז
(צילום: עמית שעל)
ברונז, שהיה מועמד לפרס השחקן הטוב ביותר בטקס פרסי אופיר שהתקיים אתמול על תפקידו בסרט "כן" של נדב לפיד, שוחרר לטענתו לאחר שמחק את השיר מהמחשב, שילם ערבות בסך עשרת אלפים שקלים, ונתן לשוטרים את הסיסמאות למחשב ולמכשיר הסלולרי שלו.
"בסוף לא זכיתי בפרס אופיר, אבל בשעה ארבע לפנות בוקר זכיתי לשלוש דפיקות בדלת, משטרה לפתוח את הדלת", כתב בפוסט ארוך. "איך אני יודע שאתם שוטרים? הנה תעודות. יש לכם צו? והנה הצו. שלושה בלשים מסתובבים בבית. אתה נוסע איתנו לתחנת המשטרה בלוד לחקירה, אתה מוסר לידנו את המחשב האישי שלך, את הטלפון ואת הסיסמאות למחשב ולטלפון, מרגע זה כל מה שתאמר ישמש כנגדך בבית המשפט. אני פושט חלוק, לובש מכנסיים וחולצה ונוסעים ליחידת הסייבר המשטרתית להב 433.
"אתה מואשם בהסתה למעשה טרור... מדובר בטקסט שפרסמת לפני חודשיים. זה שיר, אני יודע את השיר הזה בעל פה. כן, בוא תגיד לי את השיר הזה. אני אומר את השיר, ואז אני מכתיב אותו, וחוזר עליו. אז אתה מסכים איתי שהשורה האחרונה של הטקסט הזה זו קריאה ברורה למעשה טרור? אני לא מסכים, זה שיר סאטירי, יש לו קונטקסט, יש לו משקל, יש לו חריזה, אי-אפשר להוציא את השורה האחרונה מהשיר ולהתייחס רק אליה. זה ממש לא שיר, זה פוסט. זו השירה שלי. זו קריאה ברורה לרצח. אתה מבין את ההשפעות של מה שעשית? כתבתי שיר, זה שיר מתוך ספר שירה שלי שעתיד לצאת".
2 צפייה בגלריה
משטרה
משטרה
משטרה
(צילום: shutterstock)
בפוסט מתאר ברונז את עלילות הלילה בתחנת המשטרה. "אתה מכיר את כל החברים שלך בפייסבוק? לא. אתה מבין מה יקרה, אם אחד מחמשת אלפי החברים שלך לא מבין שזה שיר והולך ועושה משהו? אין לי שום רצון להסית לאלימות. אבל זה בדיוק מה שעשית! להפך, זה שיר שהוא תמונת מצב. אל תיתמם לי! זה כמו ציור, או סרט. אל תזלזל באינטילגנציה שלי! אם תראה סרט על רצח זה לא אומר שהסרט מעודד רצח. אני לא טיפש! אתה מבין מה שעשית! אל תשחק לי אותה! תפסתי ממך אינטיליגנט! בוא תגידי לי עכשיו מה הפרשנות שלך לשורה האחרונה הזאת! החקירה ממשיכה ותופסת כיוונים. אף אחד לא יודע שאני פה. אפשר ליצור קשר עם מישהו להגיד ש? תרשום מספר שאתה זוכר בעל פה. רשמתי. אני אעדכן אותה שאתה פה.
"החקירה ממשיכה עוד ועוד. החוקר נראה מרוצה מעצמו. הוא נראה כמו מישהו שקיבל את מה שהוא בא בשבילו... בשלב מסוים מתעייפים ונותנים להם את מה שבשבילו הם באו. זה לא קשה מדי. למעשה זה הדבר הכי קל שאפשר לעשות באותו רגע. המחשב והטלפון שלי נכנסים לחדר במעטפה סגורה. אתה תצלם את המסך של השיר הזה ותשלח אליי ועכשיו אתה תמחק. מסכים למחוק את הפוסט הזה? אני מסכים לכל מה שיביא אותי בחזרה לחלוק. אני מוחק את השיר, אני מוחק את השיר מהספר. אני לא צריך את השיר הזה, זה אפילו לא אחד מהשירים הטובים שלי. אני מכיר את השיר הזה בעל פה, יהיה קשה למחוק אותו מהראש. אני משוחרר. ערבות עצמית של עשרת אלפים שקלים. התיק עובר לפרקליטות. אף אחד לא ידע. אני חוזר לחלוק. אני קצת מחוק. זכיתי".
בעקבות התחייבותו במשטרה, סירב ברונז לומר במה עסק השיר, אך חבריו הסכימו לומר ש"השיר מדבר על מורשת רבין ועל מנהיגות. שיר סאטירי, ולעיתים קצת אפל. הוא מציג תמונות מצב מעוותת שבה ראש ממשלה אחד התחלף באלימות בראש ממשלה אחר, וככה חוזר מעגל הדמים על עצמו", הם אומרים. "סוף השיר נחתם בשאלה, 'מי רוצה להמשיך במעגל הדמים הזה?'"
תגובת המשטרה טרם נמסרה.