זה לקח לנטפליקס שנתיים וחצי להגיע לעונה השלישית של "ג'יני וג'ורג'יה", אבל בעלילת הסדרה עברו בקושי עשר דקות. צפייה בעונה הזאת, שעשרת הפרקים הארוכים שלה עלו אתמול (חמישי) עשויה להסביר את העיכוב: אם "ג'יני וג'ורג'יה" הייתה בן אדם, היא הייתה מהאנשים האלה שאי-אפשר להיכנס אליהם הביתה כי הם לא מסוגלים לזרוק שום דבר.
ג'יני וג'ורג'יה", עונה 3 – טריילר
(צילום: באדיבות נטפליקס)
אז העונה שלישית שמנסה להתפרש על נושאים כמו פגיעה עצמית, התמכרות, PTSD, יחסים לסביים וגילויים עצמיים קווירים, משפט רצח בעיירה קטנה, דיכאון, משולשי אהבה, בולמיה וכמובן יחסי האם והבת, שלמרבה הצער לא ירשה דבר מהכריזמה של האם. מרגישים את הכתפיים שלכם מתחילות להשתוחח? לא פלא. מישהו צריך למשוך בכנף בגדם של התסריטאים ולהבהיר להם שיש גבול גם לכמה שצופה יכול לספוג בעונה אחת.
העונה השנייה הסתיימה, כזכור, כשג'ורג'יה (בראיין האווי), האשה והמבטא הדרומי, נלקחה על ידי שני שוטרים מקומיים באמצע החתונה שלה לפול, ראש העיר. החשד: ג'ורג'יה רצחה את טום, בעלה של סינתיה, שגסס ממחלה סופנית. אנחנו יודעים שג'ורג'יה בסך הכול עשתה לשניהם טובה - היא עזרה לטום למות וסיימה את הסיוט של סינתיה (שהיא אפילו לא סובלת!), אבל האם בית המשפט האמריקני ידע להעריך את ההקרבה של ג'ורג'יה, שנאלצה לרצוח אדם נוסף מסיבות מוצדקות ביותר, או שהם ייאלצו להכניס אותה לכלא באשמת רצח? רוב העונה השנייה תתעכב על המשפט של ג'ורג'יה ותיתן להאווי עוד הזדמנות להציג לראווה את כל נוצות המשחק שלה, על הקשת שבין הקומית השובבה לסופר דרמטית והטראומטית. היא תעשה את זה מצוין כי היא מי שהיא, וכל מי שסביבה יצטרך להחליט אם הוא בג'ורג'יה טים, אפילו אם היא רצחה מישהו, או שהפעם היא תשלם את המחיר.
במקביל אנחנו מקבלים את עלילת המשנה הכבדה להפליא של ג'יני, בתה המתבגרת (אנטוניה ג'נטרי), ש-הפתעה! - נרשמת לקורס שירה ומגלה את האני החדש והאמנותי שלה, ותוך כדי גם מנהלת מערכת יחסים עם האקס שלה, מרקוס הדכאוני, ועם עוד כמה בחורים. למרבה הצער למרות המקום הטוב שהיוצרת, שרה למפרט (כשבעונה השלישית הצטרפה לצוות שרה גלינסקי, "דגראסי: הדור הבא"), פינתה עבורה בשם של הסדרה, העלילות של ג'יני רחוקות מלהיות מעניינות והיא עצמה מתקשה מאוד להחזיק את הנרטיבים הכבדים והמדכדכים שלה, שכוללים טיפול פסיכולוגי מעמיק והתמודדות עם אמא חסרת אחריות.
מאז ומתמיד "ג'יני וג'ורג'יה" הייתה סוג של סבוניה דחוסה ומעט יומרנית. היא הצליחה לצאת מזה כשנטתה לכיוון הקומי, פחות בהצלחה כששקעה בקווי עלילה דרמטיים באופן מאולץ וקלישאתי. ג'ורג'יה היא ללא ספק דמות מעניינת ומורכבת, מזיגה מרשימה בין דמות קומית וקלילה ובין טרגדיות אפלות. אי-אפשר שלא לאהוב אותה ולרצות שהיא תצליח, גם אם להצליח אומר לרצוח אנשים כפתרון לגיטימי לסיטואציה שהיא נקלעה אליה או לארוז את עצמה ואת הילדים ולברוח. אבל ג'ורג'יה לא יכולה להיות בכל מקום ובכל סצנה - במיוחד לא כשהיא במעצר בית, אזוקה אלקטרונית, וממתינה לגזר דינה. נדמה ש"ג'יני וג'ורג'יה" מנסה בעיקר לשלוח את ג'ורג'יה כשגרירה של הסדרה לכל מיני מקומות בלתי-אפשריים, בשעה שאת שאר הדמויות היא משאירה לדשדש בנושאים שאמורים להיות "חשובים" כדי להצדיק את קיומם.
2 צפייה בגלריה
מתקשה מאוד להחזיק את הנרטיבים הכבדים והמדכדכים שלה. מתוך " ג'יני וג'ורג'יה" - עונה 3
(צילום: באדיבות נטפליקס)
את הסימפטום הזה הפגינה הסדרה כבר בעונה השנייה, ולמרבה הצער העונה השלישית לא ממש משפרת את המצב. חובבי הז'אנר ומי שחוגג אולי ייהנו ממנה, מי שקצת מאס במאניה דיפרסיה הגסה מעט של הסדרה, אולי יעדיף לנצל את הזמן כדי להגשים את שאיפותיו האחרות. העובדה שנטפליקס הזמינה עונה שלישית ורביעית יחד לא מבטיחה שהמצב ישתפר, ומצד שני הסיום הדי מפתיע של העונה הזאת ייאלץ את הדמויות שלה, ממש כמו שג'ורג'יה אוהבת, להתחיל הכול מחדש.
