כשמדובר בעמידה בקצב של הטרנדים המיוזיקליים של ברודוויי והווסט אנד, שנים שהתיאטרון הישראלי היה ידוע לשמצה. הפקה נוספת של "סיפור הפרברים" פה, זכויות שנקנות שוב ל"שיער", ועוד הפקה של "כנר על הגג" – ושלא נדבר בכלל על מחזות זמר ישראליים מקוריים, שלא היו בנמצא, והובילו לשנים של שחזורי "קזבלן" או הפקות ג'וקבוקס משירי אריק איינשטיין/שלמה ארצי/צביקה פיק ומי לא.
מתוך "היי אוון הנסן"
(צילום: איה חיות)
אבל בשנים האחרונות, ובייחוד בשנה האחרונה, החליטו התיאטראות הרפרטואריים הבולטים של ישראל לעשות תיקון. הסנסציה הבלתי צפויה שהייתה ועודנה ההפקה של "אפס ביחסי אנוש" בבית ליסין הוכיחה לכולם שאפשר אחרת, ושהתיאטרון לא חייב להיות נחלתם של בני 50+ בלבד. לא סתם הכריזה הבימה על עידן חדש, ואולם רובינא מחודש עם ההפקה של "פריסליה מלכת המדבר" (שהוא אמנם לא מחזמר חדש במיוחד, אבל הוא מעולם לא עלה בעברית לפני כן). לא סתם הקאמרי החליטו לתרגם ולהעלות את "מלצרית" – וכעת גם את "היי אוון הנסן", שאתמול (שבת) התקיימה הפרמיירה שלה.
"היי אוון הנסן" (Dear Evan Hansen במקור) הוא מחזמר אמריקאי מצליח, זוכה שישה פרסי טוני, שנכתב על ידי סטיבן לוונסון, כשאת שיריו כתבו בן פסק וג'סטין פול. הוא עלה לראשונה ב-2016, וב-2017 קטף את הפרסים למחזמר הטוב ביותר, השחקן הראשי הטוב ביותר (כיכב בו אז בן פלאט) ולפסקול המקורי הטוב ביותר. הוא מספר את סיפורו של אוון, נער מתבגר שמתמודד עם חרדה חברתית קשה ודיכאון. בהמלצת הפסיכולוג שלו כותב אוון מכתבים לעצמו שמתחילים במילים "היי, אוון הנסן, היום יהיה לך יום מעולה" – תרגיל שנועד לעזור לו להתמודד עם רגשותיו.
כשאחד המכתבים האלה נמצא אצל קונור מרפי, תלמיד מתבודד נוסף ששם קץ לחייו, משפחתו של קונור (ובהם גם אחותו זואי – שבה אוון מאוהב) סבורה בטעות שאוון היה חברו הטוב. במקום לתקן את הטעות, אוון שותק – וכך מתחיל שקר שמתגלגל במהירות. הוא ממציא מערכת יחסים שלא הייתה, וככל שהעלילה מתקדמת, הוא מוצא את עצמו פתאום במרכז תשומת הלב – הופך לבן בית אצל משפחת מרפי, זוכה להתקרב לזואי, ומתחיל להיתפס כדמות מעוררת-השראה בבית הספר וברחבי האינטרנט. אבל ככל שהשקר גדל – כך קשה לו יותר להחזיק בו, והוא מתחיל להסתבך בתוך השקרים של עצמו.
מדובר במחזמר שהוא מעין קומדיה של טעויות – רק בלי החלק הקומי. כלומר, יש במחזה המון רגעים משעשעים ואף מצחיקים: כמו כשלועגים לדור הטיקטוק דרך נערה שפתאום "אכפת לה" מקונור רק אחרי מותו, ומביעה את צערה תוך כדי סרטוני איפור ו-ASMR; או כשחבריו לכיתה מוכרים מרצ'נדייז של קונור כדי לעשות קופה על המוות שלו. אבל רוב המחזמר הוא הדרדרות בלתי-נגמרת עם סוף טרגי ידוע מראש – הרי אין סיכוי שאוון יצליח לחלץ את עצמו ממבוך השקרים הזה. וזה מה שהופך את ההפקה לפרקים לא נעימה לצפייה, וגם לכזאת שלא באמת מצדיקה את אורכה (135 דקות כולל הפסקה), שכן העלילה לא מתפתחת אלא פשוט ממשיכה להתגלגל כמו כדור שלג אפל.
גם כשצפיתי בו בברודוויי, ובין ההפקות יש דמיון ויזואלי גדול, לא ממש הבנתי איך זכה "היי אוון הנסן" בטוני על פסקול. זה לא שהשירים רעים – אבל אף אחד מהם לא נשאר איתך ברגע שאתה יוצא מהאולם. אז אם המוזיקה לא נחרטת בזיכרון, והעלילה לא מתפתחת מספיק – למה בעצם צריך מחזמר של שעתיים וחצי, כשאפשר אולי פשוט מחזה של 90 דקות?
השאלה הזו מתחדדת גם כשמסתכלים על הקאסט שבחר הקאמרי להפקה, שביים עמית אפטה. אלון סנדלר הנהדר, וירטואוז פיזי ו-ווקאלי, שמגלם את אוון; נוי הלפרין המצויינת שמגלמת את זואי; טלי אורן האיקונית בתפקיד אמא של אוון, ואולה שור סלקטר ויניב סוויסה כהורים של זואי וקונור – מדובר אולי בקבוצת השחקנים החזקה ביותר שאנסמבל מחזות הזמר של הקאמרי יודע להעמיד, והם כולם מעולים. אבל ההפקה הזו פשוט קטנה עליהם. הם משחקים טוב, שרים טוב, זזים טוב – אבל אף תפקיד כאן לא באמת מצליח להכיל חצי מהיכולות שלהם.
הבחירה להעלות את המחזמר הזה נובעת, כמובן, מהשאיפה החכמה וההכרחית להצעיר את התיאטרון. בהתאם, התפאורה כולה בנויה ממסכי טלפון שמוקרנים עליהם הודעות, סרטוני טיקטוק של אנשים אמיתיים, ואפילו יש נאמבר אחד שבו הקהל מוזמן לצלם ולשתף. הבעיה היא שבמחזמר הזה יש משהו "צעיר מדי". זה מעורר הערכה האופן שבו המחזמר נכון לכלול בדיחות גסות ולא מפחד לצחוק על נושאים כמו מוות, מיניות או להטב"יות – כמו למשל ברגע החמוד שבו השותף לפשע של אוון אומר לו: "אני לא מאמין שניסית לנשק את זואי על המיטה של אח שלה – המנוח!". אבל המחזמר לעיתים קרובות מדי מרגיש כמו הצגה שמקומה בסל תרבות של בתי ספר. מין After school special – זה חמוד, זה חשוב, זה חינוכי, אבל זה גם מוכיח שאולי באמת לפעמים אין שחקנים קטנים – אלא רק תפקידים קטנים.
במקרה שאדם בסביבתכם נמצא במשבר ועלול להיות אובדני, אל תהססו - דברו איתו, עודדו אותו לפנות לעזרה מקצועית והדגישו את חשיבות פנייה זו. נסו לסייע לו לפנות לאנשי מקצוע בקהילה או לגורמי תמיכה ארציים: ער"ן בקו החם 1201 או בוואטסאפ 052-8451201, באתר האינטרנט של סה"ר, או headspace
