בוקר טוב לכל המנרמלים והמנרמלות. נותרו עוד שבועיים עד לגמר הגדול, כרגע יש בבית "האח הגדול" עשרה דיירים (לא מאוחר מדי לכניסה שלישית, אח גדול!) שמתוכם יודחו שניים בהדחה כפולה הערב. את המועמדים להדחה יקבעו המשפחות בבליץ של ההפקה, מהלך שכנראה נועד למנוע מצבאות-אמת כאלה או אחרים, שמשוטטים בחוץ סהרוריים וסוחרים בקולות כמו קבלני מרכז ליכוד, להטות את תוצאות ההצבעה. בהדחה האחרונה נפרדנו ממאי, מועמדת גמר קלאסית, והשארנו בבית מועמדים חמודים (או נסבלים) כמו שון או יוסי בובליל, והאח הגדול רוצה את המושכות חזרה בידיים שלו. זה לא דמוקרטיה פה, תרגיעו.
מתוך "האח הגדול"
(צילום: באדיבות רשת 13)
באופן כללי זאת עונה לא-שגרתית. גם מבחינת ההשפעה של הכוחות המאורגנים בחוץ שהגיעה לשיא, וגם ברמת העובדה שדיירים כמעט לא קיימים בפרקים - או שלמלמים להפליא זוכים לאהדה לא-מוסברת בקרב הצופים (חן ושירז, אם יש משהו פחות מעניין מהזוגיות שלכם הוא כנראה הניסיון הנואש שלכם לגרום לכולנו לצפות בה בפריים־טיים). כל זה משרה על העונה הזאת וייב מוזר של אח עוד יותר גדול. אבל בגדול זה מרגיש כמו עונת קפיצת-מדרגה כשזה נוגע למודעות של הדיירים. אני אוהבת את זה שהכל על השולחן, מדובר וגם מעובד באמצעות הומור (איסקוב מתחנן לתרצה לכמה פלירטוטים בשביל האוטובוס לבאר שבע). כל האבחנות על המשחק, הטענות לגבי היחסים בין הדיירים, הידיעה הלא-דרמטית שאנשים באו לפה כדי לזכות בפרס, והשאלה הגדולה – איך הם נתפסים בעיני הצופים.
אפשר להגיד לא מעט דברים על הדיירים האלה, רובם לא ידעו מי נשיא המדינה, אבל במובן מסוים גם אנחנו לא באמת יודעים מי נשיא המדינה - וספק אם נשיא המדינה זוכר שהוא כזה, או שהוא פשוט בשלאף שטונדה נצחי שכזה. ואילו בבית "האח הגדול" מסתובבים אפילו כמה אנשים אינטליגנטים יחסית שלפעמים אפילו מיטיבים להתבטא. האם אני מגזימה לטובה כדי לשכנע את עצמי שלא בזבזתי את שעותיי היפות מול אנשים שספק אם הייתי יושבת איתם לארוחה חגיגית ביהודה ושומרון? לא אכחיש זאת. האם מדובר בהורדת סטנדרטים כללית שנועדה למנוע ממני אכזבות? ייתכן. האם פשוט הקששתי ועכשיו אני מתנדנדת בכורסא שלי עם קרושה ורדיו טרנזיסטור, ומקטרת על הדור הצעיר? גם אם כן, זה שלי, תכבדו.
משימת הסאבלט האחרונה הביאה למסך כמה רגעים נחמדים, לא עניין לזלזל בו בשבועות האחרונים של העונה שהם לרוב שחונים כמו ועידת קבינט מצומצם. נתחיל מהסוף: המפגש של שני עם הילדים שלה היה מקסים, ובעיקר חיזק את התחושה שכשזה מגיע לאשה הזאת, וואט יו סי איז וואט יו גט. היא התפננה על הביקור שלהם, הייתה בתוך הרגע וכמעט לא דאגה לגבי השאלה איך היא נתפסת בחוץ. מבחינתי היא יכולה לקחת את המיליון (והג'יפ וה-50 אלף) עכשיו ונקרא לזה עונה. המפגש בין יובל לבין הילדים היה חוויה כל כך מתקנת לזה שבין שני לאמא של יובל, שכל העסק עשה לי חשק לגדל ילדים בגיל ההתבגרות.
3 צפייה בגלריה
מה את אומרת? איך אנחנו נתפסות בחוץ? האם אנחנו נתפסות בחוץ? מה זה אומר "להיתפס בחוץ"? מתוך "האח הגדול"
(צילום: באדיבות רשת 13)
בשניים מהביקורים הפיקטיביים האחרים, לעומת זאת, האח לא היה כל כך נדיב. נתחיל ממוגרבי, שאחרי שהתחיל לאכול את ארוחת הגורמה-סרטים שהאכילה אותו תרצה, בהקשר לשאלה האם זה לגיטימי להיכנס לבית "האח הגדול" כשאתה נשוי (לזה אני קוראת אכילה רגשית), האח הכניס לו "מעריצה" יפהפייה שאפילו לא היתה פתיינית במיוחד. אבל מוגרבי, בעוררות מוגברת, כל כך פחד שמשהו שהוא יעשה יתפרש כאילו הוא בוגד בדניאלה אשתו או מפר את כבודה, שהוא שמר ממנה מרחק כמו בסלואו של ערב כיתה ו'. בשום שלב לא ראיתי שמוגרבי גילה שהמעריצה שלו לא הייתה באמת מעריצה, מה שאומר שאולי הוא עדיין מתהלך בתחושה שבחוץ מחכה לו הרמון של נשים שעומדות לזנק עליו ביציאה ולתלוש לו שערות מהחזה.
המתיחה השנייה כבר הלכה עד הסוף. אם לסמוך על הפרק, כמעט כל הדיירים לא ידעו מי הוא נשיא המדינה (אני רוצה להאמין שהם פשוט שכחו, אחרי חודשיים בבית "האח" גם אני הייתי שוכחת), אבל תרצה היא זאת שזכתה בכבוד המפוקפק לעמוד במרכז הביקור של כבוד הנשיא, דוד שטרן. נכון, חלק מזה היה באשמתה – מי נותן לנשיא עוגייה ביד? מי נותן למישהו עוגייה ביד, תרצה? ככה לימדו אותך בצבא הכי מוסרי בעולם? אבל לבחור בתרצה, הבחורה שתעשה הכל כדי להגן על שמה הטוב ולעולם לא תיקח צד, כסמן ימני של הבורות הכללית בדור הזה - זה קצת לא הוגן.
לזכותה של תרצה ייאמר שהיא החזיקה את הפאסון הזה למרות שלא היה לה מושג, ואפשרה לאח הגדול להלעיג אותה בעיני הצופים. הוא לא הסתפק בזה ועוד הנחית עליה את החוויה המפוקפקת של להאמין למשך זמן לא קצר שהיא הרעילה את כבוד הנשיא, עניין לא הוגן בשום קנה מידה. תרצה אמנם קיבלה את זה בחיוך אבל אנחנו כבר יודעים שזה שתרצה מחייכת לא אומר את מה שאנחנו חושבים שזה אומר. בקיצור, בין אם אמרו לתרצה שהנשיא התחלף ובין אם היא פשוט לא ידעה מי הנשיא, בהתחשב בזה שאת שני שליש מהכנסת מאכלסים ברווזים שמבחינתם תפסו נון-שואו ג'וב מהסרטים, אני לא בטוחה שהחטא כל כך נורא.
נ.ב דרורה, שימרי את העצות שלך לעצמך, היה לנו די ממך לעת עתה. בשבוע הבא הימורי גמר, תהיו חזקים.
