הפצצות אמריקאיות בפורדו, טילים נופלים על בניינים, מדינה שלמה במקלט ואי-ודאות באשר לעתיד - חשבתם שלכם יש בעיות? חכו תשמעו מה עובר על משפחת באקלי שגרה בעיירת החוף הדמיונית הייבנפורט. מי חשב שכל כך הרבה אלימות, סודות, שקרים ובגידות רוחשים מתחת לתעשיית הדגים התמימה של צפון קרוליינה. גם אם לא תיהנו מ"קו המים", הסדרה החדשה של קווין וויליאמסון (וסבירות לא קטנה שאכן לא תהנו), זה בטוח יכניס את החיים שלכם לפרופורציות.
"קו המים" – טריילר
(צילום: באדיבות נטפליקס)
לפני שמו של וויליאמסון מדשדשות בעיקר היצירות הקודמות שלו, שמשכו תשומת לב גם לסדרה הנוכחית: סבוניה אמריקאית שעלתה בנטפליקס בשבוע שעבר ומיד זינקה למקום הראשון בצפיות בארצות הברית. מי שעומד מאחורי "דוסון קריק" וסרטי "הצעקה", החליט שהוא רוצה להעמיד את מה שהוא מתאר כ"סדרה שמספרת מה היה קורה לילדים של 'דוסון קריק' אם הם היו מתדרדרים לחיי פשע". בפועל, וויליאמסון יכול רק לחלום על סדרה שתשאיר חותם ותגדיר את קולו של דור כמו הסדרה ההיא, כי למרות שגם "קו המים" (The Waterfront) מבוססת על ילדותו של וויליאמסון ואפילו על סיפור אמיתי מחייו, מה שקיבלנו היא יותר "ילוסטון" לעניים ופחות דרמת נוער סבונית ומענגת.
מי נמצא באירוע? הרלן באקלי (הולט מק'קלני) הוא אב המשפחה, המנהיג העליון של עסק הדגים שמפרנס אותה כבר כמה דורות, כנראה, והאיש המולך בכיפה. הוא עושה את זה בעזרת אשתו, בל (מריה בלו), ויחד הם מנסים להרחיק את המשפחה מעסקי הברחות הסמים שאבא של הרלן נסחף אליהם בעבר. אבל זמנים נואשים דורשים אמצעים נואשים, וכשאב המשפחה מתאושש מכמה התקפי לב באמצעות צריכה מוגברת של אלכוהול ונשים, בן המשפחה, קיין (ג'ק ווירי), מנסה לפתור את המצוקה הכלכלית של המשפחה ולשלב את הברחות הסמים כהכנסה צדדית.
זה לא עובד כל כך טוב, וקיין (שדומה דמיון מפתיע לג'ושוע ג'קסון, הלא הוא פייסי), מכניס את המשפחה לסחרור של אלימות, מעורבות עם כנופיות מקומיות, רציחות וטיוחים. על הכול משקיפה מהצד ברי (מליסה בנויסט), הכבשה השחורה של המשפחה ומכורה לשעבר, שהורחקה מהבן שלה אחרי שהציתה את הבית שבו הוא היה ועכשיו מנסה להשיג הסדרי ראייה נוחים יותר. בין כל הליהוקים הנדושים האלה תשמחו לשמוע שוויליאמסון כתב גם דמות מיוחדת עבור טופר גרייס (אריק מ"מופע שנות ה-70") - הנמסיס העיקרי של המשפחה הוא גראדי, ראש ארגון סמים סוציופתי ומפוקפק, וכן, זה נראה כמו שזה נשמע - אריק מגיע לביקור בצפון קרוליינה. זה הזוי, המפגשים שלו עם הרלן באקלי נראים כמו הלחמה של שתי סדרות שונות או קרוסאובר מהגיהינום, אבל לפחות מדובר ברגעים מעוררים למדי, ולא הייתי מתנגדת לצפות בספין-אוף של גארדי-טופר סטייל "סמוך על סול".
סיכויי ההישרדות של כולנו מעט מוטלים בספק בימים אלה אבל גם סיכויי ההישרדות שלכם את "קו המים" אינם גבוהים. הסיפור האישי של וויליאמסון - אבא שלו נתפס ונכלא באשמת קשירת קשר לסחר במריחואנה, פרט שהוזכר גם ב"דוסון קריק" בהקשר לאבא של ג'ואי פוטר - אבל כל זה לא העניק לו את היכולת להפוך את הסיפור של משפחת באקלי למעניין או סוחף. יחד עם זאת, "קו המים" עדיין ניחנה ביתרונות הכתיבה של היוצר, הכוללים פיתולים וטוויסטים בלי סוף.
במשך שמונה פרקים (שבסופם הושארה פרצה ברורה לעונה שנייה) אין רגע אחד דל, אבל וויליאמסון עצמו לא מצליח להחליט אם מדובר בדרמת נעורים קלילה או דרמת פשע קשוחה ואלימה. הלוקיישנים יפים ופוטוגניים (הסדרה צולמה, כמו "דוסון" ו"אני יודע מה עשית בקיץ האחרון", בקרוליינה, שבה הוא גדל), אבל הדיאלוגים כל כך עבשים והדמויות חסרות לחות, ובימינו טרוטי העיניים תצטרכו משהו הרבה יותר חזק כדי להשאיר אתכם ערים. וויליאמסון כבר הודיע שיש לו עלילה לעונה שניה ושלישית, נקווה שמשפחת באקלי תצליח לשרוד את האיראנים.
