האסטרולוגית מרים בנימיני, בעלת טור ההורסקופ המיתולוגי במוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות", הלכה לעולמה בגיל 85. לדברי משפחתה, בנימיני הייתה מאושפזת בתקופה האחרונה, ונפטרה אתמול (שישי) בבית לצד משפחתה. היא הותירה אחריה שני ילדים וחמישה נכדים. ההלוויה תיערך בשבת (16.8), 23:59, בהר המנוחות בירושלים.
ריאיון עם מרים בינימיני
(צילום: עמית שאבי)
ירדנה ארזי, שהייתה מקורבת לאסטרולוגית, נפרדה ממנה בפוסט שפרסמה ברשתות: "מרים בנימיני הייתה קודם כל חברה קרובה ואשת סוד נאמנה, מורה לחיים, אוזן קשבת ואחת האנשים החכמים שפגשתי. גם הציניים הגדולים ביותר נהגו להתייעץ איתה, אבל בסתר. ברגעים מכריעים בחיי האישיים והמקצועיים, בצמתים שבהם היה צריך לבחור לאן לפנות, היא תמיד הייתה שם. בכל שעה. בכל נושא. יודעת להתבונן פנימה וגם לראות את התמונה מלמעלה, לכוון ולתמוך ולתת את העצה הנבונה.
"כמעט 40 שנה של מסע משותף. אין ולא יהיה לה תחליף. איבדתי את אחת הדמויות המשמעותיות בחיי ונותרו רק כאב, געגוע ועצב גדול. תודה מרים על הזכות הגדולה להיות תלמידה שלך וחברה קרובה שלך. להכיר ולאהוב מקרוב אישה מרשימה, תלמידה חכמה, מוזיקאית מחוננת, אישה אנינת טעם, אשת ספר ואשת שיחה עם חוש הומור משובח. אישה שהייתה דתייה חרדית אבל עם לב פתוח לכל אדם באשר הוא אדם, ועם ערכים ברורים של צניעות וגם של אהבת המדינה. אני אתגעגע אלייך ותחסרי לי תמיד מרימית. אוהבת תמיד".
יהודה פוליקר ספד לה גם הוא: "עצוב וכואב על פטירתה של חברתי מרים בינימיני. מרים היקרה ליוותה אותי לאורך עשרות שנים, מתחילת דרכי ועד היום. חיבוק גדול למשפחה".
בנימיני נולדה לרות ולמנחם בר-דרומא, זוג ממוצא גרמני-הולנדי שהתיישב בקיבוץ דתי, ואת ילדותה שם תיארה כ"חיים די קשים", כאשר סבלה מאלימות מתמשכת מצד הסובבים אותה. אף על פי שהגדירה את המאורעות כ"נוראיים", לא נשאה טינה וכינתה אותם "טראומות ילדות" בחיוך. "אני שמחה בחלקי, תודה רבה לקדוש ברוך הוא שהמצב שלי לא יותר גרוע, אני מודה לו על מה שיש לי. אני לא ממורמרת אף פעם", נהגה לומר.
אחרי השירות הצבאי פנתה למוזיקה, והפכה לנגנית קלרינט בתזמורת המשטרה. נקודת המפנה הגיעה כשליוותה חברה לקורא בכף היד שעסק גם באסטרולוגיה. "באתי ממקום מאוד רחוק מכל זה ופתאום נפתחו לי העיניים… הרגשתי שאני מכירה את זה מאיפשהו", סיפרה. לימודי האסטרולוגיה סייעו לה "לקבל את החיים ואת עצמי, ושאני צריכה לקבל את עצמי כפי שהגעתי לעולם, ואז אני אוכל להשלים עם הכול".
משם הקריירה המריאה. ב-1974 החלה לקרוא בכף היד ב"גלריה הקטנה" בירושלים, ושנה לאחר מכן הופעה טלוויזיונית הובילה לתור של כמאה ממתינים מחוץ לבית הקפה. בהמשך קיבלה לקוחות פרטיים בביתה והפכה לדמות מרכזית בתחום. מ-1980 כתבה טורי הורוסקופ - תחילה ב"העולם הזה" ומ-1989 ברציפות ב"ידיעות אחרונות". במקביל החזיקה פינות פופולריות ברדיו, ברשת ב' ובגלי צה"ל ומאוחר יותר בתחנת הרדיו 103FM בתוכניתה של ג'ודי ניר-מוזס, שפנתה לייעוצה לאחר שהתאלמנה.
מעגל הלקוחות שלה כלל דמויות ציבוריות רבות, בהן ג'ודי ניר-מוזס וגם ארזי ופוליקר כאמור, כשמנהלו של האחרון נהג להתייעץ עם בנימיני על מועדי הופעות ועל החלטות גדולות כמו נסיעות לחו"ל. במרוצת השנים יוחסו לה תחזיות בולטות: היא ידעה שתתגרש עוד לפני שנישאה, חזתה שנתיים מראש את פטירת אביה באוגוסט 1986, ותיארה גורל קשה לאחיה שנדרס ונהרג בגיל 53. היא סיפרה כי ייעצה למכר למשוך כספים מהבורסה לפני קריסה, וניבאה פעמיים את ניצחונותיו של דונלד טראמפ לנשיאות גם כשסקרים רמזו אחרת. במרץ 2020 העריכה שהגל הגדול של הקורונה בישראל יירגע סביב 25 באפריל, שעד ספטמבר תימצא "איזו תרופה" בשיתוף פעולה אמריקני-ישראלי, ושכלכלת ישראל תתמודד טוב יותר מהעולמית. על ישראל אמרה כי במפת הלידה שלה "אין שום סיכוי" לשלום עם הפלסטינים.
תפיסת העולם שלה שילבה אמונה עם פרקטיקה. בעיניה אסטרולוגיה איננה "עבודת כוכבים ומזלות". "הכוכבים הם המשרתים של הקדוש ברוך הוא, הם שליחים, הם לא עומדים בפני עצמם", אמרה. היא ראתה בתחום "עוד מערכת חוקים, כמו מתמטיקה" או כמו מוזיקה הדורשת פרשנות. מפה אסטרולוגית שימשה מבחינתה "מפת דרכים" לתכנון החיים, עד כדי דחיית קניית רהיטים אם הירח לא בזווית הנכונה. בנימיני נחשבת למי שהכניסה לשיח המקומי מושגים כמו "מרקורי בנסיגה" ו"ירח שחור", והאמינה שהדורות הצעירים פתוחים יותר לאסטרולוגיה בשל השפעות פלנטריות רחבות.
אל חדר הייעוץ שלה נכנסו לא פעם אנשים ברגעי חולשה, והיא הקפידה לדבר על אחריות מקצועית. "אני משתדלת שאנשים ייצאו מכאן עם חיוך, והאדם יודע מה לעשות, יש לו מפת דרכים", אמרה, תוך שהיא מודה שיש אחוז קטן של נבואה שמגשימה את עצמה אך מדגישה כי "החיים והגורל חזקים יותר". היא נמנעה מלחזות מוות או מחלות קשות והפנתה לרופאים.
עבור רבים היא הייתה מורת דרך ומקור נחמה, אישה שהצליחה לקרוא אנשים גם לפני שפתחה את המפות, וחיברה בין אמונה, אינטואיציה ושיטתיות כדי להאיר דרכים בעולם של אי ודאות. בנושא אחד - המוות - היא אמרה בריאיון ל"לאשה" כי היא מוותרת על כוחה, ומהווה הנושא היחיד שאליו היא לא מוכנה להתייחס בתחזיות האסטרולוגיות שהיא נותנת. "אם מישהו שואל אותי כמה זמן הוא יחיה, אני עונה לו שאת זה אני לא אומרת. אני גם לא מסתכלת על זה. זה של הקדוש ברוך הוא, לא שלי".
