יום אחד, כשהיסטוריונים ינסו לקבוע מתי הפכה נטפליקס למדורת השבט של הטלוויזיה הישראלית, הם מן הסתם יתעכבו על היום בו עלתה לאוויר "אוףרוד" - הדוקו-ריאליטי החדש בכיכובם של ליאור רז ורותם סלע, והסדרה הישראלית הלא-מתוסרטת הראשונה שהופקה ישירות עבור ענקית הסטרימינג. האפשרות שנטפליקס היא עכשיו ערוץ 2 החדש, היא הסבר אפשרי לכך שהחברה (שהתחביב שלה הוא לדבר לכל העולם) הניבה דווקא את אחת הסדרות הישראליות ביותר, שספק אם מישהו יצליח להתכייל אליה מחוץ לגבולות הארץ.
ואל תבינו אותי לא נכון. בתור מי שמחבבת למדי את רז וסלע, ונהנתה מהכימיה הבלתי ניתנת להכחשה ביניהם כשגילמו נאהבים בסדרה "בגוף שלישי" ובסרט "סודה" של ארז תדמור, אני בהחלט סבורה שאם שני השחקנים, שנפגשו לראשונה לפני שלוש שנים בערך וגילו שהם brothers from another mother, מעוניינים לקחת פסק זמן מהחיים הצפופים שלהם, לצאת למסע ג'יפים בקירג'סטן כדי להתרחק מהחיים שלהם בארץ ולעבור גם טיפול פסיכולוגי בטלפון תוך כדי, זה אך טבעי שהם ירצו לצרף אליהם גם מצלמה, שתצלם את הכול ותהפוך שעה אבודה לשעת עבודה, כמו שאומר הסלוגן.
כי עם כל הכבוד, אני בספק אם מישהו שאינו מתגורר על קליפת הבננה שלנו יגלה עניין בשני שחקנים – אחד יותר מוכר בעולם מהשנייה, ועדיין – שנוסעים בג'יפ ובמשך חודש שלם עוקצים אחד את השנייה ומפגינים דינמיקה חברית ישירה, בוטה, חשופה למדי ולעתים פולשנית, אחד כלפי השני ולא פעם גם כלפי המקומיים שהם פוגשים בדרך, בטח לעיניים זרות. כמו כן, אני תוהה אם הצופה הממוצע שגר בכל מקום שאינו ישראל, ושאינו מיודע עם הרקורד של רז וסלע, יתעניין בשאלה שמרחפת מעל ששת הפרקים של "אוףרוד", השאלה שהסדרה מנסה לפרק כבר בדקות הפותחות של הפרק הראשון: האם השניים האלה פשוט מחפשים תירוצים להעביר זמן אחד עם השני? ואיך, למען השם, בני הזוג שלהם שילחו אותם לחודש שלם, שני צמחונים מורעבים, למדינה ש-90 אחוז מהארוחות שמגישים בה זה בשר?
אבל נחזור למדינה הזערורית שלנו. מה ששלהם – שלהם. סלע ורז ממצים יפה את הפונטציאל של הז'אנר, והרבה מזה קשור לדיאלוגים ביניהם. שניהם מצחיקים, שנונים וטבעיים, ומייצרים לפחות וייב של כנות גם מול המצלמה. על רקע הנופים המדהימים באמת של מרכז אסיה שהמצלמה מצליחה ללכוד, הזוגיות האפלטונית שלהם בהחלט מייצרת סיטואציות בינאישיות מסקרנות. מהר מאוד זה מתדרדר לריבים של זוג נשוי, אבל הם מצליחים להיחלץ מהם ולא בהכרח דרך קלישאות. ליאור רז מצליח סוף סוף להיפרד מהדימוי הקשוח והחד-ממדי של הדמויות שהוא מגלם (דורון אני מסתכלת עליך), ומתגלה כאדם רגיש ורך, עם חוסר ביטחון שיוצר אצלו צורך לא מבוטל בחיזוקים. סלע היא סלע, אשה דעתנית, נבונה שאין לה שום בעיות בחיים, והפעם עם גושפנקה משמאנית מנוסה. אל תפספסו את הספיץ' שלה על האישה וגופה.
התוצאה היא סוג של "המירוץ למיליון" (לגמרי הייתי צופה בזה, אגב) פוגש את גידי ואהרוני כשברקע נוסף המרכיב הנוסף הבלתי נמנע אבל המיותר לחלוטין, שיחות טלפון טרנסאטלנטיות של שניהם עם פסיכולוג שנמצא בארץ. השיחות האלו, שנועדו כנראה ללעוס עבור ההדיוטות את התהליכים הנפשיים שעוברים על שניהם, גולשים לא פעם לקלישאות של פסיכולוגיה ואפשר היה בקלות להסתדר בלעדיהן. מעבר לזה, "אוףרוד" מציעה לכם שישה פרקים מהנים למדי, מציצניים במידה וישראליים להפליא, שבאחד מהם רותם סלע גם מצילה כבשה. או עז.
