סרטי המרוצים הגדולים, מ"הפרס הגדול" (Grand Prix) של ג'ון פרנקנהיימר (1966) ועד "פורד נגד פרארי" של ג'יימס מנגולד (2019), נבחנים ביכולם להעביר את החוויה הקינטית המסעירה של מכונית מרוץ. דמויות ועלילה זה בהחלט דבר רצוי, וכך גם היכולת לתת ביטוי ללחץ הפסיכולוגי והפיזיולוגי המוטל על הנהגים. אבל בלי להציב את הצופים בחזית המכונית הדוהרת, החוויה תהיה בהכרח לוקה בחסר. לכן סרטי המרוצים הגדולים הם שילוב בין העזה (לעיתים חסרת-אחריות) הנדרשת ליצירת האפקט האותנטי, ופריצות דרך טכנולוגיות בתחום הצילום. כך היה כשפרנקנהיימר הצמיד מצלמות 65 מ"מ למכוניות פורמולה 1, וכך גם בשילוב בין מצלמות איימקס וסטדיקאם ב"פורד נגד פרארי".
"פורמולה 1" - טריילר
(באדיבות טוליפ אנטרטיינמנט)
ההשקעה הטכנולוגית בצד החווייתי-ויזואלי מהווה את מעלתו הגדולה של "פורמולה 1 הסרט" (F1) בבימויו של ג'וזף קוסינסקי. הסרט שם את הצופים במושב הקדמי של מכוניות פורמולה 1, ובהרחבה גם בתוך הקרביים של האופרציה הכלכלית-טכנולוגית הגרנדיוזית שמאפשרת למכונות אלו להתקיים ולהתחרות. לעומת זאת, כל שאר הדברים שסרט מוצלח אמור להציע (עלילה, דמויות, יחסים, עומק רעיוני) מבוצעים באופן צפוי ובינוני.
קוסינסקי היה אמור להיות זה שיביים את "פורד נגד פרארי" (תחת השם Go Like Hell), בכיכובם של בראד פיט וטום קרוז. ההפקה קרסה לאחר שחרגה מתקציב סביר אך אורגנה מחדש בתקציב סביר שלא חרג מ-100 מיליון דולר, לסרט בבימויו של מנגולד עם מאט דיימון וכריסטיאן בייל. במקום זאת קוסינסקי ביים את "אהבה בשחקים: מאווריק" (2022) שזכה להצלחה כלכלית אדירה (1.5 מיליארד דולר) וזרע את הזרעים לפרויקט הנוכחי.
4 צפייה בגלריה
תודה, "אהבה בשחקים: מאווריק"! בראד פיט ודמסון אידריס, מתוך "פורמולה 1"
(צילום: באדיבות טוליפ אנטרטיינמנט)
"פורמולה 1 הסרט" הוא האח התאום, כמעט תאום סיאמי, של "מאווריק". אחרי שעבד עם קרוז, הגיע התור של בראד פיט. אותו מפיק – ג'רי ברוקהיימר, שמאז שנות ה-80 מתמחה בסרטים עתירי-תקציב, מלוטשים ומלהיבים, אך גם רדודים. ברוקהיימר מתמחה בשיתופי פעולה פרודוקטיביים מבחינה כלכלית עם גופי הענק שעשויים לסייע ולהוזיל את ההפקה. כך סרטי "אהבה בשחקים" (ואחריהם סרט ה"רובוטריקים") נעשו בשיתוף פעולה עם משרד ההגנה האמריקאי. החיסכון בכסף מותנה בוויתור על עמדות או תכנים שיהיו לצנינים עבור הגוף שמאפשר את ההפקה. אין פלא ש"אהבה בשחקים" שימש כאמצעי תעמולתי למטרת גיוס עבור הצי האמריקאי.
גם "פורמולה 1" נעשה בשיתוף פעולה מלא ומוחלט עם קבוצת פורמולה 1. המנכ"ל הנוכחי של הקבוצה סטפנו דומניקלי, ומנהל קבוצת מרצדס-AMG פטרונס טוטו וולף, משמשים כמפיקים בפועל. בהתאם לכך ההפקה קיבלה גישה למסלולי המרוצים, ולאופרציות של הקבוצות השונות שסייעו להפקה. קבוצת המרוצים הפיקטיבית של הסרט, APXGP, מצולמת בין קבוצות אמיתיות ונהגים אמיתיים, על המסלולים של 14 מרוצים שהתקיימו ב-3 יבשות שונות בעונות 2023-4. לקבוצה הפיקטיבית היה מוסך ו"פיט-סטופ" משלה. ההפקה גם קיבלה אישור, עד כמה שניתן, להציג את האופרציות הסודיות של הקבוצות. כך, למשל, יש סצנות שמתרחשות בסימולטור המרוצים של מרצדס-AMG פטרונס, שרק מעטים מאנשי הקבוצה מורשים להיכנס אליו.
4 צפייה בגלריה
אח יקר, בא לך לבוא איתי לקודש-הקודשים של מרצדס-AMG פטרונס? מה, לא? מתוך "פורמולה 1"
(צילום: באדיבות טוליפ אנטרטיינמנט)
לאור זאת לא מפתיע שהמטרה הכלל לא מוכחשת של הסרט היא להוות פרסומת למרוצי פורמולה 1. לספק חוויה מלהיבה למעריצים, ומשלימה לסדרת הדוקו הפופולרית ומרובת-העונות של נטפליקס "פורמולה 1: המרוץ לניצחון". חשובה מכך היא היכולת לחשוף קהלים חדשים למרוצים, ולהפוך אותם לקוני כרטיסים ומרצ'נדייזינג. כשם שביו-פיק מוזיקלי שעושה שימוש בשירים המקוריים לא יכול לחשוף אמיתית לא-נעימות, כך גם תכליתו של "פורמולה 1" היא בעיקרה קידום מוצר.
התסריט של ארן קרוגר (אחד התסריטאים של "מאווריק") לא יכול לעסוק ביריבויות ברוטאליות בין קבוצות או ללכלך על אחת הקבוצות האמיתיות. הוא לא יכול לעורר ולו צל של פקפוק בערכה של האופרציה הגלובלית האימתנית של המרוצים או בתקפות של השקעות-הענק המקיימות אותה. לכן הסרט משתמש בקונפליקט דרמטי אלמנטרי בין נהג ותיק וצעיר שמשתייכים לאותה קבוצה פיקטיבית, אבל נאלץ לשלוף במערכה השלישית קונפליקט דרמטי חדש. מבנה מגושם שמהווה רק את אחד מליקוייו של הסרט.
ב"מאווריק" קרוז גילם את הטייס המסרב להתבגר ומנסה להוכיח שכוחו עדיין במותניו מול דור צעיר של טייסים. לא יפתיע לגלות ש"פורמולה 1" הוא כמעט בגדר שכפול של עלילה זו. בראד פיט מגלם את סוני הייז, מי שהיה בצעירותו נהג F1 חסר מורא שהתחרה מטעם קבוצת לוטוס בענקים של שנות ה-90. התרסקות במהלך תחרות בספרד שינתה את מסלול חייו. הימורים, אלכוהול, התרוששות, גרושות וכו'. אנו פוגשים את סוני הייז 20 שנה לאחר התהילה, כשהוא חלק מקבוצה שמתחרה ב"מרוץ 24 השעות של דייטונה". פתיחה מלהיבה זו (אולי סצנת המרוץ המוצלחת של הסרט) מבהירה כי הוא עדיין נהג בחסד עליון. זמן קצר לאחר מכן פונה אליו רובן סרוונטס (חאווייר בארדם), חברו לשעבר לקבוצת לוטוס, כדי להציע לו להצטרף כנהג ל- APXGP. זו אמצע עונת התחרויות של פורמולה 1, והביצועים של APXGP כושלים. לג'ושוע פירס (דמסון אידריס), הנהג העיקרי של הקבוצה, יש פוטנציאל אדיר אך הנטייה שלו להשגת תהילה דרך הרשתות החברתיות פוגעת ביכולתו לממש פוטנציאל זה.
4 צפייה בגלריה
מי צריך קונפליקט דרמטי ראוי כשיש שוטים כאלה? מתוך "פורמולה 1"
(צילום: באדיבות טוליפ אנטרטיינמנט)
הדמות של הייז שופעת ביטחון עצמי המבוסס על הכריזמה המוכרת של פיט, אבל הדמות עצמה לא מעניינת במיוחד, ולא מתפתחת באופן מפתיע או בכלל. הנהג הצעיר פירס הוא דמות קצת יותר מורכבת, אבל עדיין לא מספיק מעניינת במידה שהצלחתה או כישלונה תעורר בנו רגשות עזים. ישנה גם קייט מקאנה (קארי קונדון), המנהלת הטכנית של קבוצת APXGP – מעמד שבעולם האמיתי טרם הושג על ידי אישה. היא תמלא את הפונקציה שהיא צריכה למלא בסרט בכיכובו של פיט ולא יותר מכך. עוד דמות שטוחה.
ב"מאווריק" האטרקציה הוויזואלית הייתה בהכנסת מצלמות איימקס לתוך תא הטייס במטוסי הקרב, והתיעוד האותנטי של המעוף מתוכו. לא רק כלפי חוץ, אלא כלפי פנים – אל פניו של קרוז המתעוותים בלחץ כוחות ה-G. כדי להכניס מצלמות באיכות גבוהה למכוניות מרוץ נדרשה הקטנה משמעותית נוספת של הטכנולוגיה מ"מאווריק", כך שבכל אחת משבע המכונית שנבנו עבור הסרט נשתלו 15 תושבות למצלמה, ועד 4 מצלמות פעלו בו-זמנית בכל נקודת זמן.
כשם שקרוז, בעל רישיון הטייס, עבר הכשרה (יחד עם שאר השחקנים) כדי שיוכל לשהות בפועל על מטוסי קרב, כך גם בראד פיט ודמסון אידריס למדו נהיגת מרוצים במשך ארבעה חודשים. הם נהגו בעצמם במכוניות פורמולה 2 (שהוסבו למראה של פורמולה 1) במהירויות שדגדגו את ה-300 קמ"ש. אומנם לא ה-350+ קמ"ש של הנהגים המקצוענים, אבל בהחלט מספיק כדי ליצור לכידה משכנעת של נהיגה במרוץ. ההפקה נעזרה בנהג-העל סר לואיס המילטון (שבע פעמים אלוף העולם) כיועץ צמוד.
המהלך העלילתי של הסרט מושפע ממה שמתרחש במהלך המרוצים. אלו הבקיאים בהיסטוריה של המרוצים יזהו כמה רגעים איקוניים מתולדות הספורט, שזוכים לעיבוד מחדש. כמו בסרטי אגרוף שבהם (ובשונה מהמציאות) רוב המכות פוגעות בפרצוף, כך גם כאן יש גודש מלאכותי של מניפולציות אסטרטגיות במרוץ (שספק אם היו מתאפשרות בספורט העכשווי), וגודש של התחככויות בין רכבים ותאונות שבמציאות היו עולות בחיי אדם. זו גרסה דחוסה ומועצמת לדברים שקרו, ומטרתה לייצר גודש הוליוודי שילהיב את הצופים הלא-בקיאים. ייתכן שחרף הניסיון לספק את חוויית המרוץ האותנטית והשלמה ביותר, המעריצים בעלי-הידע יגלגלו עיניים נוכח הפרזות אלו. חרף הסתייגות זו "פורמולה 1" יעניק ריגוש חושי לכל חובב מרוצים (בעיקר בהקרנה באולם אייממקס). הנאה נוספת תהיה ביכולת להציץ מאחורי הקלעים, ומהופעות האורח של בכירים בפורמולה 1.
