בשיתוף "על הגבורות"
ב-7 באוקטובר מחבלים שרפו את ביתה של ד"ר איליי חוגג בכפר עזה. אליי, בעלה ובתם התינוקת נכוו קשות. במשך 51 ימים היתה מורדמת ומונשמת – וכשהתעוררה, עוד לפני שהחלימה, החליטה להשלים את לימודי הסטאז' שלה ברפואה. ואם זה נשמע לא יאומן – לפני חודש ילדה חוגג בן נוסף, יפתח, סמל לתקומה. איליי היא הגיבורה של הצלם זיו קורן. קורן ליווה את בני המשפחה מרגעי השפל של האשפוז והכוויות, דרך החזרה לסטאז' ועד ממש אל תוך חדר הלידה בקשר מרגש שנרקם ביניהם. ביום רביעי הקרוב בערב מיוחד, במסגרת מיזם "על הגבורות", יספר הצלם והיוצר על מה שקרה שם ביניהם, איך קשר נרקם מלפני ומאחורי המצלמה ולמה דווקא היא הגיבורה שבחר אחרי ה-7 באוקטובר.
אנחנו נעביר כאן ב-ynet בשעה 20:30 בשידור חי את האירוע המיוחד של "על הגבורות" מירושלים, בו ייקחו חלק יוצרים ואמנים מהשורה הראשונה שדרך תיאטרון, מוסיקה, וידאו-ארט, מחול ועוד – יביאו את הסיפורים שהם רואים בהם את גבורת החיים בשנה החולפת.
"על הגבורות" הוא מיזם שנוצר לפני שמונה שנים לזכרו של נדב קריימן ז"ל, חייל יחידת דובדבן שנהרג ב-2014 ותרומת איבריו הצילה תשעה אנשים. מאז חברו, יוחאי אנסבכר, הקדיש את חייו למיזם שנותן במה לגבורה בשדות שונים של החברה הישראלית, לא רק בשדות המלחמה. השנה, בט"ו בשבט, ב-12 בפברואר, ייערך האירוע במעמד נשיא המדינה בוז'י הרצוג, ראש עיריית ירושלים משה לאון, היוצרים עברי לידר ורוני דלומי, פעיל ההסברה יוסף חדאד, הצלם זיו קורן ואומנים נוספים שיביאו בפסיפס של אומנויות את רגעי הכוח והתקווה של דמויות מרכזיות בחברה הישראלית ובקהילות בתפוצות.
ת ההשראה לאירוע, מספר אנסבכר, יוזם ומייסד המיזם, קיבל מספר שקרא: "בספר של שימעון ויזנטל ניצול שואה, אדריכל יהודי שנודע גם כצייד נאצים בשם 'החמנית', משנת 1969, בו ניצול שואה יהודי פוגש בחייל נאצי בבית חולים באירופה. החייל הנאצי גוסס, מספר לו את כל הפשעים שעשה - ומבקש ממנו מחילה. בשיא המתח, כשהקורא לא יודע מה הגיבור יענה, פותח הסופר את שאלת המחילה באמצעות סופרים, משוררים ואנשי הגות. החלטתי לנסות וליישם את מה שויזנטל עשה בספר בצורה של קונספט מיוחד המשלב את אומנויות הבמה".
"לא חייבים למות כדי להיות גיבור"
למה בחרת דווקא במושג גבורה?
"המושג גבורה מאד העסיק אותי. חשבתי שיהיה מעניין ומסקרן לקחת דמויות מופת בחברה הישראלית, לבצע איתם תחקיר עמוק ולזקק איתם נקודות שמעולם לא דיברו איתם עליהן בהקשר של גבורה. התגברות למשל".
ספר על אחד מהגיבורים האלו.
"עברי לידר מדבר על המפיק הטכני שלו שהוא גם חברו הטוב, אביב ברעם ז''ל, שנלחם בגבורה ונהרג בכפר עזה, וגם על הזווית האישית - איך השנה האחרונה שינתה את האמנות שלו. הוא מדבר על כיצד זה ערער את האמון שלו במדינה. עברי אמר לי בפגישה ביננו: 'אני שמח להתחבר למיזם כזה דווקא עכשיו, תודה שאתה גורם לי לחשוב על תקווה, כי אני במקום שחור".
אילו עוד תכנים צפויים באירוע?
"זה קונספט מיוחד של תוכן ייחודי שגורם לדמויות שבחרנו לעצור, לחשוב ולהביא תוכן מקורי. החוויה משלבת את כל אומנויות הבמה. הרעיון הוא להתעמק פנימה עם דמויות שמרתקות אותנו, כשכל דמות בוחרת את הגיבור או את הרגע שסימל עבורה את גבורת החיים בשנה החולפת".
מה מייחד את הגיבורים שהאמנים בחרו?
"הם יצאו מגדרם כדי להציל חיים. לא נשארו במקום הקטן והנוח. לפעמים, לא תמיד, שילמו בחייהם. לא חייבים למות כדי להיות גיבור אבל חייבים לצאת מאזור הנוחות".
"בעתות שלום אנחנו לא צריכים גיבורים"
זיו קורן, הצלם המוערך וצלם הבית של "ידיעות אחרונות", מתרגש לקראת הרצאתו באירוע. "נתתי אינסוף הרצאות מאז השביעי באוקטובר. אני נדרש להעביר אנשים לחוויה שיש בה מנעד רחב של רגשות. בסיפור של משפחת חוגג יש את הקושי הכי קשה שאפשר לתאר, סכנת חיים אמיתית, ומתוך הדבר הזה צומחת תקומה".
מאז ה-7 באוקטובר יצר קורן קשרים רבים עם משפחות הנרצחים, החטופים והפצועים. "נוצרו לי קשרים מאוד עמוקים, אנשים שליוויתי ושנכנסו לי ללב. אני פועל באותה אינטנסיביות, מאז השבעה באוקטובר. עובד מסביב לשעון. חשוב לי לספר את מה שקרה פה, לא להוריד מסדר היום את נושא החטופים. סביב זה יצרתי כמה פלטפורמות שממשיכות להעביר את המסר: העבודה האדיטוריאלית היומיומית החדשותית של עיתונים בארץ ובחו"ל, התערוכה, הספר וההרצאות".
כשנרתם למיזם "על הגבורות" נדרש הצלם המוערך להרהר שוב בתפיסה של גבורה, ובכלל מהי גבורה אחרי השביעי באוקטובר. "בעתות שלום אנחנו לא צריכים גיבורים. הגיבורים, שברוב המקרים הם כאלו בעל כורחם, נולדים בעתות משבר. אנחנו כעם יכולים להיות גאים בכמות גיבורים בלתי נתפסת. המשפחות של החטופים, ששמו את החיים שלהם בצד לחלוטין - הם מעוררי הערצה בעיניי. השורדים, הפצועים, החיילים, אזרחים שמתנדבים ועושים ונרתמים. אנשים שעזבו את החיים הקודמים שלהם. זו תקופה שבה כל אחד צריך לחשוב מה הוא יכול לעשות לטובת הכלל".
"יצא לי להיות בתוך עזה עם מילואימניקים שעושים סבב שלישי - שזה במצטבר שישה או שבעה חודשים בתוך עזה בלחימה יומיומית. אני נדהם לראות חבר'ה שעזבו את המשפחות ואת העבודה שלהם, ולא קר להם, לא חם להם, הם לא עייפים, הם לא רעבים - הם רק רוצים להשלים את המשימה שאליה נשלחו. מבחינתי כל אחד מהם הוא גיבור-על".
איך מנווטים בין הקשר האישי החזק שלך למצולמים לבין זה שאתה מתעד אותם ברגע קשה? האם משהו משתנה ביחס שלך אליהם מול המצלמה שלך וכשהם מאחוריה?
"אין אפשרות כזאת בכלל בעיניי. במיוחד כי אני בן אדם מאוד טוטאלי. ביום שישי האחרון אכלתי ארוחת ערב עם מייה שם והמשפחה שלה. זה מה שממלא אותי. הרבה אחרי שאני מכבה את המצלמה, הקשרים שנוצרו עמוקים. צילום סטילס זה מדיום נחות. אין לו תנועה, אין לו סאונד. בעולם המהיר שלנו, קשה להתעכב על תמונה, כי אנחנו רגילים לכמות בלתי נתפסת של אינפורמציה ויזואלית שרצה מולנו כל היום. תמונת הסטילס מורכבת מחמישים אחוז אינפורמציה וחמישים אחוז רגש. אותו רגש שאני מנסה לתפוס במצלמה בשביל להעביר הלאה לצופה. הרגש הזה לא עוקף אותי בדרכו, הוא עובר דרכי. ובגלל זה אני עובר חוויה מאוד רגשית".
ביום רביעי הקרוב יביא זיו קורן את סיפורו ואת סיפורה של הגיבורה שבחר באירוע "על הגבורות", לצד שורה של אמנים מובילים. אנו מזמינים אתכם להצטרף לשידור החי מירושלים בשעה 20:30 באתר ynet.
פורסם לראשונה: 10:00, 11.02.25
