אחרי יותר מ-14 שנה יחד האיחוד הסופי הושלם. אדר גולד ואוהד שרגאי, יוצאי "כוכב נולד" בדימוס ועכשיו גם "ילדי החוץ" בדימוס, ההרכב שליווה בעשור האחרון את עילי בוטנר, התמזגו ליצור אחד. זה קורה בגרסה המחודשת של המחזמר "שיער", שעולה בהפקת "התיאטרון הישראלי" לקראת החגים הקרובים, בו הם יגלמו במשותף את דיון. לא בהצגות נפרדות אלא שניהם יחד בכל ההצגות, ובכל הם ימשיכו את המסורת הנפלאה שלהם, לחיות אחד עמוק בתוך חייו של השני ולא להיפרד לעולם.
במקור התפקיד יועד לגולד, ושרגאי נבחן לדמות אחרת. אבל אז הם קיבלו טלפון מהמפיק שאמר שהוא חושב שיהיה נכון אם הם יגלמו אותה במשותף. "כדמות דו-ראשית", מסביר שרגאי, "היין והיאנג. אנחנו בעיקר שרים ביחד כל הזמן. זה דבר שלא נעשה מעולם במחזמר הזה, בארץ או בעולם. שדמות מפוצלת לשני שחקנים".
גולד: "וזה גם די תואם את מה את כל מה שהיה עד עכשיו בחיים שלנו. הקולות שלנו משתלבים כל כך טוב ביחד שזה העצים את הדמות ואותנו כצמד".
אבל קודם היה לך תפקיד לעצמך ועכשיו את צריכה לחלוק אותו עם עוד מישהו.
"נכון. ובאמת אוהד ביקש שישאלו אותי איך אני מרגישה לגבי זה, אבל לי זה באמת הרגיש הדבר הכי נכון. אוהד הוא הפרטנר שלי גם בחיים ואין משהו שאני לא ארצה לחלוק איתו, נראה לי. זה היה לי מאוד טבעי".
"דיון זה תפקיד קצת לא מוגדר", מוסיף שרגאי, "אין לה טקסט כמעט, היא בערך הרוח של השבט וזה מאפשר לשחק עם המגדר וזה שאנחנו מפוצלים. זה מאפשר עבודת בימוי חכמה של שחר (פרץ) ואבישי (בן גל). בחזרה הראשונה שרנו את 'אקווריוס', ומשהו קרה בחדר. כשאנחנו שרים ביחד יש איזה קסם. זה חיבור ווקאלי אבל גם אנרגטי, חיבור נשמתי. לא סתם נפגשנו בגוף הזה בעולם הזה, וזה נותן כוח שבעיני אי אפשר להסביר במילים".
זה אולי נשמע מוזר אבל "שיער", המחזמר שוחר השלום שבו יככבו גם סטפן, שפיטה, ענבל ביבי ונוספים, הוא הניסיון הראשון של שרגאי וגולד במחזמר מסחרי פר אקסלנס ("אני גם בהלם מעצמי שאני כבר אחרי גיל 40 ולא עשיתי מחזמר עד עכשיו", מאשר שרגאי, "זה היה בטו-דו-ליסט שלי כבר מגיל שמונה"). השניים, שביססו את החיבור הווקאלי והנפשי ביניהם בעונה השמינית של "כוכב נולד", הפכו מאז לבלתי נפרדים ורכשו לעצמם מוניטין כצמד צבעוני וקאמפי. זה לא הזיק שכמה חודשים אחרי סיום הריאליטי ההוא הם נבחרו על ידי עילי בוטנר לשמש כהרכב המלווה בהופעות שלו, שיבצע את השירים שיצר.
10 צפייה בגלריה
"הוא לא מדבר על וייטנאם אלא את ישראל". מתוך הצילומים לפרומו של המחזמר "שיער"
(צילום: יח"צ)
במשך יותר מעשור המשיך שיתוף הפעולה הזה ששימח את כל הצדדים, עד שבאוגוסט בשנה שעברה החליט בוטנר לחדש את השורות. "ילדי החוץ" פורקו ומחזור גיוס חדש יצא לדרך, ממנו נוסד הרכב "הילדים החדשים". אחרי שהתפזרו העשן והחששות מצאו את עצמם גולד ושרגאי במקום טבעי לא פחות ואולי יותר - מחזמר, ולא סתם מחזמר, אלא אחד ממחזות הזמר המצליחים בעולם שעבר אדפטציה לימינו אנו ולישראל של 2025.
מה זה אומר? תצטרכו לראות בעצמכם. על פניו הרעיון ש"שיער" על מסריו החתרניים והאנטי-מלחמתיים יצליח להשתלב ברוח התקופה הנוכחית בישראל הוא מעט מאתגר. מחזמר שמטיף להימנע מגיוס (אבל לא כי אתה חרדי, כי אתה פרוגרסיב!), לחופש מיני ולמחאה פוליטית חריפה יראה מעט חייזרי בישראל שכמהה לאחדות ויישור קו, שידועה כצבא שיש לו עם ושהמילה "שלום" קיבלה בה מעמד של מילה כמעט גסה.
גולד: "'שיער' בטוח יעצבן אנשים, אנשים נהנים להתעצבן פה מכל דבר, זה בסדר. אומנות חייבת לעורר משהו, זה תפקידה של האמנות. היא אמורה לייצר איזושהי אי נוחות. אם זה נוח אז יש בעיה בעיניי"
כמו כל אמני ישראל גם גולד ושרגאי, שהיום עונים יחד לשם "סיסטרז", התנדבו לאחר 7 באוקטובר בהופעות מול חיילים ומפונים. גולד שרה לא פעם בכיכר החטופים ואף הוציאה שיר בביצועה, "שיבולים", שכתב עבורה אסי סתיו. שמספר ההשמעות הרב שזכה לו ברדיו לימד שהשיר משקף את מצב הרוח בעם. כדי להתכתב עם מצב הרוח הזה זכה "שיער" גם בתרגום מחודש של אסף לוי ועמית מינסטר. "אני רוצה שידעו שהדבר הזה לא מנותק ממה שקורה", מבהירה גולד, "הוא לא מדבר על וייטנאם אלא את ישראל".
שרגאי: "לפני כמה ימים עשינו ראן ראשון בלי עצירות, ובסוף ההצגה אדר ואני בכינו, לא יכולנו לשיר את השיר האחרון. זה מטורף ש-50 שנה אחרי, זה מדבר את ישראל של היום. מבחינת האנושות והרצון באמת שלה בחופש ובאהבה, ובחוסר היכולת בגלל מהלכים שקורים פה. ההצגה מתחילה עם מסיבת טבע בשש וחצי בבוקר. יש די-ג'יי על הבמה בכניסת קהל והקאסט מסתובב בין הקהל, וזה נקטע עם הזריחה. הנה, אני כבר עם דמעות בעיניים".
המחזמר המקורי הוא בפירוש נגד גיוס. זה בא לידי ביטוי גם בגרסה הישראלית?
שרגאי: "זה מחזה שמנסה לייצר איזושהי אשליה אוטופית של עולם שבו לא צריך צבא, כי אין מלחמות, וחבורת ההיפים הזאת אומרת 'אם כולנו נחיה כקהילה ונאהב אחד את השני ונרגיש כמו אחים לא יהיה צורך בזה'. מן אשליה של חבורת אנשים שבעיניהם היא אפשרית. לא הרגשתי שיש לקיחת צד".
10 צפייה בגלריה
"היו כל מיני חלקים בתרגום או ברעיונות של הבימוי, שירדו כי הם היו חריפים מדי". מתוך הסרט "שיער"
(צילום מסך מתוך "שיער", באדיבות MGM)
גולד: "זה מספר את הסיפור המקורי בין שתי הדמויות הראשיות, קלוד שמתגייס לצבא וברגר לא. השיח זה 'אני מתגייס כי מישהו צריך לעשות את זה' עדיין קיים. אנחנו מסתכלים על החרדים והחילונים, מי היה עושה מה בשביל האחר, אבל בסוף מישהו עושה את זה וכולם בוכים עליו. זה רלוונטי גם היום אבל אין פה נקיטת עמדה".
זה עומד לעצבן חלק מהאנשים?
"זה בטוח יעצבן אנשים, אנשים נהנים להתעצבן פה מכל דבר, זה בסדר. אומנות חייבת לעורר משהו, זה תפקידה של האמנות. היא אמורה לייצר איזושהי אי נוחות. אם זה נוח אז יש בעיה בעיניי".
אם "מכתב האמנים", שקרא ל"הפסקת ההרעבה והמלחמה בעזה", לימד אותנו משהו זה שאמנים משלמים מחיר על אי הנוחות הזאת.
שרגאי: "אני יכול להגיד שהיו כל מיני חלקים בתרגום או ברעיונות של הבימוי, שירדו כי הם היו חריפים מדי. אנחנו בתקופה מאוד רגישה במדינה ואנחנו לא באים לעורר עוד פלגנות. המחזה המקורי מדבר על מה שהיה נכון בשנות ה-70 ושעורר פלגנות. היום אנחנו באים דווקא להביא שיח של אחדות, של קולקטיביות, של ביחד".
שרגאי: "אני לא הולך להפגנות כבר המון שנים. לא משנה נגד מה אתה צועק, אם זה נגד הממשלה או גורם אחר, זה עדיין יוצר תדר של פלגנות. ואני נמנע מלהיות באזורים האלה"
גם המילה "אחדות" היא מכובסת. היום כשאתה אומר "נתאחד" אתה מכסה על בעיות הרבה יותר עמוקות מתחת לפני השטח.
גולד: "אולי, אבל זה יכול להיות גם משהו מאוד פשוט, לראות את עצמנו כבני אדם רגע. במחזמר הזה השיח הוא דואלי, הוא לא נוקט עמדה אלא מביא את שתי העמדות והסיפורים קדימה, ומאפשר לשיח להתקיים על הבמה. וזה שיח שמוכר לנו. והמילה המורכבת אך פשוטה 'אחדות' היא משהו שאם אתה ישראלי, אפשר להתחבר אליו, לא משנה באיזו עמדה אתה".
הסוף מאוד עצוב.
שרגאי: "נכון. העם מאוד עצוב. כולם עצובים. בגלל זה דיברתי על המקום הקולקטיבי, בסוף מגיע הרגע הזה שכולנו שווים בני שווים".
בחיים אתם מעורבים פוליטית?
"אנחנו מעורבים בשכול. בתור אמנים הופענו במלחמות ובאזכרות, אדר הוציאה את 'שיבולים' במלחמה והיא מוזמנת להופיע איתו לא מעט, גם באירועי שכול. אני גם בא ממשפחה שכולה, אח של אבא שלי נהרג במלחמת יום כיפור ואני קרוי על שמו. אז השכול מלווה אותנו".
10 צפייה בגלריה
"המחזה חיזק אצלי בעיקר את התחושה שאם כולנו נאכל אסיד, לא יהיו מלחמות בעולם". אוהד שרגאי ואדר גולד
(צילום: ניר סלקמן)
לא חוויתם התנגשות בין הערכים הפוליטיים שלכם ובין מה שקורה בהצגה?
גולד: "אני פחות מתעסקת בפוליטיקה כי בעיני הריקבון שם עמוק מאוד. אני מתעסקת בבני אדם ובתחושות, ואני מרגישה שיש לי יכולת לבכות על כולנו באיזה שהוא מקום. אני רוצה לחיות כאן, במדינה שלי. אני יודעת שזאת המדינה שלי וזה התחדד מאוד מאז 7 באוקטובר".
אתם הולכים להפגנות?
שרגאי: "אני לא הולך להפגנות כבר המון שנים, לא מחוסר הזדהות אלא כדי לשמור על עצמי בסיפור הזה. אני שומר על עצמי אנרגטית. אני אדם רגיש וגם זעקת שבר של הלב מערערת אותי מאוד, ואני אגיד עוד משהו: לא משנה נגד מה אתה צועק, אם זה נגד הממשלה או גורם אחר, זה עדיין יוצר תדר של פלגנות. ואני נמנע מלהיות באזורים האלה. עוד להפגנות שהיו לפני 7 באוקטובר לא הלכתי. אני גם לא רואה טלוויזיה או חדשות מאותה סיבה. המחזה חיזק אצלי בעיקר את התחושה שאם כולנו נאכל אסיד, לא יהיו מלחמות בעולם".
"עכשיו אנחנו הילדים שבחוץ - השתחררנו"
יחסית לעובדה שמדובר בסך הכול, מבלי לפגוע, בשינוי הרכב מוזיקלי במדינה למודת דרמות ושברוני לב, ההודעה על פירוק "ילדי החוץ" והפרידה בין בוטנר לצמד גולד ושרגאי עוררה תגובה אמוציונאלית וגועשת במיוחד. חלק גדול מהתגובות הביעו רגשות תודה לשניים ופרגנו לדרכם החדשה, וחלקם גם הביעו אכזבה מהשינוי. החל מינואר 2025 גולד ושרגאי החזירו את הציוד לבוטנר ויצאו לדרך עצמאית. "עכשיו אנחנו הילדים שבחוץ", מגחכת גולד, "אנחנו בחוץ, נקודה. השתחררנו".
10 צפייה בגלריה
"תפקידי לא מסתיים בלהיות ילדת חוץ". מימין לשמאל: אדר גולד, עילי בוטנר ואוהד שרגאי, ב-2014
(צילום: טל שחר)
עשיתם מילואים הרבה זמן.
"זה הגיע לנו בדיוק בזמן".
איך היה השחרור?
"היה הכול מהכול. מפחיד, מרגש, מצד אחד חוסר ודאות אבל מצד שני ודאות פנימית גדולה שזה הזמן. הפרידה הזאת, שהגיעה כביכול מעילי, בעצם התחילה אצלי בלב בשנה האחרונה. 7 באוקטובר היה כפכוף להכול, זמן של ריסט. אז זה משהו שרחש בליבי כבר זמן מה, אבל לא ידעתי איך עושים את זה. ידעתי שיש לי הזדמנות אחת להיות אדר גולד ולעשות אדר גולד, להוציא את השירים שלי. הרגשתי משהו מזה כשהוצאתי את 'שיבולים' וזה קיבל חיבוק גדול, הייתי רק צינור לדבר הזה אבל זה נתן לי המון כח והבנה שתפקידי לא מסתיים בלהיות ילדת חוץ.
"אחרי 'כוכב נולד' הגעתי ישר ל'ילדי החוץ' ובמשך 14 שנה אמרו לי מתי ואיפה להיות. שריר היזמות שלי לא עבד, לא הניע. ניסיתי לעשות את הדברים שלי תוך כדי הפרויקט של בוטנר אבל זה מעולם לא הצליח, זה תמיד הביא תחושת כישלון כי קשה לעשות גם וגם. הדרישה של עילי, שהיא דרישה מובנת, הייתה גבוהה - להיות בהתמסרות ומגויס לדבר הזה כל הזמן. במובן מסוים אפילו לא ידעתי מי אני, כי עוד לא התחלתי לחפש", מוסיף שרגאי.
"צמד המילים ילדי חוץ זה משהו שערפל אותי וגרם לי להרגיש ילדה המון זמן. ההגדרה של ילד היא שמישהו גדול דואג לו, שאתה תחת חסות והיינו תחת חסות. חסות נוחה והזדמנות מדהימה והבמות הכי ראויות אבל אתה נרדם ומעורסל במקום הכי נוח, ואחת לכמה זמן אתה מתעורר ומבין שזה לא שלך, ואז מה עושים?
"אז אז אני מאוד מודה על התקופה שהייתה ושמחה שזה נגמר ככה, ושמאז אני עובדת על אלבום שלי ועושה מהלכים שמעולם לא עשיתי בשביל עצמי. כיף לי להרגיש שאני משיטה את הספינה הזאת".
ואתה, אוהד?
"אותה תשובה בגדול. אני מפלרטט עם הרעיון כבר שמונה שנים. כבר התפטרתי לפני שבע שנים, ובעצם תום גפן הגיע בהתחלה בתור המחליף שלי ונשאר. אבל אני מודה שכשזה הגיע, זה היה לא צפוי מבחינתי, אז עלו הרבה תחושות - עלבון וכעס, וחוסר ודאות ופחד כלכלי, בטח בתקופה כזאת. דווקא עכשיו, במלחמה, כשאין שום דבר ודאי אני בטח לא הולך לעזוב. עד שיש לי משהו ודאי בחיים אני לא מוותר עליו, ופתאום גם זה נלקח ממני".
הופתעת?
"קצת. וגם לגמרי יכולתי להבין אותו ואת הצורך שלו בשינוי. גם בי היה צורך בשינוי, אבל היה לי גם חשש מחוסר ודאות תעסוקתי. אז באמת היו כמה חודשים כאלה שהספינה רעדה, המשכנו להופיע חצי שנה אחרי ההודעה, אבל אני מאמין שהיקום לטובתי הגבוהה ביותר, והנה, אם זה לא היה קורה 'שיער' לא היה ו'סיסטרס' לא היה קורה. אז דברים טובים מגיעים עם חדשות שאולי נשמעות פחות טובות".
למה שקלת להתפטר בזמנו?
"לחפש. עשיתי גם 'הכוכב הבא' באמצע ואני חייב לומר שזה היה ממקום של תסכול, הייתי חייב לעשות משהו שהוא לא רק עילי בוטנר. בכנות, הדבר האחרון שרציתי היה לייצג את ישראל באירוויזיון. מי צריך את זה על הכתפיים שלו? אבל רציתי לצאת שנייה. הייתי עושה כל מיני דברים אבל לא יכולתי להתחייב לשום דבר בפול גז כי 'ילדי החוץ' שואב אותך אנרגטית וגם צורך זמן, אתה לא יכול להיות לגמרי על שום דבר אחר".
10 צפייה בגלריה
"'ילדי החוץ' שואב אותך אנרגטית וגם צורך זמן, אתה לא יכול להיות לגמרי על שום דבר אחר". אוהד שרגאי
(צילום: עדי ברק )
החששות נרגעו? נכנסתם לתלם?
גולד: "לא, מאמי. כי אז יש מלחמה, ואמנים במדינת ישראל רגילים לא לעבוד חודשיים בשנה לפחות. רגילים שכל תהליך שאת עושה נגדע ובכל התאוששות של המשק את חוזרת אחרונה, ואין שום וודאות כלכלית. אני מרגישה שהחזירו אותי שנים אחורה לתקופות שהיו חוזרים לי צ'קים של השכר דירה, לא פשוט פה. מצד אחד זה מובן ומצד שני התחושה היא שאף אחד לא דואג לנו. לקרוא לנו להתנדב ולשיר זה כן, וברור אנחנו עושים את זה בלי לשאול, אבל לבוא לעזרת האמנים זה לא. וממילא האמנות זה משהו שאף אחד לא נהיה ממנו יצחק תשובה, בואי. זה לא פשוט להיות אמן בישראל".
אחיך, יובל, הצטרף למשפחת האמנים לא מזמן, הוא היה ב"כוכב הבא".
"כן, הוא הגיע עם שיר מקורי שלו. אני תמיד אומרת על יובל שהוא תמצית כל הטוב של המשפחה, הוא כל כך מוכשר ולב חשוף".
"אני מרגישה שהחזירו אותי שנים אחורה לתקופות שהיו חוזרים לי צ'קים של השכר דירה, לא פשוט פה. מצד אחד זה מובן ומצד שני התחושה היא שאף אחד לא דואג לנו. לקרוא לנו להתנדב ולשיר זה כן, וברור אנחנו עושים את זה בלי לשאול, אבל לבוא לעזרת האמנים זה לא".
חבל שהוא לא הלך לאודישנים של הילדים החדשים.
"מאמי, התקשרו אליו והציעו לו, ואז הם הבינו שהוא אחי, שם המשפחה לא אמר להם כלום משום מה. זה היה מצחיק, צרחנו מצחוק. הם התקשרו אליו אחר כך ואמרו 'אוי סליחה, אנחנו מצטערים'. סיפרתי את זה לעילי וכולנו צחקנו".
באנו להרים
רצה הגורל והריאיון הזה הוא סגירת מעגל - נפגשנו בריאיון הראשון שלהם כצמד "ילדי החוץ", מייד אחרי "כוכב נולד", הם היו צמד צבעוני ושנון והסימביוזה המוצלחת ביניהם הייתה שנייה רק לשילוב הווקאלי המרשים של הביצועים הקוליים שלהם. עכשיו אנחנו נפגשים בדרך לכיוון השני. את הצעד הראשון במסע הם עשו כבר עם עיבוד מרענן לפופ קצבי־אלקטרוני שיוצא הישר לרחבות, “SISTER”. ביצוע עם אנרגיות ווייב של דיסקו, EDM, היפ־הופ ומזרחית, די רחוק מהסגנון הרומנטי הלירי של בוטנר. בקיצור, באו להרים.
שרגאי: "אני ואדר היינו צמד לפני ילדי החוץ, עילי קיבל אותנו כחברים מאוד טובים, הוא קיבל את היתרונות של הצימוד הזה וזה לא עבד עם אנשים אחרים. כשתום בא להחליף אותי והוא ואדר עשו חזרה, הם לא הצליחו לשיר שיר אחד יחד. אז הצמד כבר קיים ועכשיו אנחנו צריכים להיזכר בדבר שהוא לא 'ילדי החוץ' בצמד הזה".
"רגע לפני שהכרתי את דור אמא שלי כבר אמרה 'למה אין לה בן זוג?', אמרתי לה 'אמא, אני אביא לי ילד עם אוהד, יהיה בסדר'. זה הבן אדם שאני מכירה הכי הרבה זמן. זו הזוגיות הכי ארוכה שהייתה לי. יש פלאן B וזה פלאן פגז"
גולד: "אבל גם אנחנו לא מה שהיינו לפני 14 שנה. החברות שלנו יפה כי כבני אדם אנחנו משתנים כל הזמן ויש מערכות יחסים שמפספסות את השינויים האלה. אתה לא יודע שהשתנית והפרטנר שלך לא מבין את זה ונוצרים פערים. אני ואוהד משתנים אבל תמיד נפגשים אחרי טלטלה כזאת או אחרת ומתחברים שוב. גם המופע החדש שלנו הוא ממקום מפוכח. זה לא 'ילדי החוץ' כי אנחנו כבר לא הם, אנחנו אדר ואוהד ורוצים את השמות שלנו בחוץ, זה מתבקש וזה הרבה יותר קל כי יש פחות רעשי רקע ואני יכולה לשמוע את עצמי".
שרגאי: "המפגש שלי ושל אדר מאוד משמח אנשים. אני יודע שאנחנו מרימות את התדר ומשמחות אנשים, אנחנו עושים את זה בבית של אדר כשפתאום עולים אנשים זרים הביתה ואנחנו עושים להם שיחות, שוטפים להם את הראש ומוציאים אותם מעודדים, ואנחנו עושים את זה על הבמה. תומר מייזנר מפיק אותנו, הוא בא מהרחבות והמועדונים והוא יודע לעשות מוזיקה שמחה ומרוממת וזה מה שאנחנו יודעים לעשות, בטח בזמן שהמדינה פצועה ומדממת".
גולד: "זאת אבולוציה ממה שהיינו למה שאנחנו היום".
לתוצר האבולוציוני הזה הצטרף לאחרונה דור רועה, בנו של יוני רועה והחל מאוקטובר 2024 גם בעלה החוקי של גולד. את רועה היא הכירה כשהוא הצטרף כקלידן למופע העשור של בוטנר ונכנס לעמדת הקלידים, פסנתר, מחשב. לאט לאט הבשילה מערכת היחסים ביניהם לרומנטית והיום הם מציינים ארבע שנות זוגיות. היא עדיין לא במצב להתחרות ביציבות של מערכת היחסים בין שרגאי לגולד ובמחשבה, אף אחד פה לא בעניין של תחרות, אלא של אחדות.
"אוהד תמיד מכיר אותי במערכות יחסים", מודה גולד, "ואז לרגע קטן בלי ואז שוב במערכת יחסים ארוכה. תמיד מתישה את עצמי ולא יודעת לעצור בזמן ולא שואלת את עצמי שאלות. אז אחרי מסע טוב שעשיתי פנימה, כשהייתי בשיא הטיפול הפסיכולוגי ובדרך לאהוב את עצמי רגע ולהיות בזוגיות עם עצמי, אחרי כל השנים שהזכרתי, הכרתי את דור.
"את יודעת איך זה כשאת מביאה בן זוג הביתה? אוהד אף פעם לא אמר 'מה את עושה איתו' אבל החיבור עם דור היה כל כך טבעי והומוגני, נסענו שלישיה למידברן ביחד וזה היה מעבר לכל דימיון. דור נכנס למערכת יחסים של אוהד ושלי שכבר הייתה בנויה, וזה לא כזה קל להיכנס ולהיות צלע בדבר הזה, אבל זה היה הכי טבעי בעולם".
נכון לכרגע אין צלע רביעית בצורה הגיאומטרית החמודה הזאת. שרגאי היה עד לא מזמן במערכת יחסים בת ארבעה חודשים עם מקס בחמן (מלך הגומי, אם אתם שוחרי טיקטוק). הם הכירו באינטרנט והתאהבו, כשהם מגשרים על פער גילאי בן 15 שנים. בתחילת אוגוסט האחרון הם נפרדו. "מערכת היחסים עם אדר הייתה הארוכה ביותר שהייתה לי בחיים", הוא אומר, "אבל בדרך כלל מערכות היחסים שלי יחסית קצרות. אני רוצה לטעום מהכול. יש לי פומו".
גולד: "רגע לפני שהכרתי את דור אמא שלי כבר אמרה 'למה אין לה בן זוג?', אמרתי לה 'אמא, אני אביא לי ילד עם אוהד, יהיה בסדר'. זה הבן אדם שאני מכירה הכי הרבה זמן. זו הזוגיות הכי ארוכה שהייתה לי. יש פלאן B וזה פלאן פגז".
היית חלק מהפלאן הזה?
שרגאי: "לא שאלו אותי אם אני רוצה ילדים. כן, אבל זה נאמר".
