לקראת סוף ינואר 2025 יצא "נוכחות", סרטו הקודם של סטיבן סודרברג. בקושי חלפו חודשיים וחצי והנה עולה סרטו החדש - מותחן הריגול הזוגי "תיק שחור" (Black Bag). גם כאן סודרברג משמש כבמאי, עורך (תחת השם "מרי אן ברנרד") וצלם (תחת השם "פיטר אנדרוז"). בחודש פברואר, בין יציאת הסרט הראשון לשני, הוא היה עסוק בצילומי סרטו הבא The Christophers בלונדון. אין ספק שבתור מי שפרש מבימוי לקולנוע (בין תחילת 2013 לתחילת 2016) הוא השתקם לקצב עשייה מאוד מרשים.
"תיק שחור" - טריילר
(קרדיט: באדיבות טוליפ אנטרטיינמנט)
לזכותו של סודרברג יש לומר שהוא מנסה לעשות דברים אחרת – להחליף ז'אנרים כמו גרביים ולחפש דרך מקורית (שלא תמיד צולחת) לטפל בהם. הוא שומר על תקציבים נמוכים-בינוניים, ובזכות ההערכה לה הוא זוכה על הישגיו ב-36 שנות קריירה מובטח לו שיתוף פעולה של שחקנים בולטים. גם בהתחשב בכל אלו נדמה כי הביקורת האמריקנית מעריכה את סרטיו האחרונים יתר על המידה.
את "נוכחות" לא אהבתי בגלל התבססותו על גימיק (כל הסרט מצולם דרך "נק' המבט" של רוח רפאים), כשהעלילה עצמה לא הייתה בנויה היטב. זה לא הפריע לסרט לקבל שבחים. הנמכתי ציפיות לקראת "תיק שחור" והופתעתי לגלות כי הוא אחד מטובי הסרטים שסודרברג ביים. דרמה קומית מלוטשת, שמשתמשת בעולם הריגול כבסיס לבחינה שנונה של זוגיות רבת שנים. בידור בוגר, חכם ומבוצע היטב, דבר שהוא כמעט בגדר נס בנוף הקולנועי העכשווי.
על התסריט חתום דיוויד קואפ, תסריטאי ותיק בעל רקורד בקולנוע בלוקבאסטרי-מסחרי שכולל קלאסיקות ("פארק היורה") וכישלונות מהדהדים ("אינדיאנה ג'ונס וממלכת גולגולת הבדולח"). התנודות הקיצוניות באיכות התסריטים ניכרת גם בפרויקטים הקטנים יותר שהוא כתב. הוא אחראי לתסריט הבעייתי של "נוכחות", והיכן שהקודם נכשל, התסריט ל"תיק שחור" הוא הצלחה משמעותית.
"תיק שחור" לוקח את ז'אנר הריגול ומעביר אותו דרך מסננת תיאטרלית מובהקת, שבה הדגש אינו על עימות פיזי או מרדפים אינטנסיביים, אלא על דיאלוגים חדים, משחקי כוח פסיכולוגיים ויחסים אנושיים מורכבים. הסרט מתמקד בג'ורג' וקתרין וודהאוס (מייקל פסבנדר וקייט בלאנשט), זוג נשוי של סוכני MI6, המקבילה הבריטית למוסד, שמוצאים את עצמם לכודים במשחק של חתול ועכבר כאשר ג'ורג' נדרש לחקור חשד לבגידה, ואחת החשודות היא אשתו. "תיק שחור" הוא המושג המסמן בשיחות בין בני הזוג את הפעולות המקצועיות שעליהן אסור לדבר, גם כשהשואל הוא בן או בת הזוג. החסימה של מידע יכולה להוות תירוץ יעיל מאוד להסתרת בגידות.
4 צפייה בגלריה
בגידה בארגון ובגידה באישה כרוכות זו בזו. מתוך "תיק שחור"
(צילום: באדיבות טוליפ אנטרטיינמנט)
את המשימה ג'ורג מקבל בסצנה הפותחת את הסרט. המצלמה עוקבת אחריו בשוט ארוך כשהוא נכנס למועדון גדוש בנשים צעירות. האם זהו סרט על ניאוף בגיל העמידה? במועדון הוא פוגש את איש הקשר מיכאם (גוסטף סקארסגארד) כשהוא יושב צמוד לשתי בלונדיניות מצודדות. הם יוצאים מחוץ למועדון ואיש הקשר מודיע לג'ורג שחשדותיו (של ג'ורג) התאמתו – אכן יש מרגל בשורות הארגון. הוא נותן לו את רשימת החשודים המצומצמת הכוללת חמישה שמות ובהם זה של קתרין. בשיחה הקצרה ביניהם נקבעת מסגרת הזמן של שבוע לגילוי הבוגד או הבוגדת. ג'ורג לא עונה לשאלה הישירה האם יוכל להסגיר את אשתו במידה ויתגלה שהיא הבוגדת. במקום זאת ג'ורג מפנה את השאלה חזרה למיכאם – "מה שלום אנה?". מתברר שאשתו של איש הקשר עוד לא סלחה לו על בגידותיו ומיכאם מסכם "הלוואי שבעבודה הזו (ריגול) זה לא היה כל כך קל לבגוד". הסרט מניח לפנינו את המשחק העלילתי שבו בגידה בארגון (ובמדינה), ובגידה באישה כרוכות זו בזו.
יש נשק סייבר גנוב שמכונה "סוורוס" המשמש כ"מקגאפין" שמניע את העלילה. המוקד האמיתי הוא היחסים בין ג'ורג' לקתרין – זוג שחי חיים כפולים, הן כמרגלים והן כבני זוג שמסתירים סודות זה מזו כחלק מעבודתם. ג'ורג הוא איש מחושב ומדויק, ובמבט ראשון נראה כמעט חסר רגש. אך זוהי חזות מתעתעת של אדם שמופקד על לכידת מרגלים ובוגדים בארגון. הוא פיתח תיעוב מוחלט לשקרנים, ויש לו מוניטין כמי שמצליח להכניע כל אשם בחקירות פוליגרף. סיפור רקע שיוזכר במהלך הסרט יחשוף את נכונותו של ג'ורג לקעקע את השקרים של האנשים הקרובים לו ביותר ולגרום להם לשלם את המחיר. מצד שני הוא באמת אוהב את אשתו, ולחקירה שאותה הוא ינהל יהיה אפקט רגשי ניכר. פסבינדר ממלא בסרט היטב את חלקו כשחקן מצוין.
מול הקור של ג'ורג, קתרין של בלנשט היא דמות מורכבת ומתעתעת שלעולם לא תרצה שכל סודותיה יהיו גלויים בפני בעלה. האם זה הקסם שצריך לגעת לשמר בנישואים ממושכים או שיש לה סודות אפלים באמת? בלנשט לא צריכה להוכיח את מעמדה כאחת השחקניות הגדולות של הקולנוע, ובכל זאת, ב"תיק שחור" היא מוחקת את הזיכרון העגום של הופעתה בסרטה הקודם "בורדרלנדס".
החקירה מתחילה בסצנת ארוחת ערב שבה ג'ורג וקתרין מארחים בביתם שני זוגות של חברים מסוכנות הביון. כל הארבעה נמצאים ברשימת החשודים והוזמנו בהתאם לרצונו של ג'ורג. קשה שלא להיזכר בדינמיקה של זוג מבוגר שמזמין זוג צעיר ללילה של קילוף שכבות אינטנסיבי וכואב ב"מי מפחד מווירג'יניה וולף?" המחזה של אדוארד אלבי (והסרט של מייק ניקולס). אך כאן הזוג המבוגר הוא זה שנותר קר-רוח, בעוד הארוחה חושפת את הסדקים בקרב הזוגות הצעירים יותר. ג'ורג מגדיר את תפקיד הארוחה: זרקתי את האבן (למים) ועכשיו אצפה באדוות.
הזוג הראשון כולל את קלאריסה דובוז (מאריסה אבל) מפענחת אותות, ואת פרדי סמולס (תום ברק), שהתקדמותו בארגון נחסמה בין השאר בגלל חיבתו היתרה לאלכוהול, על ידי ג׳ורג׳. הזוג השני, שביניהם יש קשר יותר קז'ואלי, הוא של פסיכולוגית ה-Mi6 ד"ר זואי ווהן (נעמי האריס) וג'יימס סטוקס (רגה ז'אן פייג') מי שזכה בקידום שאותו פרדי איבד. יש כאן מספיק אלמנטים מקצועיים - קנאה מקצועית, וידויים אינטימיים אצל הפסיכולוגית, אפשרויות מעקב טכנולוגיות – כל אלו ישמשו את המשך העלילה.
4 צפייה בגלריה
כוחו של הסרט בהצבה הדרמטית של הדמויות זו מול זו. מתוך "תיק שחור"
(צילום: באדיבות טוליפ אנטרטיינמנט)
אורכו הקצר (90 דק' נטו) של "תיק שחור" מעיד על ההתפתחות המחושבת והמדויקת של העלילה. רובה מתרחש כסדרה של סצנות שבהן מספר מצומצם מאוד של דמויות. כצפוי בז'אנר יהיו לא מעט תעתועים ומניפולציות "הרינג אדום" (Red Herring) שחלקן יובן רק בדיעבד. הכוח של הסרט אינו בפיתולי העלילה אלא בהצבה הדרמטית של הדמויות זו מול זו, בראש ובראשונה אלו שמגלמים פסבנדר ובלנשט.
מעלותיו של "תיק שחור" זיכו אותו (הפעם באופן מוצדק) בשבחי הביקורת האמריקנית, אבל זה לא ממש עזר לסרט. בתום שלושה שבועות והכנסות לא מזהירות הוא נשלח אחר כבוד ל-VOD. מצער שסרט שמפגין איכויות אמיתיות של משחק, תסריט ובימוי לא מצליח לשכנע צופים בוגרים להגיע לבתי הקולנוע. לחובבי משחקים מתוחכמים של ריגול וזוגיות זהו סרט שאותו לא כדאי לפספס.
