בשבוע שעבר "ניו-יורק טיימס" פרסם תחקיר שערורייתי על צריכת הסמים הפרועה של אילון מאסק - בעודו משרת כיד ימינו של נשיא ארצות הברית, וכמי שמופקד על תוכנית הקיצוצים הגרנדיוזית והכושלת של "המחלקה ליעילות ממשלתית" (DOGE). הרוטינה הנרקוטית של מאסק כוללת, כך על פי "טיימס", שימוש יומי בקטמין בתוספת אקסטזי, פטריות פסיכדליות, אדרל ואמביאן.
"בודדים בפסגה" - טריילר
(קרדיט: HBO מקס)
מאסק הוא לא רק האדם העשיר בעולם, אלא מי שהאצבעות שלו נעוצות בכל דייסה פוליטית – סין-טאיוון, רוסיה-אוקראינה וישראל-עזה. הוא מי שמחזיק בבעלות על הרשת החברתית X שהפכה לפלטפורמה אידיאלית למניפולציות פוליטיות ודיסאינפורמציה הרסנית. הוא מפתח ממשק שיאפשר מיזוג המוח ומחשב (נויראלינק) שעשוי להקפיץ אותנו לעבר העידן הטרנס-אנושי, ופועל באמצעות "ספייס X" לקדם תוכנית התיישבות אנושית על המאדים. ויש גם את העניין הקטן של שינוי שוק התחבורה העולמי. אם יש מישהו שחושב שהיציבות הנפשית של מאסק לא נוגעת לו – כנראה שהוא חי על פלנטה אחרת (ועדיף שהיא תהיה במערכת כוכבים אחרת).
סאטירה מטבעה מכוונת את חיציה לעבר בעלי-הכוח. בעולם המתגבש בשנים האחרונות אין חזקים מהמולטי-מיליארדרים שמייצרים את הטכנולוגיה שתשנה, או תחריב, את העולם ואת המין האנושי. מאסק הוא הבולט, אבל בוודאי לא היחיד, במנכ"לי-העל עם מנטליות ה"טק ברו" (Tech bro), זו המחברת בין הדורסנות הא-מוסרית של קפיטליזם תאגידי ועוצמה טכנולוגית שכמותה לא ידענו. אין ספק שזוהי קבוצה שראויה לתשומת לב ולעין בוחנת וביקורתית. התסריטאי והבמאי ג'סי ארמסטרונג עושה זאת ב"בודדים בפסגה" (Mountainhead) שעלה לפני יומיים ל- HBO Max.
ארמסטרונג הוא תסריטאי בריטי שהתמחה בכתיבה לסדרות סאטירות-פוליטיות כמו The Thick of It, והספין-אוף הקולנועי "בסוד העניינים" (2009) – שניהם יחד עם הבמאי ארמנדו יאנוצ'י. בהמשך הוא עלה לגדולה כיוצר והשואוראנר של "יורשים" (2018-2023) – הדרמה הסאטירית על צאצאי לוגאן רוי שהיוותה בחינה שנונה של האימפריה התקשורתית והדינמיקות משפחתיות המקושרות לרופרט מרדוק. "בודדים בפסגה" מתמקד בתחום היי-טק התופס את מקום התקשורת הממוסדת של ימים עברו: אלו המפתחים כלים טכנולוגיים שיכולים לעוות את המציאות של המין האנושי, וההשלכות הקטסטרופליות שעשויות להיות לטכנולוגיה זו.
חובבי "יורשים" יודעים למה לצפות – והם יקבלו את מבוקשם ביד רחבה. דמויות חסרות-מצפון, טקסטים דחוסים הפונים לקהל שבקיא בעגה המקצועית של העולם התאגידי, ומסוגל לעמוד בקצב מכונת הירייה של משפטים המשקפים את המנטליות הסוציופתית של הדוברים. רובו המוחלט של הסרט מתרחש בתוך לודג' מפואר שמחלונותיו נשקף נוף פנורמי מרהיב של הרי יוטה המושלגים. הסיטואציה אינטימית ומתמקדת בארבע דמויות עם כוח לחולל טלטלות ענקיות בעולם. זה מזכיר את פרקי השיא של "יורשים" – אלו המתרחשים באתר התרחשות ספציפי (סופר-יאכטה, וילה בטוסקנה, או בוועידה דמוית-דאבוס). בשונה מהסדרה אין לסרט את העומק של הדמויות והקונפליקטים שנבנו במשך פרקים ועונות. הטון מתחיל במחוזות דומים מאוד לאלו של "היורשים" ומשם נע למחוזות אבסורדיים יותר. "בודדים בפסגה" יסב הנאה לחובבי "יורשים", אבל ככול הנראה פחות מאותם פרקים מצטיינים של הסדרה.
ארבעת גיבורי הסרט יצרו לעצמם מועדון חברים מצומצם (שם העצם "חברים" צריך להילקח בערבון מאוד מוגבל) שמתכנס מדי פעם למפגשי No deals, no meals, no high heels (בלי עסקים, בלי ארוחות שף ובלי חברת נשים). על המרכיב הראשון, כפי שנגלה, יהיה להם מאוד קשה לוותר.
המבוגר שבהם הוא רנדל (סטיב קארל), משקיע וותיק דמוי פיטר ת'יל, שיש לו יכולת לדומם מערכים שלמים של תשתיות חיוניות אם יבחר לעשות זאת. בתחילת הסרט מתגלה שהוא חולה בסרטן ש"בטיפול נכון" עשוי לאפשר לו לחיות עוד 5-15 שנים. ביהירות של אדון עולם הוא דוחה בבוז פרוגנוזה זו, בעודו הופך לבעל אינטרס אישי לקדם טכנולוגיה שתאפשר לשמר תודעה אנושית במחשב. בדירוג ההון של חברי הקבוצה הוא במקום השני עם 63 מיליארד.
המצליח שבחבורה הוא ווניס (קורי מייקל סמית'), דמות עם התנשאות "ספקטרומית" שמהווה קומבינציה של מאסק וסם אלטמן. הוא העשיר בחבורה עם הון של 220 מיליארד. והבעלים של פלטפורמת המדיה החברתית "טראאם". זמן קצר לפני תחילת העלילה הוא השיק תוסף AI שמאפשר לזייף באופן מושלם צילומים חדשותיים. ללא כל רסן על הטכנולוגיה ההשקה יוצרת גל-הדף בכל רחבי העולם. בעוד גיבורי הסרט שוכנים לבטח בלודג' המפואר, יש שטף דיווחים בקנה מידה תת-אפוקליפטי אודות התפרעויות ושפיכות דמים ברחבי העולם, תוצר של מניפולציות שנעשו באמצעות טכנולוגיה זו. בעודו מרעיל את העולם ומתעשר מכך הוא מנסח חזון טכנולוגי חסר-ביסוס שהופך אותו למשכין שלום עולמי: "ברגע שילד פלסטיני אחד יראה תוכן ממש מטורף מילד ישראלי אחד – הכל נגמר!".
השלישי הוא ג'ף (ראמי יוסף), שבתחילת הסרט נמצא במקום השלישי עם 59 מיליארד, אבל ההון שלו צפוי לטפס. הוא יזם היי-טק שמפתח טכנולוגיה שיכולה לזהות זיופי AI. ככול שהאסון שמוביל ווניס יעלה את ערך החברה שלו, כך גם יעלה ערך החברה של ג'ף שמציעה "פתרון" לבעיה. ג'ף מתפקד כדמות ששומרת על מידה של סקפטיות לגבי חוסר-המעצורים של שאר חברי הקבוצה, וההשתלטות על הטכנולוגיה שלו מהווה את הציר העלילתי המרכזי.
אחרון, וגם הוא לא חביב, הוא המארח המכונה "סופס" (ג'ייסון שוורצמן) – שזהו קיצור ל-Soup kitchen (בית תמחוי). הוא הבטא של הקבוצה עם הון עלוב שאינו חורג מכחצי מיליארד דולר. בהתאם למעמדו הוא צפוי להתרפס בפני שאר החברים שבזים לו, ולהיות כלי שימושי בסיטואציות הבעייתיות שעתידות להתפתח.
"בודדים בפסגה" צולם לפני חודשים ספורים והנה הוא כבר מוכן. מצד אחד יש תחושה של סרט ש"נקרע מכותרות עיתונים", והדבר בהחלט נאמר לזכותו. למרות שהדמויות לא צורכות סמים, הן מתנהגות כאילו קשית של קוק נעוצה להם בתוך המוח. מגלומניה שמערבבת טרנס-הומניזם, שליטה וניהול של מדינות (כולל השתלטות על ארה"ב), עיצוב עתיד הפלנטה ואופק של מסעות חוץ-פלנטריים. יש עשרות ריפרורים לפרטים בעולמות הכלכלה, הפוליטיקה וחברות הטכנולוגיה שעשוי להתיש את הצופים הלא-בקיאים. גם אם המכלול לא מלוטש לדרגש שלמות, והתפרים מתחילים להתגלות ככול שהעלילה מתקדמת, ההומור ה"ד"ר סטריינג'לאבי" שלו ראוי לתשומת הלב של הצופים.
