בשיתוף תפוזינה
אנחנו נוטים לחשוב שריצה נועדה כדי לשפר את הכושר הגופני שלנו ו/או לעשות אותנו יותר חטובים. אלא שבתרבות שלנו, ובעיקר קולנוע, ריצה היא לפעמים הדבר הזה שעושים כדי למצוא אהבה. ב-18 בספטמבר יערך תפוזינה סינגלס ראן, מרוץ הרווקים והרווקות של תל אביב, שמשלב את שתי המטרות האלה יחד - ספורט וזוגיות. המרוץ, שמאורגן זו השנה השנייה על ידי קבוצת ידיעות אחרונות וקבוצת התקשורת RGE, מציע שני מסלולי ריצה – 5 ק"מ ו-10 ק"מ. אבל לא חייבים להתחיל להתאמן בשביל להגיע למצוא אהבה. לצד התחרות ייערך הפנינג ענק של בילוי, מתחמי דייטינג, דוכני אוכל ומסיבה שכל כולה הזדמנות להכרות. בשיאו, ב-21:00, יערך מופע של טונה, שגם הוא, אנחנו בטוחים, יהיה מרחב בטוח ומעורר השראה כדי למצוא בו אהבה.
ההרשמה לתפוזינה סינגלס כאן
ואם הריצה הכי משמעותית שלכם היא מהספה למקרר ואתם מחפשים מוטיבציה, גם בשבילכם יש פיתרון. אספנו שבעה סרטים שהצליחו להראות שכשרצים (ובטח כשרצים מספיק מהר), גם האהבה מחכה מעבר לפינה.
7. אהבה זה כל הסיפור (שנת 2003, בימוי:ריצ'ארד קרטיס)
כמה מהר תרוץ בשביל האהבה? סיפורי אהבה רבים שזורים ב"אהבה זה כל הסיפור". יו גרנט הוא ראש הממשלה הבריטי שמאוהב במזכירתו החמודה, נטלי. גבר מאוהב כותב מסר סודי לאישה מאורסת (קיירה נייטלי) באמצעות שלטים. אבל סיפור האהבה שובה הלב ביותר הוא של סם, הילד החמוד שמצהיר שהוא מאוהב. "אתה לא צעיר מדי מכדי להיות מאוהב?" שואל אביו (ליאם ניסן) בצחוק.
בסצינה בלתי נשכחת, סם רץ וקופץ מעל מכשולים בשדה התעופה כדי להיפרד בפעם האחרונה מהילדה שהוא אוהב, ג'ואנה. האם יספיק להגיע אליה בזמן? האם ירוץ מהר יותר מהשוטרים שרודפים אחריו עד למטוס? זו אחת מהפסגות של הקומדיה הרומנטית המצליחה משנת 2003, בה הריצה היא סמל לנצחון האהבה.
6. בריטאני רצה מרתון - Brittany Runs a Marathon (2019) בימוי פול דאונס קולייזו
בריטאני פרוגלר היא בת 27 מובטלת מניו יורק שלא רצה אלא אם רודפים אחריה. היא מגיעה לרופא כדי לקבל תרופת מרשם. כשהוא מסביר לה שאין לה ברירה אחרת, בחוסר ברירה היא מחליטה להפוך לאדם בריא. אין לה כסף לחדר כושר, אז היא מצטרפת לרצי המרתון של ניו יורק.
הסרט העצמאי "בריטאני רצה מרתון", שכיכב בפסטיבלים וכיום משודר באמזון פריים, מתאר איך המרתון נותן לבריטאני מטרה, מעגל חברתי חדש וגם משמעות. היא מוצאת שמחה והצלחה בעולם הריצה, כפי שלא הצליחה למצוא בעבר. הריצה מוכיחה לה עד כמה הסביבה שלה למעשה רואה אותה, תומכת בה ורוצה בהצלחתה. המסע שלה לא תמיד זוהר ופוטוגני. היא מזיעה, היא מזדחלת, הריצה שלה מהוססת ומקוטעת. ג'יליאן בל מצליחה להעביר גם את הקשיים שיש בריצה למרחקים ארוכים, ולא רק את התהילה.
5. "הנרדף" (שנת 1987, בימוי: פול מייקל גלייזר)
אמריקה בשנת 2017, כפי שדמיין סטיבן קינג בשנות השמונים, נקלעה לעתיד דיסטופי. בספרו "הנרדף", מתאר קינג מציאות אומללה בה אין מספיק אוכל להמוני בני האדם על כדור הארץ. וכך שליט רשע יוצר משחק מוות כדי לקבוע מי יחיה ומי ימות - "האיש הרץ". הדיקטטור המרושע הופך את ארצו למדינת משטרה אכזרית בה שולט משחק טלוויזיה בין החיים למוות. את כל זה משנה ארנולד שוורצנגר, שמככב בעיבוד הקולנועי.
שוורצנגר הוא בן ריצ'ארדס, שוטר שמופלל על לא עוול בכפו ברצח ונאלץ להכנס למשחק "האיש הרץ". בעולם בו מהירות הריצה שלך היא הקובעת אם תחיה או תמות. הסרט זכור בעיקר בזכות השורה שהכניסה את שוורצנגר לפנתיאון הקולנוע - "אייל בי באק!".
4. "ללא גבולות" (שנת 1998, בימוי: רוברט טאון)
"המטרה האמיתי של ריצה אינה לנצח במירוץ, אלא לבחון את גבולותיו של הלב האנושי". כך מצהיר דונלד סאתרלנד בתפקיד המאמן של סטיב פריפונטיין, האתלט האמריקאי שובר השיאים. פריפונטיין היה אלוף ארצות הברית פעמיים בשנות השבעים (1971 ו - 1973) והחזיק בשיא ארצות הברית בריצות מ - 2000 מטר ועד לריצת 10000 מטר, כולל. בתקופת חייו הקצרה, לפני שנהרג בתאונת דרכים בגיל 24, הספיק להפוך לרוקסטאר של עולם הריצה, להשתף באולימפיאדה וגם למרוד בקונבנציות התקופתיות וב"איגוד האתלטים החובבים".
פריפונטיין קיבל שני סרטים להנצחתו, סרט זה הוא אמנם פחות ידוע מזה שצולם בהמשך בכיכובו של ג'רד ליטו, אבל לא פחות מוצלח. בילי קרודופ הצעיר (כמעט מפורסמים, תכנית הבוקר) מגלם את האצן.
3. "פורסט גאמפ" (1994, בימוי: רוברט זמקיס)
פורסט גאמפ הוא לא סרט על ריצה, אבל החלקים הכי זכורים בו קשורים בריצה. טום הנקס בתפקידו האיקוני ביותר, מגלם את פורסט, גבר עם מוגבלות קוגניטיבית, שרץ לאורך אמריקה במשך שלוש שנים. הריצה מסמלת התמודדות ועיבוד של כאב וגעגוע. פורסט רץ לאורך ארצות הברית ללא הפסקה במשך 3 שנים, 1170 ימים ו 16 שעות. כשהגיע לאוקיינוס, הפסיק לרגע, הסתובב והמשיך לרוץ. בדרך, הוא נותן השראה בין השאר לממציא הסמיילי. בעוד העולם מנסה להעניק משמעויות שונות לריצה שלו, הוא פשוט רץ. "הם לא האמינו שמישהו יעשה משהו כזה בלי סיבה ספציפית", הוא הסביר.
הריצה היא מוטיב בחייו של פורסט כבר בילדותו, אז לא היה מסוגל לרוץ, עקב מכשירים על רגליו. "רוץ, פורסט, רוץ!" צועקת אליו ג'ני אהובתו. "יכולתי לרוץ כמו שהרוח נושבת", סיפר פורסט בגאווה, בסצינה שמרחיבה את הלב לא משנה כמה פעמים כבר צפיתם בה.
2. "ראן לולה ראן" (שנת 1998, בימוי טום טיקוור)
לולה חייבת להציל את חייו של החבר שלה, מני, שהסתבך עם סוחרי סמים. היא חייבת להביא לו 100 אלף מארק, אחרת הם יהרגו אותו. בשנת 1998, המותחן האקספרימנטלי "ראן לולה ראן" בחן את גבולות הסבלנות של צופי הקולנוע והקדים את זמנו בעריכה מהירה וחדה. כשלולה רצה בלי הפסקה כדי להציל את החבר שלה, כל ריצה יוצרת מציאות חדשה, בשלושה קווי עלילה מקבילים. שעונים רודפים את הסצינות השונות בסרט, מתקתקים בלי הפסקה במסכים מפוצלים.
מלא בהשפעות של היצ'קוק והסרט "ורטיגו", לולה רצה ברחובותיה הצבעוניים של ברלין. היא רצה ורצה והמצלמה רצה איתה בין הבניינים השונים. בצילומי הסרט השחקנית פרנקה פוטנטה רצה במשך שבעה שבועות של צילומים, בנעלי ד"ר מרטנס שחורות ולא נוחות. הסרט השפיע רבות על תרבות הפופ - מקליפים ("IT'S MY LIFE" של בון ג'ובי) ועד לשינוי קצב העריכה בקולנוע.
1. מרכבות האש (שנת 1981, בימוי: יו הדסון)
כשיצא הסרט בשנת 1981, כתב עליו מבקר הקולנוע האגדי רוג'ר אברט: "זה מוזר. אין לי עניין בריצה או במערכת המעמדות באנגליה. אז למה הסרט מרכבות האש נגע בי כל כך? השתעשעתי בשאלה מאז שצפיתי בו לראשונה בפסטיבל קאן, ואני מאמין שהתשובה פשוטה: כמו הרבה סרטים גדולים, מרכבות האש לוקח את הנושאים שלו כדי להצהיר משהו גדול יותר על המין האנושי".
בסרט זוכה האוסקר, שתי הדמויות הראשיות בסרט משתמשות בריצה כדי להוכיח את עצמם - מבחינה אתלטית, דתית, אישית ואפילו מוסרית. הם משתמשים בריצה כדי להתמודד עם שאלות של דת ואידיאולוגיה. עם מוזיקה אגדית של ונגליס, וסצינת הפתיחה הבלתי נשכחת של הרצים על החוף - הסרט המרשים הפך לאבן דרך בלתי נשכחת.
פורסם לראשונה: 12:27, 15.07.25
