לו היה מדובר בתסריט הוליוודי – ספק אם היו מאמינים. שלוש נשים, שאינן לוחמות מחתרת או מרגלות, בחרו לסכן את חייהן כדי להציל יהודים בזמן מלחמת העולם השנייה. בזכות פעולות כמו זיוף דרכונים, הברחות נועזות, הסתרה בארמונות והתחזות, בלב התקופה האפלה ביותר בהיסטוריה, הנשים האלו עשו את כל זה כדי להציל נשמות יהודיות מהשמדה.
3 צפייה בגלריה
אדית פיאף על שער העיתון "סה סואר"
אדית פיאף על שער העיתון "סה סואר"
אדית פיאף על שער העיתון "סה סואר"
כעת, בזכות חוקר השואה מאיר בולקה, נחשף לראשונה סיפור ההצלה של אדית פיאף, אנדריי ביגארד ולילי פסטר – שלוש נשים אמיצות שבמשך שנים סיפורן כמעט ונשכח.
המרכזית בשלישייה היא לא אחרת מאשר אדית פיאף – מהקולות האיקוניים ביותר של צרפת ובכלל. פיאף, שנודעה בזכות שיריה החודרים ללב, ניצלה את חופש התנועה שלה ואת קשריה בקרב בכירי השלטון כדי להציל יהודים. אחד הסיפורים הדרמטיים מתאר כיצד הסכימה להופיע בפני שבויי מלחמה צרפתיים בגרמניה – בתנאי שהיא תוכל להצטלם עמם. את התמונות שלחה לצרפת, שם הופקו על פיהן תעודות זהות מזויפות, שאפשרו את הברחתם של עד 200 אסירים, חלקם יהודים.
על פי העדויות, פיאף גם הסתירה אמנים יהודים, הפיקה עבורם מסמכים מזויפים, והבריחה אותם יחד עם עוזרתה האישית אנדריי ביגארד. בין הניצולים היהודים: נורברט גלנצברג, מלחין יהודי מחונן שהיה גם בן זוגה לתקופה קצרה, מישל אמר (אמר רוזנשטיין) מוזיקאי יהודי ששיריו בוצעו על ידי פירף ואיב מונטן, הפסנתרנית היהודיה ממוצא רומני קלרה חסקיל שניגנה בעיקר מוזיקה קלאסית, הבמאי מרסל בלישטיין והפסנתרנית יורה גולר, פסנתרנית יהודיה שהגיעה בצעירותה לפריז אחרי שהות ממושכת בסין. גולר נאלצה להסתתר מרבית הזמן תחת זהות אחרת שסופקה לה על ידי אדית פיאף ועוזרתה האישית.
3 צפייה בגלריה
אדית פיאף
אדית פיאף
אדית פיאף
(צילום: AP)
השנייה היא אנדריי ביגארד, העוזרת האישית של פיאף. ביגארד הסתירה את גלנצברג בביתה במשך שישה חודשים, תוך סיכון חייה וחיי משפחתה. היא הייתה שותפה מלאה למבצעי ההצלה, כולל זיוף דרכונים וסיוע בבריחת אסירים מצרפת לגרמניה.
השלישית היא הרוזנת לילי פסטר, בת למשפחת אצולה מדרום צרפת, שהפכה את ארמונה למקום מסתור עבור מוזיקאים יהודים. פיאף עצמה דאגה להציג אותם כנגני ליווי בהופעותיה – גם כאשר חלק מהקהל היה מורכב מקציני אס.אס. גרמניים. פיאף הואשמה בשיתוף פעולה עם הנאצים ואף נפגשה עם שר התעמולה הנאצי יוסף גבלס, אך אחרי המלחמה טוהרה ונקבע שפעלה בעורמה למען אסירים צרפתים.
למרות גודל הסיפור, אף אחת מהשלוש לא זכתה עד כה להכרה כחסידת אומות עולם. בולקה פנה אל יד ושם ביולי 2024 עם כלל המסמכים, כולל ציטוטים מהביוגרפיה של פיאף מאת הסופרת קרולין ברוק, כתבה עיתונאית מ-1944, תיעוד מהביוגרף דיוויד לוסלי, ועדויות מהעיתונות הבריטית. אך התשובה שקיבל היתה מאכזבת: ללא עדות ממקור ראשון – אין אפשרות לקדם את ההכרה.
"כל הניצולים כבר אינם בין החיים", אומר בולקה. "אבל יש בידינו מספיק תיעוד היסטורי, מסמכים, כתבות וספרים כדי לדעת – פיאף, ביגארד ופסטר הצילו יהודים. הגיע הזמן שנכיר בכך רשמית".
בולקה, חוקר בכיר במכון לחקר השואה באוניברסיטת בר-אילן וראש ארגון JNERATIONS, עוסק כבר שנים באיתור אתרי קבורה, בתי כנסת והריסות קהילות יהודיות ברחבי אירופה. הוא עומד מאחורי עשרות פרויקטים לשימור הזיכרון היהודי. חשיפת סיפור זה, לדבריו, היא חלק ממאבק להחזיר לגיבורים את הכבוד הראוי. "אני רק מנער את האבק", הוא אומר. "הסיפורים האלה היו מול העיניים שלנו כל הזמן. הגיע הזמן לומר את האמת – שלוש נשים, שלא היו לוחמות, לא היו במחתרת, אבל היו גיבורות במלוא מובן המילה".
בולקה אמר כי אף אחד מהניצולים אינם בחיים היום כך שאין כל אפשרות להשיג עדות ממקור ראשון בלבד, אם כי יש כנראה עדות אחת המוחזקת בידי סרג' גלנצברג בנו של נורברט גלנצברג אלא שהוא אינו מוכן לחשוף את החומרים בפני איש למרות מאמצים רבים. "נותר לי רק לקוות כי יד ושם יגמיש את יכולת ההחלטה שלו ויקבע כי שלושת הנשים אכן הצילו יהודים בשואה על סמך הממצאים שהוגשו לו", הוסיף בולקה.
3 צפייה בגלריה
יד ושם
יד ושם
יד ושם
(צילום: shutterstock)
מיד ושם נמסר: "הסיפור האמור מוכר ונבדק. עד כה יד ושם השקיע מאמצים ניכרים בניסיונות לאתר עדויות ותיעוד ארכיוני על אודות הסיפור, אך עד כה לא נמצא כזה ולא נמסר כזה שיכול לסייע להליך ההכרה בפיאף, ביגארד ופסטר.
"יש לציין כי הוועדה לציון חסידי אומות העולם, הגוף האמון על הענקת התואר, מתבססת בראש ובראשונה על עדויות של מקבלי העזרה היהודים מתום המלחמה ועד היום. כך, בשנים האחרונות הוכרו כ-200 איש בשנה על בסיס עדויות שמסרו שורדי שואה כעדות או בפורמטים אחרים כמו זיכרונות כתובים, יומנים אישיים ועוד. כמו כן הוועדה מתבססת על מקורות בלתי תלויים נוספים כמו בקשה לפיצויים, מסמכים משפטיים אחרי המלחמה ועוד הכוללים התייחסות לאדם שהעניק עזרה ליהודי זה או אחר.
באשר לעדות של נורברט גלנצברג: כאמור זו לא התקבלה ביד ושם ואם תתקבל יתכן ויהיה בה כדי לשפוך אור נוסף על פעילות השלוש. מחלקת חסידי אומות העולם משיבה לכל פונה ומברכת על קבלת חומרים רלוונטיים שיסייעו לשלב בדיקת סיפורי הצלה וכך נעשה גם במקרה האמור".